שלמה שרף: "לא רציתי לפגוע בארויו. אני מתרגש לחזור ולפרשן"

חודשיים אחרי "משפט הבננה" שאמר בשידור, מאמן נבחרת ישראל לשעבר שב למסך והתארח בפודקאסט "דאבל טים". על מאמני ההווה: "הלוואי שהיו קמים מאמנים ברמתי. יש אולי חמישה שאני יכול בכלל לקרוא להם מאמנים"

  • שלמה שרף
  • דאבל טים

שלמה שרף חזר השבוע לעמדת הפרשן במשחקי הכדורגל, חודשיים אחרי "משפט הבננה" שאמר על השחקן הפנמי של מכבי פתח תקווה דאז, אבדיאל ארויו. "התרגשתי לחזור", הוא מודה, "אבל לא חששתי ואני לא מאמין שערוץ הספורט היה רוצה להיפרד ממני בצורה כזאת אחרי 20 שנות עבודה. הרבה מאוד אנשים שלחו לי הודעות שהם מתגעגעים לשמוע ולראות אותי".

שרף חזר לסערה שעוררו דבריו בשידור וסיפר: "זו הייתה פליטת פה, אבל לא חשבתי על צבע העור של השחקן. כעסתי על הטעות שהוא עשה, ולא התכוונתי לפגוע בו. מיד אחרי השידור, יונתן כהן הזהיר אותי שתהיה סערה, ועוד באותו ערב קיבלתי את מכתב ההשעיה ממנכ"ל ערוץ הספורט. הצעתי לנסוע לפתח תקווה כדי להתנצל ולהרגיע את הרוחות. צלצלתי לאבי לוזון, ואמרתי לו שאני מוכן לבקש סליחה".

מאמן נבחרת ישראל לשעבר (78), שזכה בשלוש אליפויות ובארבעה גביעי המדינה, תקף את דור ההמשך: "הלוואי שהיו קמים מאמנים ברמה שלי או ברמה דומה לי. כשהתחלתי לאמן בבוגרים, נאלצתי להתמודד עם דוביד שוייצר, איציק שניאור, יענקל'ה גרונדמן ואלי פוקס. אני לא רואה היום אף מאמן שהיה יכול להשתלב ברשימה הזאת. אני בקושי יכול לספור על כף יד אחת את אלה שאני יכול לקרוא להם מאמנים. הרמה נמוכה מאוד, ולמאמנים יש חלק גדול בזה".

עוד בוואלה!

יניב קטן: "אם מכבי חיפה לא תזכה העונה באליפות, זו תהיה קטסטרופה"

לכתבה המלאה
"הוא אמר 'אני אמות עם הכבוד שהענקת לי' וזה המשפט האחרון שהוא אמר לי". שלמה שרף עם אביו משה (צילום: באדיבות המשפחה)

שרף לא אהב, בלשון המעטה, את הארכת חוזהו של וילי רוטנשטיינר כמאמן הנבחרת: "רק בכדורגל הישראלי יכול להיות דבר כזה. הוא שותף לכישלון הכי גדול של הנבחרת, ונשאר מאמן? על מה? על זה שלא ניצח חצי נבחרת סקוטלנד? הבעיה היא שהיום השחקנים קובעים מי יאמן אותם. יו"ר ההתאחדות לא מסוגל לקבל החלטות".

כשנשאל על ידי יניב טוכמן ואהרל'ה ויסברג על רגע מרגש שזכור לו מהקריירה, הגיע שרף לדמעות. "לקחתי את אבא שלי למשחק בפולניה, וכשהסתכלתי לעבר יציע הכבוד, והוא עמד שם בהמנון ונופף בדגל ישראל. סיימנו בתיקו, ואחרי המשחק הוא אמר לי בבכי: 'הם לא ניצחו אותי, אני ניצחתי אותם. המדינה הזאת ספוגה בדם, השארתי כאן את אבא ואמא שלי ושבע אחים ואחיות, שנרצחו על ידי הנאצים. ואם אני חוזר לכאן, כשהבן שלי מאמן נבחרת ישראל, ואנחנו משחקים מול נבחרת פולין ולא מפסידים, זה הניצחון שלי'.

"בכיתי אז, וגם עכשיו יש לי דמעות. כשהוא היה על ערש דווי, הוא אמר לי 'אל תחשוב ששכחתי את מה שעשית בשבילי ואת הכבוד שהענקת לי, אני אמות עם זה'. וככה זה היה: הוא עצם את העיניים, וזה המשפט האחרון שהוא אמר לי".

* כל הפרקים של "דאבל טים"
* למעקב ביישומונים גוגל + אפל + ספוטיפיי + ספריקר
* עוד פודקאסטים מומלצים

"דאבל טים", פודקאסט מספר 21:

0:19 הסיפור מאחורי הפתיח הנוסטלגי

2:02 איך תיראה אולימפיאדת טוקיו 2021?

5:17 פסטיבל דני אבדיה: יכול להיות שהגזמנו

10:12 שלמה שרף מדבר על תקופת ההשעיה

16:15 עשרים שנים מאז הפרישה מאימון

20:00 פרשת הבננה: סליחות וחרטות

26:02 בין וילי רוטנשטיינר לאיל ברקוביץ'

32:54 בעלים שמתערבים, והרכב על חפיסת סיגריות

36:28 שלמה מספר בדמעות על הזיכרון האחרון מאבא

39:03 "אין יום שבו אני לא חושב על לאה"

41:16 הפיטורים ההם ממכבי תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully