במשך שבע שנים תמימות, מאז ההפסד הטראומטי למכבי תל אביב ב-2014, חיכתה וציפתה אולימפיה מילאנו להזדמנות חוזרת בפלייאוף של היורוליג. רק אמש (שלישי) היא סוף סוף זכתה בה, ושוב חוותה אירוע שהוא לא פחות מ"נס מילאנו". רק שהפעם, בניגוד לימי ניקולו מלי, קית' לנגפורד וטייריס רייס, הנס הזה היה לטובתה והיא ניצחה את באיירן מינכן 78:79.
על הקווים מתנהל קרב יוקרתי באיטלקית. אטורה מסינה ואנדראה טרינקיירי היו חברים טובים בעבר, וכעת הם יריבים מרים ומסוכסכים. טרינקה, מועמד לגיטימי למאמן העונה ביורוליג, הטיל את התורה מסיני לקרשים. הבווארים טסו ל-19 נקודות יתרון עוד במחצית הראשונה; שאבון שילדס ממילאנו, שירה בתחילת השבוע 7 מ-9 לשלוש ו-35 נקודות בליגה, עדיין מחפש את שלשת הבכורה שלו בסדרה; וזה עוד ביום שבו ניק וויילר באב מבאיירן נטש בגלל פציעה חמורה ברגל, ג'יילן ריינולדס ספג מכה בכתף ולא הצליח לתפקד, בעוד ווייד בולדווין וולדימיר לוצ'יץ' מחברים 3 מ-16 מהשדה.
אבל המילאנזים חזרו מהקבר. סרחיו רודריגס נטל את המושכות, קייל היינס תרם את הפעולות הקטנות והכל כך חשובות וזאק לידיי היה הראוי ביותר להיות חתום על סל הניצחון ההרואי, כשקיבל אסיסט חלומי ממלקולם דילייני בפיגור 78:77, 1.2 שניות מהסיום. ושוב, כפי שקרה לנבחרת ישראל במוקדמות גביע העולם בגרמניה, וכפי שקרה לפנרבחצ'ה נגד אותלו האנטר ומכבי תל אביב אשתקד, המאמן לא הציב שחקן גבוה שיפריע להכנסת הכדור, ושילם במשחק.
הדרמה הזו הוציאה לדרך את סדרות רבע הגמר, ומבטיחה עוד פרקים מרתקים בהמשך. לפני ששתי הקבוצות עלו לפרקט במדיולנום פורום התקיים משחק הפלייאוף הראשון באיסטנבול, אבל הוא היה, איך נאמר בעדינות, פחות מבטיח. ריאל מדריד הפתיעה את אנאדולו אפס ופתחה ב-0:8 מהיר, ואסה מיציץ' שיחק רע ונפצע, וגם שיין לארקין היה רחוק ממיטבו, ובכל זאת - הטורקים סיימו את הרבע הראשון ביתרון ושייטו ל-63:90 (ובסך הכול 52 הפרש על הבלאנקוס בשני משחקים, בבית ובחוץ, בתוך שלושה שבועות).
אולי מחר, במשחק מספר 2, תינתן תשובה לשאלה הנצחית - מאיזה הפסד קשה יותר לקום: החמצה מתסכלת ושוברת לב בשנייה האחרונה, או תבוסה מהדהדת ומשפילה. טרינקיירי הודה שהוא "יותר עצוב מאשר כועס", וכעת באיירן וגם ריאל יעמדו למבחן מנטלי חשוב.
לאפס כדאי להיזהר ולא להיות שאננה: רוב הקבוצות שפתחו את סדרות הטוב מחמישה ביורוליג עם ניצחון ענק, התרסקו כעבור יומיים.
פנרבחצ'ה וצסק"א מוסקבה הביסו לפני שנתיים ב-33 וב-26 הפרש את ז'לגיריס קובנה ובאסקוניה, ונכנעו להן בבית במשחק השני; כך קרה גם פעמיים לפנאתינייקוס (28 הפרש על ריאל ב-2018 ו-20 הפרש על מכבי ב-2012), בדרך להפסדים באואקה; והזכורה ביותר היא אולימפיאקוס, שמחצה ב-2011 ב-48 הפרש את מונטפסקי סיינה, הובסה אחר כך בידיה ב-17 הפרש ונוצחה 3:1 בסדרה.
הערב ייפתחו שתי הסדרות הנותרות, שעל הנייר הפכו פערי הכוחות בתוכן למשמעותיים וברורים: ב-20:00 תארח צסק"א את פנרבחצ'ה המוכה והחסרה, וב-22:00 ייפגשו ברצלונה וזניט סנט פטרסבורג - ולפניכם תמונת המצב בארבע הקבוצות הללו.
