אחרי שחזר מהפציעה שהשביתה אותו במשך זמן ממושך, עומרי כספי לאט לאט נכנס לכושר. את המשחק מול ברצלונה אמש (שלישי) הוא סיים עם 11 נקודות, ולמרות שעונת היורוליג של הצהובים כבר לא תימשך עמוק אל תוך חודש אפריל, הוא בהחלט מוכיח שעדיין יש לו מה לתרום.
כעת הוא גם מוכן להצהיר שאין בכוונתו לפרוש בקרוב, למרות הפציעות הרבות מהן סבל בשנים האחרונות. "כל השנים כיבדתי כל כך את היורוליג, ואמרתי לעצמי שאשחק ברמות הגבוהות כל עוד הגוף יאפשר לי. עדיין יש הרבה דברים שאני רוצה להשיג ביורוליג. מכבי תל אביב היא הבית שלי, ואני מנסה לעזור לקבוצה כמה שיותר. אני מתכנן לשחק עוד כמה שנים, ואחר כך נראה מה הלאה", אמר אמש כשהתארח בפודקאסט של קייל היינס.
כספי סיפק עוד כמה אמירות מעניינות. הבאנו את עיקרן.
ההתמודדות עם הפציעה: "זכיתי להיות באותה קבוצה עם אותלו האנטר, שאותו אני מחשיב כאח. כשנפצעתי, הדבר הראשון שהוא אמר לי היה, 'קח את הזמן, אני מחפה עליך'. זה ממחיש את האחווה שיש בקבוצה, את החיבור המיוחד. זה עזר לי מאוד".
הבחירה בדראפט: "החיים השתנו מקצה לקצה. הייתי ילד ישראלי, ולפתע הפכתי להיות מישהו. כבר לא שיחקתי רק בשביל עצמי, ייצגתי מדינה שלמה, קהילה שלמה, וזה היה כבוד עצום. הכל היה קשה יותר. אפילו מחנה האימונים הראשון היה סופר-אינטנסיבי, וזה היה שוק מבחינתי. זה היה הבדל תרבותי עצום".
המשחק הכי זכור לו מעונת הרוקי: "אני זוכר את המשחק הראשון נגד קובי והלייקרס. בפעם הראשונה ששיחקתי בסטייפלס סנטר, זה היה מדהים, כי בתור ילד אמנם גדלתי על ג'ורדן ושאק, אבל הערצתי את קובי. הייתי כל כך צעיר וחצוף, והעזתי להסתכל לו בעיניים ולהאמין שאנצח אותו".
העונה בגולדן סטייט: "השנה הזאת לימדה אותי המון וגרמה לי לחשוב אחרת על כדורסל. הכבוד שבו נוהגים בשחקנים שלהם, זה פשוט מדהים. סטיב קר הוא המאמן הראשון שראיתי מתייעץ עם השחקנים. הוא היה נכנס לחדר ההלבשה ושואל אותנו, 'היי חבר'ה, איך נעצור את לו וויליאמס היום?' ואנדרה, דריימונד, דוראנט, סטף וקליי היו מטכסים עצה וסטיב היה מאשר את התכנית. סטיב היה עושה הרבה דברים קטנים שגורמים לך להרגיש בנוח כשחקן. הווריירס נותנים לך המון חופש, ואתה מרגיש צורך להיות מקצוען. חדר ההלבשה שם היה חכם בצורה בלתי רגילה".
התוכנית ליום שאחרי הפרישה: "ב-NBA מכבדים מאוד שחקנים ששיחקו ביורוליג, ואפשר לראות את זה בתפקידים הניהוליים שהם מקבלים. אנתוני פארקר הוא המנהל המקצועי של קבוצת הג'י-ליג של אורלנדו, טרייז'ן לנגדון הוא הג'נרל מנג'ר של הפליקנס, דווין סמית' עוזר מאמן בפיניקס, ויש עוד הרבה דוגמאות. לא יודע אם זה הכיוון שלי באופן אישי. אני אוהב את ארצות הברית ואוהב לגור שם, אבל זה קשה כשהמשפחה שלי פה בישראל. אין ספק שארצה להישאר בכדורסל, בין אם זה במכבי או בקבוצה אחרת ביורוליג".
השינוי בכדורסל הישראלי: "הרבה ילדים מרשים לעצמם לחלום על ה-NBA היום. כשאני גדלתי, אף אחד לא דמיין את זה. החלום היה להפוך לכדורסלן מקצוען, לא להגיע ל-NBA. היום זה שונה, אבל החבר'ה הצעירים צריכים להבין שזו דורש הרבה התמדה ועבודה קשה. אני חושב שגם דני מבין עכשיו כמה קשה להשתלב בליגה. אתה פתאום משחק עם שני סופרסטארים כמו ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל, וצריך להסתדר. זה תהליך".