ב-14 בפברואר 2020 עלתה ניו זילנד ברייקרס למשחק הליגה האחרון שלה לעונת 2019/20. היא חיכתה כמעט שבועיים כדי לראות האם המאזן שלה העונה יספיק לה כדי להיכנס לפלייאוף, והתאכזבה כשגילתה שתישאר בחוץ. מאמנה דן שמיר חשב אז שתוך זמן קצר תתחיל הקבוצה בהכנות לקראת העונה הבאה, שהייתה אמורה להיפתח בחודש אוקטובר. הוא לא האמין שיעברו יותר מ-11 חודשים עד שידריך שוב משחק רשמי, אך שמיר יעשה זאת רק ביום שישי הקרוב, כשקבוצתו תצא לאדלייד.
"זה המון זמן בלי משחק", מספר שמיר על הפגרה הארוכה ביותר בקריירת הבוגרים שלו, ממקום מושב קבוצתו בטזמניה, "אני לא אשקר, לא התכוננתי ל-11 חודשים בלי משחק. כשנגמרה העונה נכנסנו לסגר כמו כל העולם, חיינו בתוך אי ודאות. כשיצאנו מהסגר התחלנו לבנות את הקבוצה ולאמן את השחקנים שיש לנו, לא ידענו לכמה זמן ידחו את הליגה. בזמן הזה אימנו את השחקנים הניו זילנדים, היה לנו במה להתעסק. תוסיף לזה שאנחנו מרגישים ברי מזל שאנחנו חיים בסביבה נקייה מקורונה, חיים בסוג של סרט. הילדים שלי לומדים בבתי ספר, לא יודעים מה זה מסיכה, חיים כמו שכל העולם רוצה לחיות. אתה מרגיש בר מזל, ולא מחוסרי עבודה, חיינו את הכדורסל העולמי. מצד שני אתה ממצה. כמה אתה יכול לקדם את השחקנים שלך בלי משחקים? מאמנים בתוך הלחץ והטירוף של העונה חושבים כמה כיף יהיה אחרי קריירת האימון, לחיות את החיים ולהיות עם המשפחה. עברנו את התקופה הזאת, אבל לחיות בלי התחרות, בלי להכין משחק, להתאושש מההפסד, ליהנות מהניצחון - אני לא בשלב הזה של החיים שלי, זה לא בשבילי. אני מחכה לזה מאוד".
כאמור, שמיר נמצא כעת בהוברט שבטזמניה. ניו זילנד ברייקרס הייתה אמורה להיות במלבורן עד שיסתדרו העניינים וליגת ה-NBL תוכל לחזור לאוקלנד, אבל התגלו בה מקרי קורונה. שמיר מספר על איך תיראה פתיחת העונה של הברייקרס: "לנו יהיו בעיקר משחקי חוץ. כל הקבוצות יגיעו למלבורן, לצמצם את כל הנסיעות. יש פה תגובות מאוד אגרסיביות גם לכמה מקרים בודדים של קורונה ולכן מה-20 בפברואר, מיד אחרי אליפות אוסטרליה בטניס, כל הקבוצות יבואו לבסיס. נקווה שאולי בהמשך תיפתח בועה בין ניו זילנד לאוסטרליה ונוכל לארח משחקים".
איך הקורונה השפיעה על רמת השחקנים שהגיעה לליגה השנה?
"כבר בשנה שעברה שהייתי פה היו זרים מאוד טובים, השנה אפילו עוד יותר טובים. האוסטרלים שמשחקים פה הם האוסטרלים הטובים, כמו ג'וק לנדייל ששיחק בז'לגיריס ובחר להישאר באוסטרליה. הייתה פה קפיצת מדרגה גם בגלל סיטואציית הקורונה, כי הליגה פה טובה והתנאים טובים וכן הלאה. בנינו את הסגל בשלב מוקדם, שמרנו על סגל טוב אבל זו בעיה שכל כך הרבה זמן שחקנים לא שיחקו כדורסל, והיו לנו רק 4 שבועות של טרום עונה. אחרי כל כך הרבה זמן קשה לשחק באינטנסיביות".
בשנה שעברה כמעט הגעתם לפלייאוף, זה ריאלי השנה להיכנס ל-4 הראשונות?
"להגיע לפלייאוף בליגה הזאת זה קשה. זו ליגה של 9 קבוצות, זה לא כמו ברוב הליגות ש-8 עולות לפלייאוף. זה 4 מתוך ה-9, וכל ה-9 טובות. יש לנו גם את ההמשכיות של שנה שעברה שתעזור לנו, יש לנו שחקנים מאוד מנוסים, הזרים שהוספנו הם למאר פטרסון שמכיר את הליגה טוב מאוד, היה שנתיים בחמישיית העונה פה, שחקן מאוד מוכח. הרכז שלנו זה טיי וובסטר מגלאטסראיי, שחקן ניו זילנדי בקליבר של זר עם ניסיון אירופאי. יש גם את קורי וובסטר שעכשיו פצוע, אבל הוא שחקן שיכול לעשות פה גם נקודות וגם לייצר הרבה מצבים. קולטון אייברסון שהוא כמו דבק, פועל שחור לשחקנים יוצרים וגם מאוד מנוסה, מוכח בתחום הזה. יש לנו שחקנים שיודעים לשחק, אנחנו יכולים להיות קבוצה טובה מאוד, בתחילת עונה לא ברור איך זה באמת ייראה, אנחנו מאוד מוטרדים מאיך שניראה פיזית".
אל שמיר חבר לאחרונה מכר חדש במושבה הישראלית ביבשת החמישית - תומר חמד, שגם הוא כמוהו חתם בקבוצה ניו זילנדית, וולינגטון פניקס. "דיברנו כמה פעמים, התקשקשנו קצת על אוסטרליה וקבענו להיפגש, בינתיים אני נמצא בטזמניה והוא בסידני"', מספר שמיר על חמד.
בתוך כל כך הרבה חודשים בלי כדורסל, לא חשבת אולי לעזוב?
"יש לי בעלים מדהים וארגון מדהים, אם לא הייתה קורונה והיינו ממשיכים לעונה שנייה אז הייתה המשכיות טובה. סיימנו את העונה חזק, האולם היה מלא, 8,000, 9,000 צופים, סיטואציה טובה למאמן, אתה לא רוצה לוותר על זה בקלות. כל העולם נקלע לסיטואציה לא קלה, משיחות שלי עם חברים שלי ביורוליג, שאלתי אותם מה הם חושבים, מה יותר חכם - מה שעושים ביורוליג או באוסטרליה? אז הם אומרים שאוסטרליה עושה יותר בשכל. שאני אגיד תודה על איפה שאני נמצא. זה אזור של העולם שהוא יותר באיזון. הם עשו הכל כדי שיהיו משחקים עם קהל, העונה מתחדשות עם קהל, עם פרוטוקולים מחמירים כדי שהעונה תהיה בסביבה בלי קורונה. מתוך הסיטואציות שצריכים לבחור, זאת הסיטואציה הנכונה בעיניי".
אתה חי במקום שאין בו קורונה, יכול לדמיין מהצד איך שאר העולם חי?
"יש לי הרבה חברים בישראל וגם חברים הרבה מקומות בעולם, אני יודע איך זה אבל לא יכול לדמיין את זה. בניו זילנד אנחנו חיים בסיטואציה אחרת לחלוטין. לא היה כאן קורונה הרבה מאוד זמן. התגלו 3 מקרי קורונה במלבורן, זה לא הוחמר, יום אחרי זה היו עוד 2 מקרים וזה נעצר שם. ובגלל זה הוציאו אותנו והעבירו אותנו למדינה אחרת, סגרו את הגבולות של ויקטוריה, וככה השתלטו על זה. אני מספר לאנשים שבישראל היו 9,000 נדבקים, אז אנחנו במציאות אחרת לחלוטין, בניו זילנד. הילדים שלי כשיגדלו, חוץ מהעובדה שהם לא יראו אותי עכשיו כמה חודשים, לא יזכרו שהייתה קורונה לעומת הטראומה בכל העולם. הם חיים כמו שאתם חייתם לפני הקורונה, אלה פילוסופיות אחרות לחלוטין. ניו זילנד סגורה לחלוטין, אני לא יכול לחזור לשם, אני צריך לעשות בידוד, אף אחד לא יכול לבקר אותי, אין להיכנס לניו זילנד, זה לא על הפרק. יש צעדים מאוד קיצוניים, זה מעבר לכדורסל, הרבה מעבר לכדורסל. מדינה שסגרה את עצמה ומטפלת בצעדים אגרסיביים בכל צעד".
אתה חולה כדורסל, לפחות יצא לך לראות יותר כדורסל בלי לחץ.
"עכשיו כשהתחלנו לאמן ירדו המינונים שלי, אבל לפני זה מתחילת עונת היורוליג ראיתי המון כדורסל, זה היה כיף לראות את כל המשחקים. אתה יודע שסיטואציית הקורונה הזאת היא מכה לכולם, אני נהנה מהמשחקים, להקדיש יותר זמן מהרגיל, לראות ליגה ספרדית, יורוליג, יורוקאפ, צ'מפיונס ליג וכו'. אני רואה את חוסר העניין הסביבתי, זה פחות מעניין שזה כדורסל סטרילי".
כשהוא נמצא הרחק מישראל, שמיר מספר על הזווית שלו בכניסה של דני אבדיה ל-NBA. " יצא לי לדבר עם המון מנהלים בקבוצות NBA שרצו לדעת על אר ג'יי המפטון ועל לאמלו בול, ותמיד שאלו על דני אבדיה. כבר במהלך השנה ידעתי שהמון קבוצות טובות ואנשים מכובדים החשיבו אותו כפוטנציאל גדול. הדיבור עליו היה מאוד חזק, הוא היה בחירת טופ 5 בטוח. אין לי שום נגיעה אליו, אבל מן הסתם הוא שחקן מאוד מיוחד. אין הרבה שחקנים בגובה הזה עם ראיית המשחק והוורסטיליות הזאת. רואים את מה שהוא עשה ביורוליג ומשווים לשחקנים שהיו בדראפט ביחד איתו. אין הרבה שחקנים כאלה. אנחנו יודעים על איזה רמה מדובר, איזה זריקות הוא היה צריך לקחת בקבוצות כמו מכבי, ועל מי הוא היה צריך לשמור. אני בטוח שהוא שחקן עם נישה בטוחה ב-NBA. מן הסתם זו רק ההתחלה. אני לא מתיימר להבין אותו יותר מדי, זה ספורט אחר וזו רק ההתחלה שלו. מהמעט שאני מבין ויודע על NBA, אין הרבה שחקנים כמו דני אבדיה, כל קבוצת NBA רוצה שחקן כמוהו. לכן אני בטוח שתהיה לו קריירה ארוכה טובה".
אתה פותח עונה שנייה, יש לך כבר את הכיוון הבא, את החלום הבא? יורוליג? NBA?
"צריך להיכנס לראש של מי שנמצא בתוך ספורט מקצועני, ולא תמיד מי ששואל מבין את זה. זה חיים מאוד דינמיים. אתה לא יודע מה יהיה הדבר הבא. אנחנו בחרדות שאנחנו לא יודעים אם יהיה הדבר הבא. כשאתה מתבגר וצובר ניסיון, אתה יודע שאי אפשר לתכנן וחבל על האנרגיה לחשוב מה הדבר הבא. הסיפור של קטש זה עדות של כמה שהעסק דינמי וקשה לתכנן ולצפות מתי יגיעו אליך הזדמנויות ודברים צריכים להתחבר. בן אדם רציונלי כמוני לא חושב על המקומות האלה. אני מאוד שמח על איפה שאני נמצא, טוב לי מכל הבחינות, גם מבחינה אישית ותחרותית, העניין והאנשים שאני נמצא איתם. מה יהיה בעוד שנה? קשה לי להתנבא, גאני חתום פה לעוד שנה, עדיף לא לחשוב רחוק. אני לוקח דברים בפרופורציה, אני מאמן במקום טוב, כשאני עולה על המגרש בתנאים נורמליים אני נכנס לארינה יפה עם 10,000 אנשים וכדורסל טוב, מה רע לי? מה חסר לי?".