שחר של יום חדש? על המשך דרכו של יעקב שחר אחרי האליפות של מכבי חיפה

בעלי מכבי חיפה חזר להיות ווינר בזכות הנשק הסודי שלו - היציבות. אבל אחרי עשור ללא תחנות יציאה, ועם שני מתחרים שהגיעו כדי להישאר, מתי יוכל (ובמיוחד ירצה) הנשיא בן ה-80 לפרוש בשיא?

04/06/2021

האיש המאושר ביותר בחגיגות האליפות של מכבי חיפה אמש (ראשון) היה יעקב שחר. אחרי הפסקה ארוכה מדי שב האיש להיות מה שהוא: ווינר, כזה שלרדת אל כר הדשא ולחלק צלחות אליפות לכל שחקן ובעל תפקיד במועדון נראה הדבר הטבעי ביותר עבורו, כאילו לא חלף יותר מעשור.

שחר הוא לא רק האיש המאושר ביותר בישראל היום, אלא גם איש מפתח להבנת עתידו של אחד המועדונים המרתקים בכדורגל הישראלי בארבעים השנים האחרונות, ואולי גם להבנת עתידו של הכדורגל בישראל בכלל.

מעבר ליכולות הניהול שלו וליכולת להביא למועדון שבבעלותו תקציבים גבוהים, בשנים מסוימות אפילו גבוהים מאוד, יציבות הייתה מאז ומעולם הנשק הסודי של יעקב שחר. היו בעלי קבוצות פזרנים ממנו, נלהבים ממנו, אבל אל מול התנהלות גחמנית של בעלים שבאו והלכו: לוני הרציקוביץ', רובי שפירא, ארקדי גאידמק ואחרים, שחר היה - ונותר - אי של יציבות. מכבי חיפה שלו הייתה יכולה להפסיד את התואר, אבל לאיש לא היה ספק שהיא תהיה אחת מאלה שייאבקו עליו גם בעונה הבאה.

לא בכדי הגיעה "ההפסקה הגדולה" של הירוקים כאשר לשתי מתחרות שלה הגיעו, לראשונה, בעלים שבאו כדי להישאר, בדמותם של מיטש גולדהאר ואלונה ברקת. הראשון הוא המעניין בין השניים - ומיד נשוב אליו, אבל קודם כל עוד משהו על שחר.

עוד בוואלה!

אצילי בתפקיד צ'אנוב: החתמת אמצע העונה המוצלחת של מכבי חיפה

לכתבה המלאה
אי של יציבות. יעקב שחר והצלחת החדשה(צילום: מאור אלקסלסי)

שחר כבר בן 80. אמנם ביום ראשון הוא נראה כמי שיכול להוביל את מכבי חיפה גם בעוד עשר שנים, אבל כאן צריך להוסיף למשוואה עוד פרמטר: היחסים בין שחר לבין חלק מהקהל הירוק. ייאמר מיד - הקהל של מכבי חיפה הוא פנטסטי, קהל של משפחות, של יהודים וערבים, קהל שמגיע באלפים גם למשחקי חוץ וממעט להיות מעורב בתקריות אלימות. רק שבשולי הקהל הזה, כמו בכל מועדון, יש גם תופעות נעימות קצת פחות.

כולם זוכרים את שחר נוטש בזעם, למעשה מסולק מהבמה, בחגיגות הגביע ב-2016, אבל החיכוכים שלו עם הקהל החלו עוד לפני. עוד באליפויות האחרונות של הירוקים בקרית אליעזר, נשמעו לעיתים שריקות בוז מהיציעים - שלא תמיד היו עמוסים בצופים. כשמכבי חיפה שלו, בדרך לאליפות, עם 7,000 אוהדים בלבד ביציע (כמחצית מתכולת האצטדיון הישן), הוא נשמע אומר למקורביו, בשעם, שלו היה רוכש את מכבי תל אביב, היה ממלא בכל שבת את אצטדיון רמת גן.

היו רגעים שבהם היה נדמה ששחר מבקש לגשש את דרכו החוצה, אבל שחר הוא ווינר, שלא יפרוש אלא בשיא - והעשור האחרון לא סיפק לו תחנות יציאה. זה לא רק הגיל, אלא גם התרגיל: שחר יודע שלא הכל תלוי בו. החוסן הפיננסי של גולדהאר הפך את מרוץ האליפות למשהו שנתון, כמעט בלעדית, להחלטתו.

החוסן הפיננסי שלו הפך את מרוץ האליפות למשהו שנתון, כמעט בלעדית, להחלטתו. מיטש גולדהאר(צילום: ברני ארדוב)

אז נכון, מכבי חיפה עוד לא על המדף, אבל אחרי שתאלם תרועת הפסטיבלים, כמאמר השיר, יתחיל שחר לעשות חושבים: האצטדיון הכי מלא - לא רק בארץ אלא בעולם (!) היה מקדם המכירה הטוב ביותר של מכבי חיפה והוא יספק לשחר, שהגיע השנה לגבורות, תרתי משמע, תחנת יציאה שספק אם תהיה טובה ממנה לדמות הכי יציבה בכדורגל הישראלי בעשרות השנים האחרונות.

רבות ידובר בימים הקרובים על מה שמכבי חיפה צריכה לעשות, על ההחתמות הצפויות, על המשך דרכו של ברק בכר הנהדר, על מה שתעשה מכבי תל אביב בתגובה לעונה שבה השמיכה שלה התבררה כקצרה, אבל נדמה שהפעם, יותר מתמיד, המרחב שייקבע איך ייראה הכדורגל הישראלי בשנים הקרובות נמצא בין שתי האוזניים של האיש הכי דומיננטי בו בארבעים השנים האחרונות.

  • יעקב שחר
  • מכבי חיפה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully