הנוף שונה לגמרי: אחרי שלל טראומות ספורטיביות, הפועל נוף הגליל חוזרת לליגת העל

קריסת החלום אחרי העלייה המטאורית עם איוניר, הנפילה לארצית, הפירוק, הסבל במשחקי המבחן והבעיטה בדלי המפוארת בתולדות הלאומית. תזכורת לרגעי הכאב של נצרת עילית, שהניחו את היסודות להישג של נוף הגליל

אוהדי הפועל נוף הגליל חוגגים עלייה לליגת העל (אודי ציטיאט)

העונה הראשונה בתולדותיה של הפועל נצרת עילית בליגת העל הייתה היסטורית מכל בחינה. כאשר עלתה בצוותא עם הפועל חיפה במאי 2004, היא סומנה כיורדת כמעט ודאית, אבל בסופו של דבר דווקא האדומים מהכרמל נשרו יחד עם הפועל באר שבע. נצרת עילית, אז עם מוטי איוניר על הקווים ועם סגל שכלל בין היתר את הקפטן אבישי ז'אנו, יואב זיו, גיז'רמו ישראלביץ' וז'וזה דוארטה, הפתיעה את כולם וסיימה במקום החמישי - הכי קרוב שיש לכרטיס לאירופה.

אבל מעבר לכדורגל המהנה ולעובדה שדורגה בתום עונת 2004/05 מעל מכבי והפועל תל אביב, נצרת עילית התגאתה אז בהיותה הקבוצה היחידה שסיימה במאזן כספי חיובי. היו"ר אבשלום נוריאל שלט ביד רמה, העתיד נראה ורוד והמטרה הייתה ברורה: הפיכה לקבוצת צמרת שתתמודד מדי עונה על כרטיס לאירופה. אלא ששנה לאחר מכן, החלום נגוז.

15 שנים אחרי, אולי בעקבות המיתוג מחדש ושינוי שם העיר, ב-2020/21 הגיעה גם בשורת חדשה - תחילה עם תואר היסטורי (גביע הטוטו של הלאומית) וכעת גם עם קאמבק לליגת העל. קאמבק שהגיע אחרי עשור וחצי של טראומות ספורטיביות.

עוד בוואלה!

ירון הוכנבוים רקד על גג רכבו: "אושר גדול ויום מרגש מאוד, זה הישג ענק"

לכתבה המלאה
מוטי איוניר עם איתי שכטר הצעיר בעונת הירידה לפני 15 שנה (צילום: ברני ארדוב)

טראומה 1: הירידה מליגת העל

נקודת ביתית - זה כל מה שהייתה צריכה הפועל נצרת עילית ב-13 במאי 2006. תסמונת העונה השנייה השפיעה על הקבוצה של איוניר אחרי המקום החמישי ונטישת הכוכבים, ובמחזור הסיום היא נזקקה לתוצאה טובה יותר בבית מול בני יהודה מאשר זו של הפועל כפר סבא המתארחת בנתניה. כפר סבא נקלעה לפיגור מוקדם ולנצרת עילית הייתה תקווה, אבל משה ביטון עם שער ובעיקר וינסנט אניימה עם הצטיינות בין הקורות שלחו אותה ללאומית רק בגלל הפרש שערים נחות מזה של הירוקים מהשרון. "לפחות לא ירדנו כמו סמרטוטים", סיכם איוניר.

עזב והקבוצה קרסה. אבשלום נוריאל (צילום: ברני ארדוב)

טראומה 2: עזיבת אבשלום נוריאל והירידה לארצית

במאי 2007, שבע שנים אחרי כניסתו למועדון אותו העלה שלוש ליגות ועד למקום החמישי בליגה הבכירה, אבשלום נוריאל עזב את הפועל נצרת עילית. איש העסקים שימש כיו"ר וגייס ספונסרים באמצעות קשריו הענפים, עד ששמו נקשר לפרשת "חוקי המשחק" שבעקבותיה נעצר ולאחריה הגיע רק עוד פעם אחת למשחק קבוצתו. העזיבה, שלטענתו לא נבעה מפרשת הטיות המשחקים, השפיעה קשות על נצרת עילית, שהתקשתה ב-2007/08 כלכלית (שחקנים לא קיבלו משכורות במשך חודשים) וגם מקצועית, כשארבעה מחזורים לתום העונה כבר ירדה לליגה הארצית עם עופר מזרחי שהחליף במהלך העונה את הוכנבוים.

שחקני הבית מנעו ירידה ב-2011. מוטי מלכה (צילום: מגד גוזני)

טראומה 3: כניסה להליך פירוק

דני גולן דאג להחזיר את הפועל נצרת עילית תוך עונה אחת לליגה השנייה, וגם שם תפסה מקום בצמרת, אבל 2010/11 כבר לא בישרה טובות. זה התחיל עם מותו הטרגי בקיץ של איש המשק הוותיק שמעון (סימון) מייסטר שהתמוטט ומת במשרדי המועדון, ונמשך עם כניסה בלתי נמנעת להליך פירוק שגרם לעזיבתו של הוכנבוים. אלא שדווקא מהבור העמוק הזה, אחרי הפחתת תשע הנקודות, הקבוצה שהייתה חלשה עד אותו רגע החלה להתעורר, ושחקני הבית מוטי מלכה וירדן כהן דאגו להשאיר אותה בליגה למרות המינוס.

