1. קווין דוראנט, ג'יימס הארדן וקיירי אירווינג. היו כמה שלישיות גדולות בהיסטוריה של ה-NBA, אבל שלושה שחקנים עם כזה כישרון התקפי טהור שנמצאים בשנות השיא שלהם - זה לא היה לנו עדיין. אלה שלושה מהסקוררים הגדולים של תקופתנו. דוראנט הוא MVP של העונה הרגילה ופעמיים MVP של הגמר, לפני הפציעה שלו הוא נחשב למספר 2 בליגה רק ללברון. הארדן הוא MVP וסיים בין שלושת הראשונים בדירוג בכל ארבע השנים האחרונות, תוך שהוא הופך למכונת נקודות חסרת תקדים. קיירי הוא אלוף שברזומה שלו יש שלושה משחקים של 38 נקודות ומעלה בגמר ואת הסל הגדול ביותר במשחק 7 של הגמר. בשנים האחרונות הוא מתכתב באופן קבוע עם 50/40/90 באחוזי קליעה. אם זה יעבוד, לא תהיה שום דרך לעצור את זה. שום דרך.
2. סביב השלושה האלה יהיה סגל לא רע בכלל, טוב מהרגיל בקבוצות כוכבים. ג'ו האריס הוא מומחה שלשות שישלים רביעיית קלעי חוץ ברמה שלא נראתה כמוה אפילו בימי השיא של גולדן סטייט. דיאנדרה ג'ורדן הוא עדיין סנטר פותח איכותי ומנוסה שייהנה מאוד מהריווח ומחבורת הסופרסטארים שיוכלו להפעיל אותו. ברוס בראון, לנדרי שאמט, טימותי לואוו-קברו וג'ף גרין יוצרים רביעיית שחקני רוטציה לגיטימיים על הספסל, כל אחד נותן משהו קצת אחר. בהנחה שרוב או כל הזמן שניים משלושת הגדולים יהיו על הפרקט, הצוות המסייע יספק בקלות דקות מספיק איכותיות של שלושה שחקנים נוספים בכל רגע נתון.
3. על החבורה הזו ינצח סטיב נאש, שמקבל את מה שהופך להיות אחד הפרוייקטים המסקרנים בתולדות ה-NBA. על הנייר יש לנאש את כל הכלים להצליח: הוא אחת הדמויות המוערכות בליגה בין השחקנים, יש לו קשר טוב עם דוראנט, יש לו צוות בכיר בראשות מייק ד'אנטוני שהפך את הארדן למפלצת שהוא היום, יש מעט מאוד ספק שמדובר במוח כדורסל מבריק, יחסי אנוש מצוינים זו התכונה הבולטת שלו והוא ראה מקרוב את גולדן סטייט הופכת לקבוצה היסטורית. אבל הוא גם מאמן שנה ראשונה שכבר מגלה עד כמה מדובר בסיפור מורכב. נאש הוא כרגע אחת הדמויות החשובות בליגה, אם הוא יפתור את החידה שהוא קיבל לא בטוח שמשהו אחר ישנה.
4. אחד הדברים המעניינים ביותר שנאש אמר לפני פתיחת העונה זה שהוא מתכוון להשתמש בקווין דוראנט כסנטר. אחרי הוויתור על ג'ארט אלן, האופציה הזאת הופכת להיות הרבה יותר רלוונטית. הארדן לא שומר גדול, אבל הוא כן הראה ביוסטון יכולת לשמור על פאוור פורוורדים והגנת הפוסט עשויה להיות החלק היותר חזק שלו בצד הזה, הוא גם ריבאונדר טוב. נאש יכול להעמיד חמישייה של קיירי, הארדן, דוראנט, האריס ושאמט/לואוו-קברו. ראינו הרכבים עם חמישה קלעי חוץ, אבל חמישייה כזאת, עם חמישה קלעי חוץ מצוינים באמת, לא הייתה מעולם. הריווח שחמישייה כזאת תיצור לשלושה מהחודרים הטובים בעולם...טוב, אין לי יותר מה להגיד, אני רק מחכה לראות את זה קורה.
5. הגענו לסימני השאלה, והם רבים. קודם כל לחוד - כל אחד משלושת הסופרסטארים הוא סימן שאלה מהלך. דוראנט חזר מקרע בגיד האכילס, הוא נראה טוב מאוד אבל נצטרך לראות את הרגל שלו מחזיקה מעמד לאורך זמן, שורדת פלייאוף. הארדן הפך ביוסטון להצגה של איש אחד וממש לא ברור איך ההצגה הזאת תשתלב בקבוצת כוכבים בה הוא אפילו לא השם הכי גדול. האם הוא זוכר איך קבוצת כדורסל נורמלית נראית? וקיירי...מה נגיד על קיירי? נתחיל בלנסות להבין איפה הוא כרגע. לא ברור האם יש לו עדיין חשק לשחק כדורסל ולא נראה שהסיטואציה משנה לו במיוחד. יכול להיות שמבחינה מנטלית הוא יצליח להיות הדניס רודמן של הקבוצה הזאת - לחיות על פי דרכו ולהגיע מפוקס לרגעי האמת, אבל כרגע אין לאף אחד קצה חוט לגבי מה מניע אותו.
6. ברמה הקבוצתית, השאלה הבוערת היא האם באמת צריך כל כך הרבה סקוררים בקבוצה אחת. קבוצות הכוכבים המצליחות ביותר היו כאלה שכללו שחקנים שבולטים בעבודה בלי הכדור, היה הרבה יותר הגיוני אם במקום אחד מהסקוררים היה שם מישהו כמו קליי תומפסון או דריימונד גרין. ויש גם את החלק השולי במשחק שנקרא הגנה. דוראנט היה שומר בכיר לפני הפציעה, האריס ודיאנדרה יבואו לעבוד אבל הם לא מומחי הגנה של ממש, גם על הספסל לא מחכה מי שינטרל את כוכבי יריבות המזרח. אם כולם יהיו מחויבים מספיק ההגנה תוכל להיות מספיק טובה כדי לתת להתקפה להכריע משחקים, אבל לקיירי והארדן יש היסטוריה מאוד לא עקבית של מחויבות להגנה.
7. עבור יוסטון, הטרייד הזה קשור לבחירות הדראפט המרובות. המהירות בה הרוקטס נפטרו מקאריס לוורט מבהירה שהוא לא עניין אותם בשום שלב, וזה כנראה מה שתקע את המו"מ לפני העונה. בנוהל של טריידים על כוכבי על בשנתיים האחרונות, ברוקלין נותנת את כל בחירות הדראפט שהיא יכולה ואפשרות להחליף בחירות בעתיד. וכמו במקרה של הטריידים שעשו הלייקרס, הקליפרס ומילווקי, הבחירות המעניינות יותר הן אלו של השנים המאוחרות יותר. יוסטון תקבל מברוקלין בחירה או זכות להחלפת בחירה בכל שנה עד 2027, שנה בה דוראנט יהיה בן 39 והארדן בן 38. קיים סיכוי לא רע בכלל שבשלב הזה הם כבר לא יהיו רלוונטיים והבחירות של ברוקלין יהיו אטרקטיביות מאוד. יוסטון מצטרפת ל-OKC וניו אורלינס כקבוצות שיכולות לבנות קבוצה טובה ולהמשיך לקבל בחירות גבוהות עד קרוב לסוף העשור.
8. בינתיים, נראה שיוסטון ממשיכה לחשוב על ההווה. ההחלפה של לוורט בויקטור אולדיפו מסוכנת, כי דיפו מסיים חוזה בקיץ ובכלל לא ברור שירצה להישאר. אבל בינתיים השילוב שלו עם ג'ון וול וכריסטיאן ווד יוצר שלישייה מעניינת, כשסביבם שחקני המשנה המוכרים של יוסטון ודמרקוס קאזינס. זה סגל שמתבסס יותר מדי על שחקנים שמתאוששים מפציעות ארוכות ויזדקק להרבה מאוד תסריטים אופטימיים כדי להצליח במערב, אבל בתסריט האופטימי יש כאן קבוצה ראויה לגמרי. תסריט פסימי, שכולל כמה פציעות חוזרות של שחקני מפתח, יכול להוביל לפירוק החבילה ולצבירת עוד בחירות. אם יוסטון תרצה למכור, לא יהיה לה קשה למצוא קונים לפי ג'יי טאקר ודנואל האוס, אולי גם אריק גורדון למרות החוזה הארוך. אלה שחקנים שכל קבוצת פלייאוף תשמח להוסיף לרוטציה.
9. אינדיאנה הצטרפה לטרייד מאוד במפתיע, כי היא פתחה את העונה נהדר ונראה שאולדיפו מתחיל להזכיר ימים יפים. הטרייד כנראה אומר שבפייסרס הניחו שדיפו לא יישאר בקיץ, והעדיפו להביא שחקן שחתום לשלוש עונות. קאריס לוורט עשה לעצמו שם של שחקן שלא מתאים לכל סיטואציה, יהיה מעניין לבחון אם הוא משתלב בשיטה של נייט ביורקגרן. יכול להיות שביורקגרן יעדיף להשתמש בו כסופר סאב כפי שהיה בברוקלין, לתת לו להשתלט על דקות המחליפים במקום לנסות להשתלב בחמישייה עם דומנטאס סאבוניס ומלקולם ברוגדון שנראים טובים ודומיננטיים בינתיים. הפייסרס מאבדים פוטנציאל, אבל מרוויחים סגל שהשחקנים הבכירים שלו חתומים לשלוש שנים ויוכלו להתפתח יחד.
10. קליבלנד היא המרוויחה הוודאית והשקטה של הטרייד. ג'ארט אלן תמורת בחירת סיבוב הראשון של מילווקי ב-2022, שדי בוודאות תהיה נמוכה, זה מחיר מבצע על סנטר עולה בן 22. אלן יהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ, והטרייד כנראה אומר שהקאבס מוכנים לשלם לו חוזה גדול ולהשאיר אותו. היכולת שלו מאז הבועה בהחלט מצדיקה את זה. המהלך הזה גם כנראה אומר שקליבלנד מוותרת על הסיכוי להשאיר את אנדרה דראמונד בקיץ, מה שאומר שהיא צפויה לחפש עליו טרייד כבר השנה. הסנטר הדומיננטי הוא אחד השחקנים המעניינים בשוק ההעברות כרגע. אלן מתאים יותר ללוח הזמנים של קולין סקסטון ודריוס גארלנד, שפתחו את העונה נהדר ואפילו הובילו את הקאבס לכמה ניצחונות לפני שהתחילו להחמיץ משחקים. פתאום אפשר לדבר על קליבלנד כאחת מקבוצות העתיד.