אנתוני דייויס בקושי יכול היה לזוז, לברון ג'יימס כבר בן 36 וסוחב עמו פציעה, כך שזה לא ממש מפליא שלוס אנג'לס לייקרס הודחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף, במיוחד לאור העובדה שהאלופה בקושי נכנסה לפלייאוף והגיעה לשם רק דרך הפליי-אין, ולמעשה פיניקס סיימה את העונה הרגילה במקום השני במערב והשיגה מאזן טוב בהרבה משל האלופה. ועדיין, הדרך שבה הלייקרס עפו הייתה מאכזבת: לברון וחבריו כבר הוליכו בסדרה 1:2 אבל הפסידו שלושה משחקים רצוף, במשחק הקודם הובסו בקלילות מביכה, והלילה (בין חמישי לשישי) הלייקרס כבר פיגרו ב-29 הפרש במחצית הראשונה, במה שאמור היה להיות עבורם משחק על החיים. אומנם במחצית השנייה האלופה הראתה סימני חיים והצליחה לצמק מעט, אבל בסופו של דבר דווין בוקר "התפוצץ" עם 47 נקודות, הוליך את הסאנס לניצחון 100:113 ו-2:4 בסדרה, שסידר לפיניקס מפגש מול דנבר בחצי גמר המערב.
אנתוני דייויס, שבעונה שעברה בבועה נתן פלייאוף אדיר בדרך לאליפות, יודע שהיעדרותו הייתה נקודת מפתח. הסנטר רצה לשחק, אבל כבר אחרי 5 דקות גילה שהוא לא מסוגל, בעודו מדדה על המגרש. הוא ירד לספסל, ולא חזר. "פשוט רציתי להיות על המגרש עבור הקבוצה, במשחק של 'נצח או לך הביתה'. רציתי לעשות הכל כדי לעזור לקבוצה, אבל הגוף שלי לא הסכים". דייויס עדיין מאמין שהלייקרס יכולים להתאושש בעתיד, לקראת העונה הבאה, ואמר: "היו לנו את כל החלקים, פשוט לא הצלחנו להישאר בריאים. הרבה מזה עליי - שחקן מרכזי, שלא הצליח להישאר על המגרש".
לברון ג'יימס, שלראשונה בקריירה הודח בסיבוב הראשון (יש לציין כי לפני שנתיים כלל לא הגיע לפלייאוף), סיפר אחרי המשחק שהוא סבל מפציעה ושהקרסול שלו "לא חזר להיות מה שהיה". לטענתו, הסיפור העונה מבחינת הלייקרס היה הפציעות: "הדבר היחיד שמטריד אותי יותר מהכל זה שמעולם לא הצלחנו להעמיד קבוצה שלמה". לברון התלונן לא פעם על הלו"ז של העונה, שנמשכה 72 משחקים על אף הפגרה הקצרה והלו"ז המשוגע של העונה שעברה. "זה היה סוחט, פיזית, רגשית ומנטלית", אמר על העונה, "זה לא נגמר, העבודה, ההשקעה. וזה סוחט מנטלית. כל קבוצה צריכה להתמודד עם זה, אבל אנחנו ומיאמי, היינו הכי הרבה זמן בבועה. וזה סחט. אני יכול להחמיא לחברים שלי ולקבוצה, שנתנו הכל, אבל הטובים יותר ניצחו".
כאשר נשאל אם ישחק עם נבחרת ארה"ב במשחקים האולימפיים בקיץ, הוא הבהיר שייתן לגוף שלו מנוחה. "אני חושב שאשחק עם נבחרת הטונס בקיץ במקום באולימפיאדה", אמר לברון, כוכב "ספייס ג'אם 2", כשהוא מתייחס בחיוך לנבחרת המצוירת מהסרט בהשתתפותו, "לא הייתה לי הרבה הצלחה מול הסאנס, אז כל תשומת הלב שלי מופנית לסגל של 'הטובים' בקיץ".
ג'יימס הביע אמון בהנהלה של הלייקרס, ביכולת של רוב פלינקה וקורט ראמביס ומקבלי ההחלטות "לקבל החלטות טובות בקיץ" כדי להעמיד קבוצה מועמדת לתואר. לדברי לברון, "זה הזמן להתאושש, ולראות מה יש לשוק להציע".
דניס שרודר, שלא ברור אם ימשיך בלייקרס, נשאל על העניין ואמר "לא יודע, הלייקרס לא דיברו איתי, בסופו של דבר אני רוצה להיות כאן ולזכות באליפות, זה לא עניין של כסף". עם זאת, מיד אחרי מסיבת העיתונאים כתבי לוס אנג'לס טענו כי שרודר מחק את הלייקרס מהביוגרפיה שלו באינסטגרם.
אבל עם כל הכבוד ללייקרס, כוכב הערב הוא ללא ספק דווין בוקר, הקלע הלוהט של פיניקס, שצלף הלילה 47 נקודות, ברגע האמת, במשחק הדחה, קבע שיא קריירה בפלייאוף, ובאחוזים מדהימים: 15 מ-22 מהשדה, 8 מ-10 מהשלוש, 9 מ-9 מהקו, כשעל הדרך גם מוסיף 11 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. בסיום הוא הצטלם עם לברון ג'יימס, וקיבל ממנו חולצה חתומה. לברון אמר על בוקר שהוא "בעיקר התרשם מהבגרות" שלו, ושהוא הופך לכוכב אמיתי בליגה. "אני אוהב כל דבר בבוקר", אמר לברון, "הוא ממשיך לעשות את הקפיצה. אם אתה רוצה להפוך לאגדה, אתה צריך לגדול גם כשחקן, אבל גם כאדם, והוא עושה את זה".
בוקר עצמו טען שהוא הרגיש את רוחו של קובי בריאנט באולם: "חשבתי על קובי בשיחות שהיו לנו, על מה שעברנו בפלייאוף, על הרצון להיות אגדה, על המסע שצריך לעבור כדי להגיע לשם, לראות את המספרים 8 ו-24 על התקרה, להרגיש שהוא זורח מעל הסטייפלס סנטר, אני יודע שהוא היה כאן הלילה וראה אותנו, והיה גאה בנו". בוקר הוסיף ש"השקענו הרבה עבודה, הקרבנו הרבה, אבל זאת רק סדרה אחת, ומצפה לנו עוד הרבה עבודה. לא נחגוג את הסדרה כאילו זכינו באליפות".