"דניאל ששון עדיין מורדם, מונשם ולא בהכרה. מה שקרה לו, היכה את כולנו. אני זוכר את הרגע שבו הודיעו לנו על התאונה שהוא עבר, ואיך זה קרה. לפני כל משחק יש לפחות שחקן או שניים שמזכירים את דניאל, ומדרבנים אותנו דרך האירוע הזה. ובאמת רצנו מאז לשלושה ניצחונות רצופים. הבנו שאין יותר מדי מה לעשות, חוץ מלהתפלל ולהחזיק אצבעות שמשהו טוב יקרה. אנחנו בקשר עם המשפחה שלו, ומחזקים אותה".
יפתח זיו וגלבוע/גליל יתייצבו הערב (שלישי, 20:00) לפיינל פור של הליגה הבלקנית, כשישחקו בחצי הגמר נגד הפועל חולון, ויקוו להביא תואר ראשון למועדון מאז הזכייה במסגרת הזאת ב-2013. אבל, כפי שמעיד הרכז, המציאות יצרה מצב שונה. "קיבלנו כאפה, קיבלנו פרופורציה לחיים", הוא אומר, בעקבות הפציעה של חברו לקבוצה.
בשבוע שעבר, כשמכבי תל אביב הצפינה לגן נר, דיברו אנשיה על רצון לנקום ביריבה הישראלית היחידה שניצחה אותם העונה ביד אליהו; בתגובה, גלבוע הפכה גם לישראלית היחידה שגברה עליהם פעמיים העונה. "אנחנו שונים ממכבי והפועל ירושלים, שכל הלחץ עליהן, והכול נקבע אצלן לפי הפסד או ניצחון", גורס זיו. "אבל ככה אנחנו אוהבים, לבוא קטנים ולצאת גדולים. מכבי באה בסגל הכי חזק שלה, עם הזרים הכי טובים, ושלטנו במשחק. הוכחנו שאנחנו מסתכלים לכולם בלבן של העיניים. אני לא רוצה להגיד שזו הייתה הצהרת כוונות וששלחנו מסר, אבל אם זה מה שאנשים מבינים, אז זה טוב לכל הצדדים".
זיו, שיהיה הקיץ בן 26, נמצא בקו עלייה בקריירה שלו. אשתקד, עם חזרה ליגת העל מפגרת הקורונה, הוא הצעיד את גלבוע/גליל לפיינל פור, והעונה עומד על מספרי שיא - 12.4 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו-4.1 אסיסטים. הוא טיפל גם בעקב האכילס שלו, הקליעה לשלוש, ומדייק ב-40.3% לשלוש (27 מ-67), אחרי שאשתקד עמד על 18% בלבד, ולאורך רוב שנותיו בליגת העל התקשה לחצות את אזור ה-30%.
"אני מרגיש בשנה האחרונה את ההתקדמות שלי, וזה די מוכח ומורגש גם בהצלחת הקבוצה. תמיד הייתי שחקן דומיננטי, אבל השילוב בין המועדון לבין הבגרות האישית שלי יצר חיבור מיוחד. עוד לפני הקורונה, ובמיוחד במהלך הפגרה, התבגרתי, הבנתי יותר מה אני צריך לעשות. למדתי להתמקד בדברים שמשפיעים על המשחק שלי ועל ניהול הקבוצה".
- רצית להתקדם בקיץ האחרון ולצאת לאירופה, אבל זה לא קרה.
"בדיעבד, אני מאוד שמח שנשארתי. הצהרתי לא פעם ולא פעמיים שרציתי לצאת לאירופה ולשחק במועדונים שמופיעים בשתי מסגרות. אבל לא בטוח שתקופת קורונה היא הזמן הנכון לעזוב, עם חוסר הוודאות בליגות השונות וההצעות שלא הייתי סגור עליהן במאה אחוזים. לא היה לי ספק שאם אשאר בארץ, אמשיך בגלבוע לעוד שנה, למרות שהיו הצעות מקבוצות נוספות. ידעתי מראש את המקום שלי, ליאור ליובין נשאר כמאמן, הייתה לנו אותה קבוצה. כולם ציפו שאעשה קפיצת מדרגה ואלך לקבוצת טופ, אבל לא ראיתי בזה בעיה או משהו לא נכון".
- בסוף העונה הזאת כבר לא תהסס לעזוב לחו"ל?
"אני לא בטוח. אני עוד לא סגור על הצעד הבא שלי. יש עוד זמן. רציתי לצאת לאירופה, אז הביאו לי לכאן את הליגה הבלקנית, ואנחנו נלחמים עכשיו על תואר ורוצים לסיים בצורה טובה את הליגה בישראל".
- אתה לא חושש להעיר במהלך המשחק לשחקנים אחרים ולכוון אותם.
"זה עניין של אופי, וגם מעמד מסוים שאתה בונה בחדר ההלבשה. כולם חברים שלך ואוהבים אותך, וכשרוצים שתכוון אותם, אני אהיה הראשון שאעשה את זה. אני גם פתוח ומקשיב. לא המצאתי את הגלגל, אני אוהב לשמוע ביקורת ולקבל כיוון וגם מילה טובה. בשנה האחרונה הגענו לפיינל פור בליגה ואנחנו בין ארבע הראשונות גם בעונה הסדירה. אם זה עובד, אני אמשיך לעשות את זה".
- חולון מגיעה לחצי הגמר בבלקנית כשהראש שלה כבר בפיינל אייט של ליגת האלופות בשבוע הבא. תוכלו לנצל את זה לטובתכם?
"ברגע שאתה משחק על תואר, אתה רוצה לנצח, בין אם זה בליגה הבלקנית ובין אם זה בליגה למועצות אזוריות. יהיה משחק אש. אני רואה במשחקים האחרונים את האוהדים שלהם. הקהל היה חסר לי, אנשים באים, מקללים, מחבקים, מה שצריך, יש אקשן. זה היה חסר. לפני שבוע היינו בדרייב אין, קיבלנו שם הצגה, עם קהל משני הצדדים, ובמהלך המשחק הסתכלתי על החבר'ה ואמרתי להם שכבר לא זכרתי שככה זה מרגיש".
- גם נתנאל ארצי, יותם חנוכי, עמית גרשון וגיל בני נמצאים בתקופה טובה מאוד. הישראלים דומיננטיים יותר מתמיד?
"אם היינו מתמודדים על ההישארות בליגה, אף אחד לא היה מרים גבה, אבל אנחנו בטופ 4. כל אחד נותן את האקסטרה שלו, יודע מה המקום שלו ומה הוא צריך לתת. אני לא אעשה משהו שאני לא צריך לעשות, גיל לא יעשה דבר שחנוכי צריך לעשות. צריך להגיד מילה טובה למאמנים. זה התחיל עם ליאור שכיוון אותנו ונתן לנו את המפתחות, והמשיך עם אבישי גורדון והעוזר שלו גיא קפלן, שהוא משמעותי ועושה עבודה קריטית".
- איך קיבלת את העזיבה של ליובין לפנאתינייקוס?
"זה הייתה מכה בשביל כולנו. זה כמו שהאבא של הקבוצה בא ואומר שהוא הולך לעבוד בחו"ל עכשיו. זאת הייתה כאפה. היו ימים של חוסר וודאות, לא ידענו מה קורה. ליאור קיבל ג'וב שיקדם אותו מבחינה אישית, וגם בגלבוע שמחים על זה. לא רק שחקנים מתקדמים כאן, אלא גם מאמנים, וזה חלק מהאני מאמין של המועדון הזה".
לא רק על הפרקט נהנה זיו מאור הזרקורים, והוא מנהל בחודשים האחרונים מערכת יחסים מתוקשרת עם השחקנית ומנחת הטלוויזיה קים אור אזולאי. "אתה פתאום מבין כמה הכדורסל קטן והעולם מחוץ לספורט הוא מאוד גדול. עוד מעט אנחנו שנה ביחד, היא עושה לי טוב, אני עושה לה טוב. שרק נהיה שמחים ומאושרים ונחייך. צריך להגיד תודה על מה שיש".
- אתה ראוי לתואר השחקן הישראלי של העונה?
"אם מדברים כאן, אז אומרים שזה לפתוח את הפה ומביא עין הרע. לקחתי את תואר ה-MVP של תקופת הקורונה, הייתי בתקופה באמת טובה, אבל יש כוכבית על התואר הזה. אם אקח את התואר האמיתי, זו תהיה אחלה חותמת למסע שהתחלתי ושאני רוצה להמשיך בו. זה יהיה אישור שאני עושה דברים בצורה נכונה. להוביל קבוצה בתור שחקן ישראלי זה לא מובן מאליו. איך זוכים ב-?MVP אני לא יודע, אני ראוי ויכול לזכות".
- כקבוצה, אתם יכולים לעשות משהו מיוחד העונה?
"הליגה באמת מאוד שוויונית, ברמה קיצונית. כולן מנצחות את כולן. אם נזכה השבוע בליגה הבלקנית, זה ייתן לנו דחיפה וביטחון לקראת הפלייאוף בארץ. אנחנו באמת יכולים להגיע לחצי גמר ויותר מזה. אני מקווה שלריאיון הבא אני כבר אגיע כאלוף הבלקנית".