תקרית חריגה בפלייאוף ה-NBA: בשעה שעשה את דרכו לחדר ההלבשה אחרי שנפצע הלילה (בין רביעי לחמישי) בהפסד וושינגטון לפילדלפיה, הושלך לעבר ראסל ווסטברוק פופקורן מהיציע, מה שעורר סערה.
ווסטברוק שדידה החוצה אחרי שנפגע בקרסול, הגיב בזעם ורק התערבות של אנשי צוות של וושינגטון ושל כוחות האבטחה בפילדלפיה, מנעה ממנו להגיע לטפס ליציע ולהתעמת עם האוהד הסורר, שהורחק זמן קצר לאחר מכן.
"החרא הזה יוצא משליטה, במיוחד במקרה שלי", אמר ווסטברוק על היחס ששחקנים מקבלים מהקהל במשחקי חוץ. "כמות חוסר הכבוד, כמות האוהדים שעושים מה שהם רוצים, אין שום שליטה עלזה. הגבולות נחצים. בכל תרחיש אחר, אם בן אדם שופך פופקורן על הראש של אדם אחר ברחוב, אתם יודעים איך זה הסתיים. חייבים להתחיל לגונן על השחקנים במצבים כאלה. נראה מה ה-NBA תעשה".
לברון ג'יימס השמיע דברים ברוח דומה לווסטברוק וצייץ לאחר התקרית: "אנחנו בתור שחקנים רוצים לראות מי האיש שהשליך פופקורן על ראס בזמן שהוא ירד מהמגרש בשל פציעה! כל האולמות האלה מרושתים במצלמות, אין תירוצים. תגנו על השחקנים".
זו לא הפעם הראשונה שווסטברוק מתעמת עם אוהד בפילדלפיה. לפני ארבע שנים, כשעדיין שיחק באוקלהומה סיטי, הוא התעמת מילולית עם אחד האוהדים שישב לצד הפרקט. בשנת 2019 אוהד יוטה שהתעמת עם ווסטברוק, הורחק מהמגרשים על ידי ה-NBA לכל החיים.
"היו לי הרבה תקריות עם אוהדים בעבר, ותמיד ההשלכות כבדות יותר על השחקן מאשר על האוהד. הם מרגישים שאי אפשר לגעת בהם. לזרוק עליי אוכל על הראש? זה בולשיט! במהלך השנים למדתי לגלגל עיניים ולהתעלם, אבל לפעמים זה בלתי אפשרי. חייבת להיות ענישה ראויה, או משהו שיגרום לאוהדים האלה להגיע למשחקים ולעשות כל מה שהם רוצים. אני לוקח את זה אישית. נמאס לי מזה. לאורך השנים, לא רואים שום שינוי. אם כבר, המצב הולך ומחמיר".
בצד השני, זה היה הלילה של בן סימונס. אחרי הופעה פושרת ומאופקת במשחק הראשון, הפורוורד הרב גוני הראה גם את יכולת צבירת הנקודות שלו. הוא סיים עם 22 נקודות, הוסיף 9 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, וסידר לג'ואל אמביד משחק שקט ורגוע, בו לא היה צריך להשקיע מאמץ מיוחד.
"אני לא מנסה להוכיח שום דבר לאף אחד", התעקש סימונס, שדווקא התגאה בשורה הסטטיסטית שלו מהמשחק הקודם: "להגיע ל-15 ריבאונדים ו-15 אסיסטים במשחק פלייאוף זה די קשה. חשבתי שזה די מקשים, וגם ניצחנו, אז מה כולכם רוצים? המטרה היא לנצח, לא? אני כאן בשביל זה, ועושה הכל למען המטרה הזאת. אני בסך הכל מנסה לעשות את העבודה שלי".
לפני המשחק, התרעם מאמן הסיקסרס דוק ריברס על היחס לו זוכה סימונס, וטען שהוא לא מקבל מספיק קרדיט למרות היותו אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. בסיום אמר סימונס ש"דוק יודע על מה הוא מדבר, כי הוא מבין כדורסל".
"המטרה בכדורסל היא לנצח. כששחקנים אחרים חמים, אני משתדל לתת להם את הכדור. זה מה שקרה במשחק הקודם. הלילה אני הייתי חם, אז לקחתי על עצמי יותר. זה עד כדי כך פשוט. רבים מהמבקרים שלי מעולם לא שיחקו כדורסל, אז הם לא מבינים".
