זה היה אחד החילופים הביזאריים ביותר בתקופה האחרונה. בדקה ה-85, בעוד באיירן מינכן היתה זקוקה לשער מאוחר על מנת לעלות לחצי גמר ליגת האלופות על חשבון פריז סן ז'רמן, הוציא האנסי פליק מהמגרש את החלוץ המרכזי אריק מקסים שופו מוטינג והכניס במקומו בלם/קשר אחורי, חאבי מרטינס.
שופו מוטינג, יש לומר, הבקיע את השער היחיד אתמול (שלישי) ב-0:1 שלא הספיק לאלופת אירופה. הוא מצא את הרשת גם במשחק הראשון במינכן בשבוע שעבר, כאשר הפריזאים חגגו עם 2:3 סנסציוני. הוא שיחק מול אקסית אותה עזב באוקטובר האחרון, באיצטדיון שמוכר לו היטב, ועל הנייר היה אמור להיות שחקן המטרה האולטימטיבי במאני טיים. ואולם, זה היה רק על הנייר. בפועל, שופו מוטינג כמעט ולא נגע בכדור, במיוחד במחצית השניה, והצעד של פליק נועד להכניס כאוס לחלק הקדמי ולהפוך את המשחק לפחות צפוי מבחינת היריבה. על הדרך, היה שם גם מסר חזק מאוד להנהלה, לקראת עזיבתו הצפויה לטובת נבחרת גרמניה.
כי שופו מוטינג מעולם לא היה אמור לפתוח בהרכב באיירן, בשום סיטואציה. פליק ביקש להחתים בקיץ גיבוי ראוי לרוברט לבנדובסקי, בתוספת שחקנים נוספים כגון קאלום האדסון אודוי וסרג'יניו דסט. המנהל הספורטיבי חסן סלהידז'יץ' לא סיפק את הסחורה, והתמקד בהחתמות זולות על מנת לסתום חורים. "ברור שהסגל בעונה שעברה היה חזק יותר", הצהיר כבר מזמן פליק, והעימות החזיתי שלו עם סליהמידז'יץ' הפך לסאגה העסיסית ביותר בצהובונים הגרמנים לאורך העונה.
בקיץ 2019 היה אמור שופו מוטינג לחתום בלצ'ה האיטלקית. הקבוצה הצנועה, שעלתה אז לליגה הבכירה, סימנה את חלוץ שאלקה וסטוק סיטי לשעבר, וסן ז'רמן הסכימה לשחררו. תומאס טוכל הביא אותו שנה קודם לכן בזכות היכרותם הקודמת מימיהם המשותפים במיינץ, אבל רמתו לא התאימה בבירור לסן ז'רמן, וזה לא בדיוק תרם למעמדו של המאמן גרמני. אז העסקה עם לצ'ה כבר היתה סגורה, אבל אז נפצע אדינסון קבאני, והוחלט לבטל אותה על מנת להשאיר את שופו מוטינג כאופציה אחרונה בקצה הסגל. זה נגמר עם שער ניצחון דרמטי בזמן פציעות מול אטאלנטה ברבע גמר ליגת האלופות, ואפילו הופעה קצרצרה בגמר מול באיירן. שם גם עבר בראשו של סליהמידז'יץ' הרעיון "הגאוני" להביאו ללא תמורה.
ואולם, בסן ז'רמן הסגל היה עמוק מספיק כדי שזה לא ירגיש אבסורדי. בבאיירן, שופו מוטינג באמת היה היחיד שמשמש אלנטרנטיבה ללבנדובסקי. בימים כתיקונם, זה לא רלוונטי כי הפולני תמיד רוצה להיות על המגרש. אבל מה יקרה אם הוא ייאלץ להיעדר? על ההתמודדות עם השאלה האיומה הזו איש בשורות הבווארים לא רצה לחשוב, כל עוד היא לא עמדה על הפרק. ואז הגיע המשחק הזניח מול אנדורה במוקדמות המונדיאל, נגר כלשהו נפל ללבנדובסקי על הברך - ובום! - הכל הלך לעזאזל. "הלב שלי החסיר פעימה", אמר הנשיא לשעבר אולי הנס. בצדק. הקבוצה שלו נשארה עם שופו מוטינג.
האופן בו נקטעה העונה של הסקורר הפנומנלי היה אכזרי. לבנדובסקי לא הבקיע בארבעה משחקים בלבד בכל המסגרות מאז נובמבר, והיה בכושר הטוב ביותר בקריירה המזהירה שלו. הוא היה אמור לסחוף את באיירן להגן על תארה בליגת האלופות, אבל אנדורה מנעה זאת. הנסיבות חשובות מאוד מבחינה מנטלית. סרג' גנאברי לא שיחק אתמול בגלל קורונה, ליאון גורצקה נפצע במשחק הראשון מול הפריזאים. שניהם שחקנים חיוניים מאוד במערך של פליק, וחסרונם הורגש מאוד, אבל פסיכולוגית זה לא הרגיש כמו חוסר צדק קוסמי. הפציעה של לבנדובסקי במשחק כה מיותר העבירה את המסר הזה בדיוק, כאילו הגורל היה נגד באיירן. הוא פגע בה בנקודה הבעייתית ביותר מלכתחילה - במצוקה שלא טופלה כראוי בשוק ההעברות.
אז כן, שופו מוטינג הוא בחור נחמד מבחינה חברתית שמוסיף לפי העדויות לא מעט לחדר ההלבשה, אבל במשחק - למרות השערים בשני המפגשים - הוא לא מתאים כמחליפו של לבנדובסקי. בנוסף לשערים, הפולני מושך תשומת לב מיוחדת של ההגנות, וכך מתפנים שטחים עבור המומחה מספר אחת תומאס מולר, וגם שחקני האגף, יוזואה קימוש וגורצקה שמתחיל להזכיר בתקופה האחרונה את המיומנות של פרנק למפארד. אתמול לא היה גורצקה בכל מקרה, אך כל יתר השחקנים התקשו יותר להגיע למצבי הבקעה, כי שופו מוטינג כמעט ולא הורגש.
הדבר הקל מאוד על העורף של סן ז'רמן, ממנו נעדר השחקן החשוב ביותר - הקפטן מרקיניוס. גם מרקו וראטי היה חסר בשני המפגשים, וחשיבותו עבור הקבוצה עצומה. זה יכול היה להוות אתמול תירוץ למשחק סגור ומבוקר יחסית, על מנת להגן על היתרון שהושג עם המון מזל במשחק הראשון. באופן כללי, פ.ס.ז' היא קבוצה שידועה בלוזריות ברגעי האמת, אשר שיאה בספיגת אותה שישיה מיתולוגית בקאמפ נואו אחרי 0:4 על ברצלונה במשחק הראשון בשמינית הגמר ב-2017. המסורת הבעייתית הזו מכתיבה את המציאות, ועלולה לגרום לפסימיות גם כאשר הקבוצה נהנית מיתרון. זו יכולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה, אולם מאוריסיו פוצ'טינו הצליח להימנע מכך. הוא בחר בתוכנית משחק התקפית, ללא פחד - והחדיר בשחקניו אמונה שהם לא יפשלו הפעם.
קיליאן אמבפה וניימאר נדרשו אמנם לעשות עבודה שחורה לפרקים, אבל בגדול הם קיבלו חופש פעולה מוחלט בחוד, והנחיות כיצד לפגוע בעורף חסר היציבות של באיירן. מבחינת הברזילאי, היה זה אחד המשחקים הטובים ביותר מאז המעבר המתוקשר לסן ז'רמן ב-2017. הוא היה פנטסטי גם במינכן בשבוע שעבר, עם בישולים לאמבפה ולמרקיניוס, אבל אז היתה באיירן ראויה הרבה יותר לניצחון. הפעם, היה ניימאר אמור להכריע את ההתמודדות כבר במחצית הראשונה, ולא היה רחוק משלושער. הכדורים שלו הלכו למשקוף ולקורה, וכאשר דווקא שופו מוטינג המגושם שם את הכדור ברשת בצד השני אפשר היה להניח כי ההיסטוריה העגומה של פ.ס.ז' תגרום לה להסתגר אחרי ההפסקה. זה לא קרה, כי את ניימאר במלוא הדרו אי אפשר לעצור.
הברזילאי היה במצב רוח מעולה, והרגיש שהמוזה נחה עליו. הוא סחט אינספור עבירות, אבל אפילו לא ביים פציעות חמורות מדי. הוא רק רצה לרקוד, למסור בעקב לאנחל די מריה ולקבל ממנו מסירת עקב בחזרה. היצירתיות שלו, ביחד עם המהירות המסחררת של אמבפה, היוו איום מתמיד על העורף של באיירן - וסן ז'רמן היתה קרובה יותר לשער שיוויון במחצית השניה, מאשר באיירן לשער השני המיוחל. אולי זה היה אחרת עם לבנדובסקי וגנאברי, ואולי לירוי סאנה היה צריך להיות יותר תכליתי עם המסירה האחרונה אחרי שקירקס את ההגנה הפריזאית, אבל בשורה התחתונה היה זה המשחק של ניימאר - על אף שהוא סיים אותו מבחינה סטטיסטית בידיים ריקות.
במובנים רבים, אם כך, היה כאן משהו מוזר. כובש השער היחיד היה השחקן החלש במגרש. המחמיצן הגדול היה המצטיין. הקבוצה שהיתה ראויה לנצח הפסידה, אבל עלתה בזכות הניצחון במשחק בו היתה ראויה להפסיד בשבוע שעבר. והיה גם קיילור נבאס, ששגה בהדיפת הכדור של דויד אלאבה בדרך לשער של שופו מוטינג, אבל בכל זאת היה אדיר, ובסיכום שני המשחקים תרם לעליה לא פחות מניימאר. תאמינו או לא, השוער הקוסטה ריקני טרם הפסיד באף התמודדות בפלייאוף בליגת האלופות בקריירה. בריאל מדריד היה מעמדו בסכנה מתמדת, וחבל שכך. בפריז, הוא הבאנקר לשנים ארוכות. כל עוד ירצה להמשיך, הוא יעמוד בין הקורות. מנואל נוייר שמר אתמול על רשת נקיה עם לא מעט מזל, והיציאות התכופות שלו אל מחוץ לרחבה נועדו בין היתר להחדיר בחבריו אמונה שהגורל צריך להיות לצידם בדרך להשלמת הקאמבק, אבל זה לא צלח. גם זה היה קצת משונה.
מוזר גם כי עבור פליק זה עלול להיות המשחק האחרון בליגת האלופות. האיש שהצעיד את באיירן לטרבל בעונת הבכורה אותה החל כמאמן ראשי בנובמבר, ואשר ברור לכל שהוא האיש הנכון ביותר עבורה בטווח הארוך, צפוי לעזוב לטובת הנבחרת - וזה עשוי להיות תפקידו האחרון בכדורגל. אם כך יהיה, הוא לא יחזור עוד לליגת האלופות. ואת דרכו במפעל הוא מסיים עם ניצחון שפירושו הפסד. אולי כך אמור להיות רשום בכוכבים. בגמר באוגוסט, כאשר הגיע הכדור לראשו של קינגסלי קומאן ברחבה, הוא שלח אותו פנימה. אתמול, במצב דומה בזמן פציעות, אפילו לא הצליח הצרפתי - בוגר האקדמיה של פ.ס.ז' - לייצר נגיחה לעבר השער של האקסית. זה לא היה הערב שלהם, וסן ז'רמן העלימה חלק נכבד מתדמית הלוזרית.
אבל האם היא תמשיך בתנופה בקרב המסתמן מול מנצ'סטר סיטי בחצי הגמר? פוצ'טינו הדיח את פפ גווארדיולה עם טוטנהאם בנסיבות דרמטיות במיוחד ברבע הגמר לפני שנתיים - והגיע עד הגמר. הוא ינסה לשחזר את החוויה עם קבוצתו החדשה. לנו נותר רק לקוות שהמפגשים האלה יהיו איכותיים ומרתקים לפחות כמו שני המשחקים מול באיירן.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק