ערב חד-פעמי: לקראת הדרבי ההיסטורי בגמר הגביע הספרדי

10 ביוני 1987. אחרי 0:0 ביתי בתשעה שחקנים בחצי הגמר הראשון, ריאל סוסיאדד הגיעה לסן מאמס של היריבה המושבעת אתלטיק בילבאו, ניצחה 0:1 משער של חוסה מריה באקרו אחרי כדור קרן בדקה ה-25 והעפילה לגמר גביע המלך. 17 ימים לאחר מכן היא גם זכתה בו, אחרי ניצחון בפנדלים על אתלטיקו מדריד. הגביע השני בתולדותיה, וגם התואר האחרון נכון להיום.

הדרבי ההוא לפני 35 שנה היה השלב הכי גבוה בו שתי הבאסקיות נפגשו. עד עכשיו. עד לגמר 2020 ההיסטורי שייערך ביום ראשון, כמעט שנה אחרי מועדו המקורי.

יותר מ-50 אלף אוהדים היו אמורים לעשות דרכם מחבל הבאסקים לאצטדיון לה קרטוחה בסביליה, והקבוצות התעקשו לדחות אותו ככל האפשר בתקווה שניתן יהיה להחזיר את הקהל למגרשים. אלא שלמגיפת הקורונה העולמית, שמנעה את קיום המשחק בשנה שעברה, היו תכניות אחרות גם הפעם, ובשבוע שעבר הודיעה עיריית סביליה באופן רשמי שהמשחק מחר (שבת, 22:30) ייערך ללא קהל.

אבל בכל זאת מדובר בגמר היסטורי. ריאל ואתלטיקו נפגשו במעמד הזה חמש פעמים ואפילו ברצלונה ואספניול ערכו עימות אחד בגמר (אליו נגיע מיד). עכשיו זה קורה לראשונה בציר בילבאו-סן סבסטיאן. לכבוד המאורע, חזרנו לעוד כמה מפגשים דומים בקרב על הגביע. אבל לא כאלה שכיחים כמו הדרבי של גלזגו, איסטנבול, מוסקבה או בלגרד, אלא נדירים יותר.

לפני שש שנים הריחו בקטלוניה גמר בין שתי הקבוצות של ברצלונה, אבל אז אספניול הפסידה בבית לאתלטיק בילבאו בגומלין חצי הגמר והדרבי נמנע. זה השאיר את המפגש ב-16 ביוני 1957 כגמר היחיד בהיסטוריה בין שתי הקבוצות. אצטדיון מונז'ואיק בעיר אירח אז את ההתמודדות על התואר, ופרנסיסקו סמפדרו הכריע את המשחק עבור ברצלונה בדקה ה-79. החלוץ שהלך לעולמו לפני כשנתיים, הוצב אז בכנף השמאלית באופן מפתיע וכבש בנגיחה, בתקופת שלטונו של פרנקו וכשגביע המלך עוד נקרא קופה דה גנרליסימו. שוער העבר ריקרדו סאמורה, אגדה משותפת של שני המועדונים, היה אז המאמן המפסיד.

ב-1938 היה דרבי ראשון בגמר הגביע האיטלקי, כאשר יובנטוס זכתה לראשונה עם 2:5 על טורינו בסיכום צמד המפגשים. 39 שנים לאחר מכן, הגיע התור של מילאנו, עם הדרבי דלה מדונינה היחיד במעמד הגמר. מילאן רצתה להציל את העונה אחרי קמפיין קטסטרופלי בליגה שהחל עם תקוות לסקודטו עשירי והסתיים בהיחלצות מירידה רק בזכות חזרתו למועדון של נראו רוקו האגדי, והגיעה כאנדרדוג מול אינטר שסיימה במקום הרביעי והופיעה בחולצה לבנה חגיגית לכבוד משחקו האחרון של הסמל הבלתי מעורער סנדרו מאצולה. אלא שאותו ערב ב-3 ביולי 1977 בסן סירו היה כולו אדום-שחור. אלדו מאלדרה וג'ורג'ו בראליה כבשו במחצית השנייה ומילאן זכתה בגביע הרביעי שלה, שהוגדר כ"נס האחרון של נראו רוקו". זה היה משחקו האחרון בקריירה כמאמן, ושנה וחצי לאחר מכן הלך לעולמו.

הגמר היחידה בהיסטוריה של הגביע הגרמני שהפגיש שתי קבוצות מאותה העיר - פ.צ. קלן מהבונדסליגה הראשונה ופורטונה מהבונדסליגה השנייה. המפגש הנדיר נערך במונגרסדורפר שטדיון העירוני, לעיני כ-61 אלף צופים באמצע יוני, והקבוצה הבכירה, עם רינוס מיכלס ההולנדי על הקווים, ניצחה 0:1 אחרי שפייר ליטברסקי ניצל טעות של השוער. פורטונה, שהדיחה בדרך שלוש יריבות מהליגה הבכירה והגיעה לשיא עם 0:5 מוחץ על בורוסיה דורטמונד בחצי הגמר, שלטה גם בפתיחת הגמר, זכתה לתמיכת האוהדים באצטדיון ולדעת רבים הייתה ראויה להניף את הגביע, אבל נותרה עם המחמאות והזיכרונות. לאחר המשחק ערכו שחקני פורטונה הקפת כבוד וזכו לתשואות מהיציעים, ובקבלת הפנים שלהם באצטדיון הדרומי היו 5,000 אוהדים. יום לאחר מכן, בטקס של הזוכה בבניין העירייה, נכחו רק 500 אוהדים. מאז הם לא ראו עוד תואר.

חמישה שבועות אחרי אסון הילסבורו, שתי הקבוצות של ליברפול נפגשו בוומבלי לגמר סנטימנטלי במיוחד (השני בהיסטוריה והאחרון נכון להיום) שהתפתח גם למותחן ספורטיבי בלתי נשכח. שער של ג'ון אולדרידג' בדקה הרביעית נראה כזה שיספיק כדי להכריע את הגמר עבור ליברפול, אבל המחליף סטיוארט מקול השווה בבעיטה האחרונה של הזמן החוקי אחרי הדיפה לא טובה של ברוס גרובלאר ואוהדי אברטון החוגגים פרצו למגרש. אחרי שפונו וההארכה החלה, איאן ראש המחליף הסתובב נהדר ברחבה והחזיר את היתרון לליברפול בדקה ה-95, אבל מקול השווה עם שערו השני בחלוף חמש דקות, כשעצר על החזה ובעט מהאוויר אל הרשת מקצה הרחבה. בדקה ה-104 גם ראש השלים צמד כשהתכופף כדי לנגוח אחרי הרמה של ג'ון בארנס והכריע את הגמר, שלוש שנים אחרי הצמד שלו ב-1:3 באותו מעמד, בדרבי הראשון בין השתיים על הגביע. שישה ימים לאחר מכן, ליברפול איבדה את האליפות במשחק על התואר מול ארסנל.

ספורטינג ובנפיקה, שתי הקבוצות של ליסבון, נפגשו לא פחות משמונה פעמים בגמר הגביע (אם כי הפעם האחרונה הייתה לפני 25 שנה). לעומת זאת, גמר תוצרת העיר פורטו התרחש רק ב-24 במאי 1992. פורטו הגיעה לגמר באואירס כאלופת פורטוגל ורצתה להשלים דאבל באמצעות שמירה על הגביע בו זכתה שנה קודם לכן, אבל יריבתה העירונית בואבישטה, שסיימה את הליגה במקום השלישי, הפתיעה עם ניצחון 1:2 והניפה בפעם הרביעית. ז'ואאו פינטו בן ה-21 ערך את הופעת הפרידה שלו לפני המעבר לבנפיקה, והזרים היחידים בקבוצה, מרלון ברנדאו הברזילאי וריקי הניגרי, היו חתומים על השערים.

175 מפגשים רשמיים היו בדרבי דלה קפיטלה, ו-20 מתוכם היו בגביע האיטלקי, אבל גמר בין לאציו לרומא? בזה חזו בארץ המגף רק פעם אחת ויחידה, וממש לא מזמן. ב-26 במאי 2013, שתי הקבוצות הדיחו את יובנטוס ואינטר כדי להיפגש לקרב על התואר בביתן המשותף באולימפיקו. רומא הוכרזה כמארחת, אבל לאציו הייתה זו שזכתה בכל הקופה. השוער הרומני בוגדן לובונץ הגיב רע לכדור רוחב של אנטוניו קנדרבה, והבוסני סנאד לוליץ' קבע 0:1 בדקה ה-71. שער אחד קטן שהעניק לביאנקוצ'לסטי את הגביע השישי וכנראה הכי מתוק בתולדות המועדון.

אצלנו מפגשי הדרבי בגמר יותר שכיחים, אבל במילניום הנוכחי הם קורים רק במעורבות של בני יהודה (פעמיים מול הפועל תל אביב ולפני ארבע שנים מול מכבי תל אביב). שתי הגדולות של תל אביב ערכו ביניהן ארבעה גמרים מאז קום המדינה, כשהאחרון היה ב-1994. איציק זוהר בכדור חופשי אדיר וניר קלינגר בדחיקה מקרוב קבעו 0:2 במחצית השנייה באצטדיון רמת גן, והעמידו את המאזן בגמרים על 1:3 לזכות הצהובים. שנה לאחר מכן, קיבלנו גם דרבי חיפאי ותוצאה זהה. משה גלאם ועופר שטרית העניקו למכבי חיפה 0:2 על הפועל חיפה ב-30 במאי 1995, בגמר השלישי בהיסטוריה בין הקבוצות. ב-2021 יש עדיין פתח לדרבי תל אביבי בגמר.