הכרטיס כבר היה בידיים. רן רול ב-2013 (צילום: קובי אליהו)

טראומה 4: פספוס העלייה לליגת העל

במהלך 15 השנים האחרונות, נצרת עילית הייתה מרחק נגיעה מליגת העל בשני מקרים. הראשון שבהם היה בעונת 2012/13, כאשר בתום הליגה הסדירה היא הקדימה בחמש נקודות את הפועל רעננה וארבעה מחזורים לסיום הפלייאוף ניצבה עדיין במקום השני עם יתרון שתי נקודות על פני יריבתה. אלא שאז היא הפסידה לרעננה 3:1 באצטדיון גרין, וגם שבע נקודות בשלושת המחזורים הבאים לא הספיקו כדי לחזור אל המקום השני. העלייה פוספסה למרות עונה נהדרת של רן רול, איברהים בסיט וערן מלכין, ולא פחות מ-67 נקודות - כמות שהספיקה לעלייה בכל שש העונות האחרונות למשל.

כבש בשני משחקי המבחן מול כפר קאסם ב-2017. רועי עטר (צילום: ברני ארדוב)

טראומה 5: מותחן במשחקי המבחן

נצרת עילית פלרטטה עם ליגה א' כמה פעמים בעשור האחרון, כשפעמיים ניצלה רק במשחקי המבחן. ב-2015 היא עברה בקלות את עירוני נשר עם חמישייה ביתית, אבל ב-2017 זה היה קשה הרבה יותר. אחרי עונה מסויטת בתחתית, עם 15 מחזורים מתחת לקו האדום ושקיעה במקום האחרון במחזור ה-29, נצרת עילית הצליחה להשיג תשע נקודות בפלייאוף עם יוסי זוזוט על הקווים וניצלה בקושי מירידה אוטומטית. הפועל ירושלים נשרה, ונצרת עילית פגשה במשחקי המבחן את מ.ס. כפר קאסם שהעפילה דרך הפלייאוף המפרך של ליגה א'. רועי עטר דאג ל-1:1 במשחק החוץ והשווה גם בגומלין הביתי, לפני שמלך שערי הקבוצה ג'ורג' אמסיס הכריע בהארכה. הישרדות בשיניים.

יתרון תשע נקודות נעלם כלא היה. שחקני הפועל נצרת עילית לאחר הכישלון ב-2019 (צילום: דני מרון)

טראומה 6: הבעיטה הכי מפוארת בדלי

הקריסה הכי גדולה של מוליכה כלשהי בתולדות הליגה הלאומית. במחזור ה-29 של עונת 2018/19, אחד לסיום העונה הסדירה, נצרת עילית הובילה בגאון את הטבלה ולא נראה כאילו מישהי תוכל להפריע לה. 53 נקודות היו לה, 47 להפועל קטמון ו-44 לסקציה נס ציונה, הפועל עפולה, הפועל כפר סבא והפועל אשקלון. טווח ביטחון של תשע נקודות, שהצטמק לשבע במחזור ה-30 ואז פחת עוד יותר בעקבות שני הפסדים בפתיחת הפלייאוף. הוכנבוים ושחקניו קרסו ברגעי האמת של העונה, ולא הצליחו לנצח לאורך כל הפלייאוף, עד לדקה ה-86 של מחזור הסיום ההוליוודי. אוהד רבינוביץ' דחק לרשת בית"ר תל אביב רמלה ונראה היה כי הניצחון הבודד הזה יספיק לעלייה, אלא שאז הגיעה הבשורה מעפולה: עומר פדידה העניק לכפר סבא 2:3 בדקה ה-95 והיא עלתה בתום דרמה נדירה יחד עם נס ציונה על חשבון נצרת עילית.


ואז שונה שם העיר, שנת הסתגלות אחת חלפה לה ובקיץ החליט היו"ר גיל ברעם להחזיר את הסמלים. הוכנבוים שב עוד לפני הקורונה לקדנציה חמישית (בראשונה, ב-2001/02, העלה את הקבוצה מהארצית), והעונה החזיר את אלי בלילתי ואיתן ולבלום שהיו איתו בפספוס העלייה לפני שנתיים. ג'ניה ברקמן, שהיה בצד השני של הסיפור וחגג אז עם כפר סבא, חזר גם הוא כדי לסגור מעגל, וכך גם בן העיר מוטי מלכה ורועי שוקרני שהיה שותף כמושאל להחמצת העלייה ב-2013. כולם אספו צלקות מהקדנציות הקודמות, כולם הפיקו לקחים. יחד עם השלד שנותר מהטראומה של 2019, גם התיקון המיוחל הושג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully