1. ברק אברמוב פתח העונה בסדרת "אני מאשים". עד לחזרתו של יוסי אבוקסיס הוא האשים את המאמנים בישראל ובקבוצה, אמר שאין פה מאמנים טובים והפיל עליהם את עיקר הבעיה של בני יהודה. מאתמול (ראשון, אחרי ההפסד להפועל חדרה (3:2), יש טוויסט חדש: אחרי שגם אבוקסיס לא הצליח להושיע, אברמוב עבר לשחקנים והפיל עליהם את האחריות. אברמוב רגיל לאווירה הכללית הזאת, אבל את האמת הוא יודע היטב: אי אפשר לרוקן קבוצה מנכסיה פעם אחר פעם ובכל פעם למצוא פתרונות בזול. אברמוב אמר ש"השנה היה התקציב הגדול ביותר של בני יהודה"? אז אמר. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, אין מודיעין אזרחי על ראיונות.
אל תפספס
2. יותר מדי התרכזו השנה בעובדה שבני יהודה הייתה תקופה ארוכה בלי מאמן אך בני יהודה התחילה את הירידה שלה אחרי גמר הגביע, כשכל שחקן אפשרי שוחרר. היא נחלשה משמעותית וגם אבוקסיס כבר לא יכול לעשות קסמים. זה לא רק שהיא נחלשה, בשל משבר האמון אוהדיה נטשו והאווירה ברוב המשחקים בשנתיים הללו יותר דומה למכבי פתח תקוה מאשר לקהל החם שמאפיין את המועדון. אברמוב שבר אותם - הוא ניתק כל קשר לעבר של המועדון, לזהות, לחיבור, אפילו את הריסת יציע "השרופים" בשכונת התקוה האוהדים היו צריכים לראות דרך סרטונים שהועלו ברשתות.
אבל זה אברמוב. הוא יודע שלא רוצים אותו, הוא לא מחובר בשום צורה לאזור ולקהילה, אך הוא מצא את האינטרס שלו בבני יהודה ולא יעזוב אותו. הוא מצא במועדון דרך למנף דברים שחשובים לו, והוא לא מתכוון לשחרר. הוא הצליח להחזיר חבר שהוא מאמן מצוין, איתו הוא יוכל לעלות חזרה ולשמור על מקומו בליגת העל, ומבחינתו זה מספיק, כל מה שהוא צריך זה קרקע להישאר לגיטימי בכדורגל ולמנף אינטרסים. מועדון רציני? הצחקנו את דמאיו.
3. צריך לתת כבוד לשחקנים של בני יהודה, חלקם היו שם בימים של הצלחות של ונתנו את כל מה שיש להם העונה. המועדון התנהל בצורה רעה לאורך כל העונה ומשלם על כך, אך מרבית השחקנים ראויים להערכה על העונה שנתנו. מורי, תאמבי, אבישי כהן, זנטי, פיניש, מזור, אלמוג בוזגלו, יש כאן שחקנים שהיו שותפים עם בני יהודה לעונות טובות וזכיה בגביעים, יש להם ניסיון הם יודעים לעמוד בלחצים, אך הרבה יותר מהשחקנים, המערכת כשלה. כשהבעלים רוצה להיות המנג'ר, לקבוע שיטה ולגמד את כולם, המערכת קורסת.
4. מה שקרה עם יציאת השחקנים בסיום היה חייב להימנע. דן מורי ניסה לצאת לדבר עם האוהדים וספג קללות, יריקות והושלכו חפצים לעברו, עומר ניראון רץ על חייו לרכב, חלק מהשחקנים נתפסו בחולצות והחלו להדוף את האוהדים, אפילו שחקני חדרה התלוננו על חבטות ויריקות. זכותם של אוהדי בני יהודה למחות אך לא באלימות. אף אחד מהשחקנים הללו לא עשה בכוונה, חלקם אולי לא מתאימים, חלקם נפלו בתוך כל הבעיות שליוו את המועדון, אך בשורה התחתונה כמעט כל שחקן נתן הכל כדי לנסות ולהשאיר את בני יהודה בליגה.