מכה קלה בכנף: סיכום עונת הרוקי והשלכות הפציעה של דני אבדיה

הפציעה של הרוקי באה בתזמון בעייתי שימנע ממנו ניסיון חשוב ועלול להמשיך את הקללה הישראלית, אבל האבחנה הראשונית משאירה מקום לאופטימיות. רביץ עם ההשלכות וסיכום העונה, כולל השורה התחתונה המעודדת שהתגלתה לאחרונה, ויכולה להבטיח לו קריירה ארוכה ומשמעותית ב-NBA

אסף רביץ
כוכבי וושינגטון מגיבים לפציעה של דני אבדיה (חשבון הטוויטר של הויזארדס)

דני אבדיה עלה הלילה לכותרות בעמודי הספורט בארה"ב מהסיבה הכי פחות סימפטית שיכולה להיות ב-NBA: פציעה עם אזהרת "קשה לצפייה" שמסתיימת בירידה מהפרקט על כסא גלגלים. פציעות קשות רבות מתרחשות כאשר שחקן נוחת על רגל של שחקן אחר, הפציעה של אבדיה הייתה מורכבת יותר. בירידה מנסיון ליי-אפ רגל שמאל שלו נחתה על כף רגל של שחקן גולדן סטייט, מה שגרם לרגל להחליק קדימה ולגוף שלו להחליק אחורה לכיוון רגל ימין, שעדיין לא התייצבה לחלוטין מהנחיתה. בסופו של דבר, קרסול ימין הוא זה שהתעקם בעקבות הנחיתה הלא טובה של רגל שמאל.

כתוצאה מהפציעה, אבדיה די בוודאות סיים את עונת הרוקי שלו. אם וושינגטון תגיע רחוק בפלייאוף יש סיכוי קטן שהוא יוכל לחזור, אבל וושינגטון לא תגיע רחוק בפלייאוף גם אם היא תצליח להשתחל אליו. אין זמן טוב להיפצע בו, אבל הפציעה של דני הגיעה בתזמון מבאס במיוחד. וושינגטון נמצאת בתקופה מצוינת ואבדיה מצא את מקומו בתוכה, הוא היה פקטור של ממש בהצלחה של השבועות האחרונים. היכולת לקחת חלק משמעותי בקבוצה מנצחת לא מובנת מאליה עבור רוקי, זו הדרך הטובה ביותר לצבור ניסיון. הוויזארדס גם החלו להסתמן כפייבוריטים לתפוס את המקום העשירי במזרח שמוביל לטורניר ההעפלה לפלייאוף, מה שהיה מספק לאבדיה הזדמנות להשתתף במשחק מכריע או שניים ואולי אפילו בסדרת פלייאוף. קללת הפלייאוף של הישראלים, על שם עומרי כספי, החליטה לעבור גם אל דני.

האבחנה הראשונית, עליה דיווח אדריאן ווג'נראוסקי ב-ESPN, היא של שבר מאמץ שידרוש החלמה של חודשיים-שלושה ללא ניתוח. יידרשו בדיקות נוספות, אך אם זו אכן הפציעה של אבדיה מדובר בבשורה טובה. ביחס לנראות של הפציעה ולחששות הראשוניים, זו אולי האבחנה הכי פחות קשה שהייתה יכולה להיות. היא תגרום לאבדיה להחמיץ את המשך העונה, אך הוא לא יאבד את הקיץ, את הזדמנות להמשיך לעבוד על המשחק שלו, ואמור להגיע בכשירות מלאה לעונה הבאה. זה חשוב מאוד לשחקן שעדיין נמצא בתהליכי התגבשות ויהיה לו לא מעט על מה לעבוד בחודשי הקיץ. אם ההתאוששות של דני תהיה בקצב המצופה, הוא יוכל אפילו להשתתף בליגת הקיץ שאמורה להיערך השנה באוגוסט. ליגת הקיץ חשובה במיוחד לשחקן כמו אבדיה, כי הוא יהיה אחד מכוכבי הקבוצה וזו תהיה הזדמנות נדירה עבורו לנהל התקפות וליצור מצבי זריקה.

האבחנה של שבר מאמץ מבהירה שמעבר לנחיתה הלא טובה, הפציעה נבעה גם משחיקה מתמשכת. אחד הקשיים הגדולים ביותר עבור רוקיז הוא המפגש עם עומס המשחקים והאינטנסיביות של משחקי ה-NBA. אבדיה הגיע לליגה בעונה בה העומס גדול מהרגיל והאינטנסיביות עולה בקצב מטורף, הליגה הופכת למהירה יותר ואתלטית יותר כל שנה. בגיל 20, הגוף של לא מעט שחקנים לא בשל מספיק כי לעמוד בעומס הפתאומי הזה, מה שמחמיר פציעות שבמצב אחר אולי היו קלות יותר. אבדיה לא לבד בכך. מבין 12 רוקיז בגילאי 19-20 ששיחקו השנה מעל ל-20 דקות למשחק, חמישה עברו פציעה משמעותית במהלך העונה. אבדיה מצטרף ללאמלו בול, ג'יימס ווייזמן, קיליאן הייז וקול אנתוני. בחלק מהמקרים הגוף מתקשה לעמוד בעומס גם בהמשך והשחקן הופך למועד מאוד לפציעות לאורך הקריירה, כפי שכספי היה. פציעה אחת בעונת הרוקי ממש לא מעידה על בעיה כרונית, אבל ברור שעדיף לא להיפצע בשלב מוקדם בקריירה מאשר כן.

עוד בוואלה!

דני אבדיה נפצע בניצחון וושינגטון על גולדן סטייט וסיים את העונה

לכתבה המלאה
התרחיש הכי פחות גרוע התממש. אבדיה אחרי הפציעה (צילום: רויטרס)

סיכום עונה

בנסיבות העצובות האלה, אין ברירה אלא לסכם כבר עכשיו את עונת הרוקי של דני אבדיה. מכיוון שלפני כחודש וחצי סיכמתי את החצי הראשון של העונה שלו, אתמקד הפעם בשינויים שקרו מאז. התמונה הגדולה לא השתנתה במיוחד: אבדיה נראה כבר עכשיו כמו רול פלייר לגיטימי ב-NBA, אך כדי להפוך לשחקן משמעותי בליגה הוא יצטרך לפתח את יכולת יצירת מצבי הזריקה שלו. הפוטנציאל קיים, אבל בינתיים כמעט לא בא לידי ביטוי, גם בגלל הנוכחות של שני גארדים דומיננטיים שהכל עובר דרכם וגם בגלל שזו יכולת שנוטה להתפתח לאט אצל שחקני כנף שהם לא מובילי כדור טבעיים. אם הוא היה מגיע לקבוצת טנקינג מובהקת כמו דטרויט או OKC הוא היה מקבל הרבה יותר הזדמנויות ליזום, אבל יש גם יתרון בלשחק בקבוצה שמנסה לנצח, זו הדרך ללמוד את הניואנסים הדקים שמבחינים בין שחקני רוטציה בליגה הטובה בעולם לשחקנים שלא מצליחים לתפוס מקום בליגה.

24 המשחקים שאבדיה הספיק לשחק לאחר פגרת האולסטאר עד שנפצע עומדים בסימן שדרוג בניואנסים הדקים האלה. על פניו, השינוי המשמעותי היחיד בנתונים של אבדיה לאורך העונה הוא שינוי שלילי, הירידה החדה באחוזי הקליעה. בחודשיים הראשונים שלו בליגה הוא קלע שלשות ביותר מ-43 אחוזים, בשלושת החודשים הבאים הוא התייצב על כ-28 אחוזים בכל חודש. החשש מיכולת הקליעה שלו, שכנראה הוריד אותו כמה מקומות בדראפט, החל להתממש מאז פברואר. הקריסה הזו באחוזי הקליעה אופיינית לשחקנים צעירים שמגיעים לליגה לאחר קיץ בו עבדו בעיקר על סגנון הזריקה שלהם, ככל שהעומס מצטבר וזכרון האימונים נשכח קשה יותר לשמור על הסגנון ונוטים לחזור להרגלים ישנים יותר. אחת הסיבות לחשיבות הקיץ הקרוב היא שככל ששחקן מתקבע על סגנון קליעה אפקטיבי מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי שהסגנון הזה יהפוך לאוטומטי. בקיץ אבדיה אמור להמשיך בדיוק מהיכן שהפסיק בעבודה על הקליעה בקיץ שעבר.