אחרי קצת יותר משמונה שנים, הבצורת הסתיימה: הניקס חזרו לנצח בפלייאוף. ה-92:101 הלילה על אטלנטה לעיני 15 אוהדים קולניים במדיסון סקוור גארדן, החזיר את ה-NBA לימים אחרים, בהם "מכה של הכדורסל" היה אחד האולמות שהכי קשה לשחק בהם. אוהדי הניקס נשארו דקות ארוכות אחרי המשחק כדי להודות לכוכבי הניצחון ג'וליוס רנדל, אובי טופין ורג'י בולוק, כשהם ממשיכים להקניט את טריי יאנג ושולחים מסר לשחקנים - רוצים להדיח אפילו את ברוקלין עמוסת הכוכבים.
התיאבון של אוהדי הניקס אמנם כבר גדול, אבל הלילה היה רק צעד קטן, וגם הניצחון הזה לא בא בקלות. אחרי פיגור 15 במחצית הראשונה, טום תיבודו העלה את דרק רוז וטאג' גיבסון המנוסים בחמישייה בפתיחת המחצית השנייה, ושני הווטרנים הביאו את המפנה.
"רציתי לשנות משהו, שנעשה דברים אחרת. בדיוק בשביל זה יש שחקני ספסל", הסביר תיבודו. "דרק וטאג' נכנסו והיו נהדרים. זה עזר לנו מאוד". תיבודו מבין שלשניים הללו, ששיחקו במצטבר 112 משחקי פלייאוף לעומת 37 בלבד של כל שאר שחקני הסגל, יש תפקיד מכריע בסדרה.
"יש לנו חבר'ה שלא שיחקו בפלייאוף מעולם. הם ישתפרו ככל שהזמן יעבור. ניסיון חייבים לצבור תוך כדי תנועה, והם משתפרים ממשחק למשחק. אבל דרק וטאג' היו במעמדים גדולים, וזה יתרון גדול מבחינתו", אמר.
אצל ממפיס הגיל דווקא לא משחק תפקיד: בגיל 21, בלי שום ניסיון קודם בפלייאוף, ג'ה מוראנט ממשיך לעשות שמות בהגנה של יוטה. 47 הנקודות שלו הלילה אמנם לא הספיקו לניצחון והג'אז השוו את הסדרה ל-1:1 עם ניצחון 129:141, אבל מוראנט שוב הוכיח שהוא בדרך להפוך לסופרסטאר, כשהשלים 73 נקודות בשני המשחקים הראשונים בסדרה.
ההופעה שלו הלילה הייתה היסטורית: 47 הנקודות שלו הן הכי הרבה אי פעם בפלייאוף לשחקן בגיל 21 או פחות (השיא הקודם נקבע על ידי לברון ג'יימס עם 45 נקודות). לשם השוואה, השחקנים היחידים שקלעו 40 נקודות ומעלה במשחק פלייאוף בגיל כה צעיר, הם שמות אגדיים כמו מג'יק ג'ונסון, טרייסי מקגריידי והאגדה בהתהוות לוקה דונצ'יץ'.
"זה לא מפתיע אותי", אמר דונובן מיטשל שקלע 26 למנצחת, על מוראנט. "הוא חתיכת שחקן. הוא עולה למגרש ומתחרה, והלילה הוא היה סופר אגרסיבי מהרגע הראשון. להוביל קבוצה בגיל כל כך צעיר בפלייאו, זה בהחלט מיוחד. הוא לעולם לא מרים ידיים, ואני מכבד את זה מאוד".
"אני לא מפחד משום דבר", אמר מוראנט שהיה רחוק רק שתי נקודות משיא כל הזמנים לנקודות בשתי ההופעות הראשונות בפלייאוף, ששייך לג'ורג' מיקן עם 75. מוראנט חדר כמה פעמים לסל מעל רודי גובר, שחקן ההגנה של העונה ב-NBA שלוש פעמים, וקלע מעליו שוב ושוב. "הוא מנסה להגן על הטבעת, ואני מנסה לתקוף אותה ולסיים", אמר מוראנט, וגובר הודיע שיחכה לו שוב מתחת לסלים במשחקים הבאים: "אני מקווה שהוא לא יפסיק להגיע לשם. אני בכל מקרה אהיה שם כל הזמן. זו תחרות בריאה. יש לו את זה, זה ברור, אבל גם לי יש את זה".