ברצלונה: שאראס וגאסול נגד ההיסטוריה
אחרי שטייל עם קבוצתו לעונה סדירה כמעט מושלמת, שרונאס יאסיקביצ'יוס הגיע לשלב שבו ההיסטוריה עלולה לפנות נגדו. מאז המעבר לשיטת ליגה, אף אחת מהקבוצות שסיימו במקום הראשון לא הצליחה לזכות בגביע; עם זאת, צריך לציין ולהזכיר, אף אחת מהן (מלבד בארסה) לא דאגה להתחמש בכוכב מעוטר כמו פאו גאסול לקראת שלבי ההכרעה.
אם מישהו חשב שאלוף ה-NBA בדימוס חזר הביתה רק כדי להעביר את הזמן עד אולימפיאדת טוקיו, אז כדאי שיבחין שבמשחק הליגה האחרון הוא כבר קלע 13 נקודות בפחות מ-11 דקות. אז נכון שזו רק מנרסה שעמדה מולו, אבל המספרים הללו בהחלט מעוררים תיאבון.
זניט סנט פטרסבורג: הצעד האסטרטגי של פסקואל
אף אחד לא סופר את זניט כמי שתוכל לדגדג את הקטאלנים, אבל אם כבר עסקנו במטענים היסטוריים, אז גם כאלה לא חסרים במצ'אפ בין שתי הקבוצות. צ'אבי פסקואל, המאמן האחרון שהצעיד את בארסה לפיינל פור (ואף עשה זאת חמש פעמים), הפך בשבועות האחרונים לשם החם בשוק - ורגע לפני הסדרה הוציאו הרוסים את הערמונים מהאש והכריזו על הארכת חוזהו בשלוש שנים נוספות.
זהו לא מהלך טריוויאלי, וייתכן שיש לו משמעות אסטרטגית. זניט, שזקוקה לזכייה ביורוליג כדי להבטיח את מקומה בלי טובות מאחרים, נלחמת על הכרטיס החופשי שנותר לעונה הבאה. השארתו של פסקואל המוערך והמצליח, בצד הופעה חיובית בסדרה, יעלו את מניותיה וישפרו את סיכוייה להמשיך במפעל הבכיר.
צסק"א מוסקבה: שוב פייבוריטית אבסולוטית
בשבועות האחרונים, בצד מאבקי הדירוג והכניסה לפלייאוף, נדמה היה שצסק"א היא קבוצת הצמרת שכולם רוצים לפגוש. אחרי שאיבדה את ניקולה מילוטינוב וויתרה על מייק ג'יימס, היא נראית פגיעה מתמיד, ובוודאי לא מפחידה כמו ברצלונה ואפס. בסופו של דבר, אלילת המזל חתמה בשורותיה, ואלופת אירופה המכהנת נראית כמי שתעלה לפיינל פור מספר 17 ב-18 שנים.
גם אם נראה לעיתים שדימיטריס איטודיס והרוסים הגיעו למיצוי הדדי, המאמן מצליח שוב להוציא את המיטב משחקיו. יוהאנס פוגטמן הלא יציב בעליל מחבר כבר שישה משחקים רצופים בדאבל פיגרס; איפה לונדברג מפגין סימני השתלבות מרשימים, וקלע 19.3 נקודות בשלושת המשחקים האחרונים; והפייבוריטיות היחסית שלה הפכה אבסולוטית, גם בגלל המצב שבו היא תקבל את יריבתה.
פנרבחצ'ה: בלי שחקנים ובלי מאמן
איזו צרה נחתה על פנרבחצ'ה, בתזמון הכי אומלל שיש. המאמן איגור קוקושקוב לא יעמוד על הקווים בסדרה, לאחר שנדבק בקורונה, וכמוהו חמישה שחקנים נוספים ששמותיהם לא פורסמו. ואם זה לא מספיק, אז גם יאן וסלי ייעדר הערב בגלל פציעה בקרסול.
ננדו דה קולו כבר קלע העונה 22 נקודות כשחזר לראשונה למוסקבה כאורח והצעיד את פנר לניצחון, והתלות בו תהפוך מוחלטת עוד יותר בהרכב החסר. כדי לעמוד על הרגליים, פנר תזדקק להתעלות מצד חבריו שקצת נעלמו בתקופה האחרונה: למשל, מרקו גודוריץ', שסוחט רק 2.6 עבירות למשחק; או דנילו בארתל, שעומד על 3.9 נקודות מאז התאושש מהידבקות בנגיף; ואולי קייל או'קווין, שכבר קלע 17 נקודות נגד ברצלונה (פי שלושה מהממוצע שלו), ויידרש להפוך לשחקן הפנים הדומיננטי ביותר של הטורקים.
בין שתי הקבוצות כבר שורר דם רע. לפני שטסה אתמול למוסקבה, פנרבחצ'ה התלוננה על כך שקיבלה דרישה מצסק"א לעבור בדיקות קורונה נוספות מיד עם הגיעה, ולא - היא לא תורשה לחזור לרוסיה במקרה של משחק חמישי. בהתערבות דיפלומטים טורקיים, ולאחר שהוכח כי דרישות דומות לא הוצגו בפני קבוצות ונבחרות אחרות שנחתו במוסקבה, נעלמה הדרישה, אך נותרו המשקעים.