לעומת קריסת הקליעה מבחוץ, החלק השני של העונה כן עמד בסימן שיפור חשוב בתחומים שפחות קופצים מתוך דפי הסטטיסטיקה. אם בחצי הראשון של העונה אבדיה הראה פוטנציאל גבוה כשומר אישי, בחצי השני ניתן היה להסיר את תגית הפוטנציאל, הוא הפך לשומר אישי טוב כאן ועכשיו, אפילו טוב מאוד. סקוט ברוקס סמך עליו יותר ויותר כשומר העיקרי על שחקן הכנף הבכיר של היריבות והוא הראה יכולת עקבית להקשות על שחקנים כמו לוקה דונצ'יץ', דווין בוקר, ברנדון אינגרם וכריס מידלטון. הוא זריז וחזק מספיק כדי להתמודד עם בידודים של השחקנים האלה והוא מקשה מאוד על זריקות קרוב לסל. אבדיה מבין את האפקט של הגודל שלו, רואה כמה קשה לעלות לזריקה מולו כשהוא פשוט עומד יציב עם ידיים למעלה, ויודע לתזמן את ההתייצבות באופן שמשאיר את היריב חסר אונים.

עוד בוואלה!

ווסטברוק וביל חיזקו את אבדיה, שהצהיר: "אחזור טוב יותר וחזק מתמיד"

לכתבה המלאה
אחוזי הקליעה צנחו, אבל ההגנה השתפרה. אבדיה מול ברנדון אינגרם (צילום: GettyImages)

בגזרת הסטטיסטיקה, מאז פגרת האולסטאר יריבים קולעים מול אבדיה ב-2.1 אחוזים פחות מהצפוי באופן כללי, וב-5.4 אחוזים פחות מהצפוי בזריקות לשתי נקודות. הנתון הזה לא מביא בחשבון כמות גדולה מאוד של פעמים בהן שחקנים נאלצים לוותר על זריקה כי אבדיה לא משאיר להם אפשרות לעלות לזריקה סבירה. וכאמור, בתקופה הזו הוא שמר על שחקנים בכירים מאוד. בינתיים היכולת הזאת באה לידי ביטוי בעיקר מול שחקני כנף, הוא מתקשה להתמודד מול גארדים זריזים ומול שחקני פנים מאסיביים (למרות שיש לו הצלחות גם שם), אבל שומרים אישיים על שחקני כנף זה אחד המצרכים המבוקשים בליגה.

אבדיה ממשיך להיות גם שומר קבוצתי משובח, שקורא את מהלכי היריבה, מבצע רוטציות נכונות ויודע להגיע לעזרה בצבע. בתור חובב שחקני הגנה איכותיים, מאוד כיף לי לראות אותו שומר, כל משחק בתקופה האחרונה כלל כמה רגעים מלהיבים שלו עבור מי שמתלהב מסטופ הגנתי מרשים. ההיילייט ההגנתי של אבדיה הגיע במפגש הקודם מול גולדן סטייט, בחסימה על דמיון לי בפיגור נקודה בשניות האחרונות. גולדן סטייט פנתה למהלך מוכר, בו דריימונד גרין היה עם הכדור על קו השלוש, לי חסם לסטף קרי שיצא לשלשה ובצד הרחוק השחקנים החליפו מקום כדי להסיח את דעת ההגנה. לי ניצל את ההתמקדות בסטף כדי לברוח לשחקן שלו ולחתוך לטבעת, מהלך שמאות פעמים בשנים האחרונות הפך ללייאפ קל של גולדן סטייט. אבל אבדיה, שהופקד על העזרה מהצד הרחוק, קרא את המהלך כל כך מהר והתייצב כל כך טוב שתוך כדי השהייה באוויר לי הבין שהוא לא מסוגל לייצר זריקה. הוא חשב למסור, נזכר שאין לו זמן ובסוף יצאה לו חצי מסירה חצי זריקה שאבדיה הדף בקלילות.

השדרוג ההגנתי של אבדיה בא לידי ביטוי גם ברמת הקבוצה. אחד הנתונים המפתיעים ביותר מאז פגרת האולסטאר הוא שההגנה של וושינגטון מדורגת שמינית בליגה (דווקא ההתקפה קרסה ומדורגת 27). בדקות של אבדיה (שרובן הן מול החמישיות החזקות של היריבה) ההגנה טובה עוד יותר וסופגת 107.3 נקודות ל-100 פוזשנים, נתון טוב יותר מהרייטינג ההגנתי של יוטה שמדורגת שלישית בליגה בתחום. כמובן, מוקדם מאוד לדבר על אבדיה כשחקן הגנה בכיר ברמת ה-NBA, אבל הוא מתחיל להיראות כמו שחקן שניתן יהיה לבנות סביבו הגנה איכותית כשהוא שומר על שחקן הכנף הבכיר של היריבה. זה משפט שלבד שווה קריירה ארוכה ומשמעותית ב-NBA, עוד לפני שמתחילים לדבר על התקפה.

עוד בוואלה!

הרוקיז בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר ב-NBA: דני אבדיה במקום החמישי

לכתבה המלאה
קשה לפרוח לצד גארדים כל כך דומיננטיים. אבדיה עם ווסטברוק (צילום: GettyImages, Julio Aguilar)

מה לגבי ההתקפה, באמת? התחום בו אבדיה השתפר מאוד בחודשיים האחרונים הוא ניהול התקפות מעבר. כאשר הוא מזהה הזדמנות לרוץ הוא לוקח אותה, ויודע בדיוק למי ומתי הוא רוצה למסור. בשבועות האחרונים הוא בנה לא מעט מהלכים שהסתיימו בסלים קלים. יכולת המסירה היא גם האיכות הבולטת שלו במשחק העומד. קריאת המשחק שלו היא ברמה גבוהה מאוד, הוא מזהה חורים בהגנה ומיס מאצ'ים ומעביר את הכדור מהר למקום הנכון. ההתקפה בדרך כלל טובה יותר כשהכדור עובר דרכו. זה עוד לא בא לידי ביטוי בטור האסיסטים, אבל אני מאמין שזה שינוי שנראה כבר בעונה הבאה.

אבדיה מרגיש גם יותר בנוח לנוע ללא כדור פנימה, למרות שהוא עדיין מתקשה לסיים בצבע מול הגודל והאתלטיות של שחקני פנים ב-NBA. גם בתחום הזה הוא משתפר עם הזמן, אבל השיפור קטן יותר מאשר בתחומים אחרים. בסופו של דבר, אבדיה היה טוב בחצי השני של העונה בכל תחום שלא קשור ביצירת נקודות, מה שמחזיר אותנו לסימן השאלה הקריטי שאיתו פתחנו את הדיון. כל מה שמסביב מרשים מאוד ומשאיר אותי אופטימי מאוד לגבי הקריירה הצפויה לו, אבל הוא מוכשר מכדי להסתפק במסביב.

אולי בשנה הבאה יהיו לו יותר הזדמנויות לפתח את יכולת ייצור הנקודות. זה תלוי בעיקר בבראדלי ביל - אם הסקורר המחונן לא יחתום על הארכת חוזה בקיץ, סביר להניח שהנהלת הוויזארדס לא תסתכן בלאבד אותו ללא תמורה ותעביר אותו בטרייד שישנה לחלוטין את פני הקבוצה. להחלטה של ביל יהיו השלכות רחבות על השנים הקרובות של אבדיה. הוא יכול להישאר שחקן חמישייה חשוב עם תפקיד התקפי משני בקבוצה שמנסה לנצח, או שחקן שמקבל הזדמנות ליזום ולטעות בקבוצה שנכנסת לתהליך בנייה מחדש (ומנסה להבין איך לשלב בתוכו את ראסל ווסטברוק). לשתי האפשרויות יש יתרונות וחסרונות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully