אהרל'ה ויסברג | מאחורי הקלעים

בירה עמיקתא: מאחורי הכישלון המהדהד של הפועל ירושלים בליגת האלופות

התחליפים הלא הולמים לג'יימס פלדין. הכתף הכואבת של ג'ייקובן בראון. הקריסה הקבועה בדקות ההכרעה. הוויתור על הביתיות. והשיאים שהיו ונשכחו. האדומים מסכמים את הקמפיין הגרוע ביותר שלהם באירופה מזה עשור לפחות, והאתגרים הבאים נראים רחוקים מדי

  • הפועל ירושלים
(צילום: דני מרון)

דקה ו-11 שניות לסיום, אמש (שלישי) בלימוז', התרחש הרגע שהמחיש בצורה מושלמת את העונה העגומה של הפועל ירושלים. טורק טלקום אנקרה כבר עמדה להשלים את העבודה ולנצח באולמה את איגוקאה, בעוד האדומים עמדו בשוויון 81:81 בצרפת והיו זקוקים לעוד דחיפה קטנטנה כדי להשתחל ברגע האחרון לטופ 16. ג'ייקובן בראון, האיש שעל כתפיו הכואבות מונחת הקבוצה כולה, עלה לשלשה גורלית. זה נגמר באיירבול.

כשכל סל הולך ונתפס כמכריע, וכל החטאה הופכת מלחיצה, מתברר שפעולות קטנות הן אלו שחרצו גורלות שלמים. אלה לא רק 19 נקודות היתרון שנשמטו לפני שבועיים מול הטורקים, ושהיו אמורות להבטיח כבר אז את הכרטיס לשלב הבא; גם אתמול הגיעו האדומים לישורת האחרונה כשהם מובילים, ונכנעו; דבר דומה קרה להם במחזור הפתיחה באנקרה, ואלה כבר שלושה משחקים מתוך שישה שהיו ביד - וברחו. בדיעבד, על אף היעדר דחיפת הקהל, ייתכן שגם ההחלטה לוותר על הביתיות נגד איגוקאה, הייתה בעוכרי הקבוצה.

"אני בא למשחק האחרון כדי להרוס ליריבה את התוכניות", הבטיח רומיאו טראוויס בריאיון לוואלה! ספורט. "הקבוצה שלי תסיים השבוע את העונה בצ'מפיונס ליג, ואין סיבה שזה לא יקרה גם ליריבה". בפועל, לימוז' ויתרה על שירותיו של כוכבה המרכזי, אבל ניצחה. היא היחידה שהגיעה למחזור הנעילה בידיעה שהיא כבר מודחת, והצליחה לגרום נזק לקבוצה שמנגד.

עוד בוואלה!

כריס קרמר: "זה כואב", דאיניוס אדומייטיס: "ביצענו יותר מדי טעויות"

לכתבה המלאה
ההתחלה הייתה מבטיחה, ומאז הפציעה לא נשאר ממנו זכר. מלקולם היל (צילום: דני מרון)

לפני פחות מעשרה חודשים שלטה מחזיקת הגביע הישראלית במפעל הזה, וחשה שהיא בדרכה לזכייה - או לפחות קרוב אליה. היא דורגה ראשונה מקרב 32 המשתתפות במדד ובאחוזי עונשין, ושנייה בנקודות, בחסימות ובאחוזים מהשדה. והעונה? מקום 12 במדד, מקום 13 בחסימות, מקום 14 בנקודות, מקום 20 באחוזים מהשדה ומקום 26 באחוזי עונשין.

הפעם האחרונה שבה העונה האירופית של האדומים הסתיימה בשלב כה מוקדם הובילה לזעזוע. זה קרה לפני שלוש שנים בסך הכול, כשהודחו מהיורוקאפ במאזן 8:2; הקמפיין ההוא לווה בפיטוריו של פוטיס קציקאריס והחלפתו במודי מאור, והובילו לבסוף למינויו של עודד קטש; בסיומה של אותה עונה החליט אורי אלון לעזוב, וירושלים זנחה את חלום היורוליג ועברה לצ'מפיונס ליג.

אלא שההדחה הזו שונה; המאמן כבר עזב, אם כי בנסיבות שונות לחלוטין, וספק אם יחול שינוי במבנה הבעלות בעתיד הנראה לעין. אם הקמפיין הנוכחי מזכיר עונה מן העבר, הרי שהוא יותר דומה להופעה ביורוצ'אלנג' ב-2009. הקבוצה הודחה במוקדמות היורוקאפ בידי קאזאן, נשרה למפעל המשני ועפה גם ממנו.

הכישלון הצורב של 2021 הוא הגדול ביותר מאז אותה עונה, שהתרחשה לפני 12 שנים. במובן מסוים הוא קשה עוד יותר, מכיוון שמאז הצטרפותה של ירושלים לליגת האלופות, היא נתפסה באופן אוטומטי כמועמדת לזכייה. גם אם לא הגיעה עד כה לפיינל פור, הרי שלפחות בשלבי הבתים נחשבה לאחת הקבוצות המרשימות מדי עונה. הפעם, אפילו זה לא קרה, והסיבות לכך רבות ומגוונות.

ביום שאחרי ההדחה מליגת הקורונה הישראלית בידי מכבי ראשון לציון, בשלהי חודש יולי, הבינו במועדון שהעונה הקרובה תהיה שונה ומשונמכת. אובדן ההכנסות הוביל לקיצוץ בתקציב ולפרידה מאונס מג'יימס פלדין. בירושלים ראו בגארד שחקן פרנצ'ייז, הרבה יותר מסתם עוד זר, והגירושים לא היו טבעיים. הוא נותר מחובר לאדומים, ואף השתתף באמצעות שיחת וידאו מספרד בטקס הפרידה הפרטי שנערך לכבודו של קטש לפני שבועיים.

כדי לנסות ולמלא את החלל שהותיר פלדין, נאלצו האדומים להמר. וטבעם של הימורים הוא שאין בהם 100 אחוזי הצלחה. טאריק פיליפ, שחקן של 11.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים בעונה שעברה ביורוקאפ, לא הצליח לתרגם את יכולתו מטופאש בורסה לעברית; מלקולם היל, שהיה אמור לשאת בעיקר הנטל ההתקפי מעמדת הסמול פורוורד, נדמה בשבועות הראשונים לאחר הגעתו כגניבה הבאה של הליגה הישראלית, החמיץ חודש וחצי של פעילות והתקשה לחזור לקצב; ומעל כולם בלטה התלות בבראון - האיש האחרון שקלע סל במפעל אירופי אשתקד, לפני התפרצות מגיפת הקורונה, והאיש ששיגר את האיירבול הסמלי אתמול.

בהיעדרם של פלדין וג'ון הולנד, ירושלים הפכה תלויה בבראון באופן כמעט בלעדי. וכשהוא מחסיר כמעט מחצית מהמשחקים בגלל הפציעה בכתף, ומפגין חוסר יציבות ביתר - בעוד שותפיו לקו האחורי, תמיר בלאט וכריס קרמר, רחוקים גם הם מלשמש סמל לעקביות ולאחידות, התגלתה קבוצה ללא מנהיג שיסחוב ויסחוף אותה אחריו.

במשחקו הבא באירופה הוא כבר ילבש את הירוק של פאו? טיישון תומאס (צילום: דני מרון)

בעוד כשבועיים תפגוש ירושלים את הנמסיס הקבועה שלה במעמדי הנוקאאוט, ראשון לציון, בחצי גמר גביע המדינה. ומה לאחריו? הליגה הבלקנית נגמרה מבחינתה, אירופה כבר אבודה, והקרבות על אליפות המדינה בקושי נראים מעבר לאופק, אי שם בעוד ארבעה חודשים. למיקום בליגת העל יש העונה משמעות, בשל המעבר לסדרות במקום הפיינל פור, אבל בפני המאמן החדש דאיניוס אדומייטיס יעמוד אתגר מוזר, שגם במועדון שכחו אולי כיצד להתמודד איתו: איך להחזיק את הקבוצה במתח גבוה ללא משחקי מאני טיים במשך תקופה ממושכת כל כך.

כשירושלים תעלה למשחקה הבא במסגרת האירופית, בואכה סתיו 2021, היא תיראה אחרת. ספק אם בלאט עדיין ילבש את מדיה; רבים מהאוהדים מוכנים להישבע שטיישון תומאס כבר יהיה אז בפנאתינייקוס; לא מן הנמנע שגם בראון כבר ימשיך לתחנה אחרת. כלל לא בטוח שהאדומים ישמרו על הסגל הנוכחי גם בטווח המיידי, וייתכן שיעדיפו לדלל אותו מעט לקראת לוח המשחקים האוורירי מתמיד שממתין להם כעת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully