באמצע חודש נובמבר, כשג'רום מיינסי נחת בעירוני נס ציונה, הקבוצה הכתומה הייתה בשפל המדרגה. רוב הזרים שהגיעו בתחילת העונה נראו לא מחוברים והקבוצה פתחה את העונה עם ניצחון אחד משישה משחקים. אלא שבזה אחר זה הנחיתה הקבוצה שחקני חיזוק מרשימים בראשות מיינסי ובריאן אנגולה והכיוון השתנה.
חמישה חודשים לאחר המהלך הזה, מצא עצמו מיינסי במאבק לא פשוט עם אוהדי הקבוצה בכיכר העירייה. הם ניסו להרים ולזרוק אותו לתוך המזרקה והוא ממש לא היה בעניין. בת זוגו, שחקנית הכדורעף הברזילאית ז'וליאנה ולונגו דה קסטרו, שמשחקת בעירוני קרית אתא, הצליחה לבסוף לשכנע את האוהדים לוותר לו והוא נשאר יבש.
"זה מיוחד מאוד", סיפר הסנטר ששיחק במשך שנים רבות בדרום אמריקה והיה חלק מהזכייה הבלתי נשכחת של פלמנגו בגביע הבין-יבשתי ב-2014, על חשבון מכבי תל אביב. "זו השנה הראשונה שלי באירופה ולהשיג משהו כזה? מאוד מיוחד. תראה כמה אנשים שמחים כאן מסביבנו, אי אפשר לתאר את זה. אני כל כך שמח להיות חלק מההצלחה הזאת. שמחתי להחזיר משהו לעיר הזאת ולמדינה הזאת".
בנס ציונה בנו השנה קבוצה בסגנון מיוחד, עם שחקן פנים משמעותי אחד בלבד. בקיץ זה היה אמור להיות ג'ורדן מרפי כשעל קוואן צ'יטהאם הוטל לעזור לו, אבל בסוף מיינסי נשאר - עם העזרה של נמרוד לוי, טל דן וקצת אוריאל טרוצקי שהוקפץ מחולון.
"זה לא היה קל בכלל, אבל תמיד הייתי עם ראש חזק. אני שחקן קשוח וזה מה שהחזיק אותי בכל התקופה הזאת, גם בפיינל פור הזה", הוא מספר על המאבקים שלו מול הגבוהים באירופה כסנטר יחיד, "אני לעולם לא מפסיק להילחם. כל עוד יש זמן על השעון אני ממשיך לשחק הכי חזק שאני יכול, ממשיך לדחוף ולהילחם. המנטליות שלי מדבקת וזה עוזר לקבוצה".
עד כמה העובדה שטל דן שיחק בימים האחרונים למרות היד השבורה עזרה לכם?
"כששמעתי שטל שבר את היד שלו, הנחתי שהוא גמר את הסיפור לעונה הזאת - במיוחד שזו היד השמאלית שלו. הוא מצא דרך לשחק, אני לא יודע איך הוא עשה את זה ואני לא יודע אם מישהו אחר היה יכול לעשות את זה, אבל הוא מצא את הדרך. זה הרים את הרוח של כולנו, זה נתן לנו עוד דחיפה, הוא היה על הספסל והריע לנו, הוא דחף אותנו כל הזמן. הוא היה הקפטן שלנו, וזה עזר לנו לנצח את המשחק".
בנס ציונה התעוררו הבוקר לסוג של הנגאובר. השחקנים חגגו עד השעות הקטנות של הלילה, קיבלו יומיים חופש וייתכן שהחגיגות יימשכו גם בימים הקרובים. המשחק נגד עירוני נהריה ביום חמישי נחשב לקל על הנייר, אבל המשימה לתפוס מקום בפלייאוף מהבית התחתון, נחשבת לקשה מאוד.
"המטרה הבאה היא הפלייאוף והשבועות הבאים יהיו קשים, אולי אפילו קשים יותר ממה שעברנו עד עכשיו", אומר מיינסי, "אנחנו הולכים להילחם על החיים שלנו ואנחנו הולכים להיכנס לשם. אחרי זה הכול יכול לקרות. הראינו את זה ביורופקאפ, אנחנו צריכים להגיע לשם קודם. שבעת המשחקים הבאים שלנו הם במטרה ברורה להיכנס לפלייאוף".
אתה שחקן שנוטה להישאר במקומות כמה שנים, אנחנו יודעים שנס ציונה מאוד רוצה להמשיך איתך
"אני אוהב את המועדון, נס ציונה מתייחסת אליי בצורה נהדרת מהרגע שהגעתי לכאן. אני אוהב להיות חלק מההיסטוריה של המקום הזה ומאוד מקווה שנוכל להמשיך ביחד. אני אוהב את ישראל מהרגע שהגעתי לכאן, אני מנסה ללמוד עברית - אצטרך עוד עונה כדי ללמוד את זה כמו שצריך. אני בעסק הזה כבר הרבה שנים - ואסור לשכוח שמדובר קודם כל בעסק. אני אוהב את המקום הזה ואשמח לחזור לכאן לעונה נוספת".