יותר נמוך מטזמניה: שאלקה שוברת שיאים שליליים היסטוריים

בשבת היא עלולה להשוות שיא של 31 משחקי ליגה ללא ניצחון. בעוד שבוע היא צפויה להשלים שנה קלנדרית שלמה בלי לראות 3 נקודות. ירידת ליגה היא עובדה כמעט מוגמרת באמצע העונה. איך הידרדרה שאלקה, מועדון ענק עם קהל עצום, לשפל כה עמוק?

08/01/2021
תקציר: הרטה ברלין - שאלקה 0:3 (ספורט 1)

ב-1965, שנתיים אחרי הקמת הבונדסליגה, כאשר העסק עדיין היה קצת מבולגן, העלתה ההתאחדות כמעט במקרה את טזמניה ברלין. הקבוצה, שהיתה חלשה למדי, סיימה במקום השלישי בליגה המחוזית, אבל הפקידים רצו נציגה ברלינאית בכוח - ושיבצו אותה כי ראשיה הסכימו. התוצאה היתה עלובה - טזמניה אמנם חגגה 0:2 במחזור הפתיחה, אך לאחר מכן רשמה רצף של 31 משחקים ללא ניצחון.

היא עדיין קיימת. אחרי פשיטת רגל והקמה מחדש, שבה טזמניה לליגות המחוזיות בברלין, הידרדרה בשלב מסוים עד לליגה השמינית, ומאושרת לשחק כיום בליגה החמישית. יש לה גם אוהדים, ובהיעדר הישגים אחרים הם גאים במיוחד בשיא השלילי ההיסטורי מלפני 55 שנה. הוא מגדיר מבחינתם את המועדון, והוא שייך אך ורק להם. הוא גם אמור היה להיות נצחי, אולם ב-2020 התברר כי יש עליו איום מכיוון ממש לא צפוי. שאלקה דוהרת ללא מעצuרים בדרך לשבירתו.

את השנה שעברה סיימה שאלקה עם 29 משחקים רצופים ללא ניצחון, ובמשחק הראשון של 2021 הגיעה הישר לברלין, שם ערכו לה מעריצי טזמניה קבלת פנים לקראת המשחק מול הרטה. בהפגנה ליד האיצטדיון האולימפי הונפו שלטים בסגנון "זה השיא שלנו!". בטזמניה התחננו בפני שחקני שאלקה להתאמץ ולא לפגוע במורשתם, אך לשווא. "תתאמצו קצת", הם ביקשו. לשווא.

עוד בוואלה!

שאלקה קרובה לשיא שלילי, השיאנית ההיסטורית מחזיקה לה אצבעות

לכתבה המלאה
שנה שלמה בלי ניצחון?(צילום: GettyImages)

סגנית אלופה ב-2018

הרטה פירקה את שאלקה 0:3, הרצף עלה ל-30, ובשבת תוכל הקבוצה בכחול המלכותי להשוות את המאזן של טזמניה כאשר תארח את הופנהיים. אם לא תנצח גם בפרנקפורט ב-17 בינואר, היא תקבע שיא חדש בעצמה, והתאריך הזה סמלי בהחלט, כי ב-17 בינואר 2020 נרשם הניצחון האחרון של שאלקה. היא קרובה מאוד, אם כך, להשלים שנה קלנדרית שלמה ללא ניצחון ליגה. דבר כזה עוד לא היה, ולא רק בגרמניה.

הפיאסקו הזה מדהים במיוחד כי מדובר במועדון ענק בעל מסורת מפוארת. מבחינת מספר האוהדים הרשומים, נמצאת שאלקה במקום השני בגרמניה אחרי באיירן מינכן. מבחינת העוצמה הכלכלית על הנייר, היא שלישית אחרי באיירן ובורוסיה דורטמונד. במילניום הנוכחי היא העפילה בתדירות גבוהה לליגת האלופות, עלתה אפילו לחצי הגמר ב-2011, ורק ב-2018 הוכתרה כסגנית האלופה בבונדסליגה. אבל עזבו אפילו את 2018 - מקום שני היווה עבורה מטרה מוצהרת גם ב-2020. אחרי שפתחה אותה עם 0:2 על מנשנגלדבאך המצוינת, עלתה שאלקה ל-33 נקודות בתום 18 מחזורים. היא היתה חמישית, בשיוויון עם דורטמונד, במרחק חמש נקודות בלבד מהפסגה.

הקורונה חשפה את המחדלים

"הדרך המושלמת לפתוח את 2020", צהלה אז שאלקה בציוץ החגיגי בטוויטר הרשמי. תראו את השחקנים הנלהבים שמחבקים זה את זה, וברקע האיצטדיון המלא בגלזנקירשן. כל זה, כולל 62 אלף איש ביציעים, מרגיש כיום כמו היסטוריה עתיקה, משהו לא מציאותי אי שם לפני הספירה. מי היה מאמין שהניצחון הראשון של השנה יהיה גם הניצחון היחיד? 30 המשחקים מאז הניבו 20 הפסדים ו-10 תוצאות תיקו. איך מועדון כה גדול חווה קריסה כה עוצמתית, עד שאפילו אוהדי טזמניה ברלין רואים אותו כבדיחה מהלכת? את התשובה לא קל לספק גם בדיעבד, אבל דבר אחד בטוח - לקורונה היתה השפעה כבירה על המתרחש.

כי המגיפה, כפי שאנחנו יודעים היטב לא רק בתחום הספורט, חושפת את המחדלים ומעמיקה את המשברים שהיו קיימים גם בלעדיה. שאלקה נוהלה באופן בעייתי וכושל במשך שנים ארוכות, אבל היו גורמים שמנעו ממנה התפרקות, בעיקר בשל גודלו הטבעי של המועדון. כאשר התחילה הקטסטרופה הבריאותית, סומנה שאלקה מיידית על ידי הכלכלנים כמועדון הפגיע ביותר בבונדסליגה, כי כבר בקיץ 2019 הגיעו חובותיו ליותר מ-200 מיליון יורו. ראשי הקבוצה הסכימו איתם. במסמך פנימי כתב באפריל מנהל השיווק אלכסנדר יובסט: "המצוקה הפיננסית מאיימת על עצם קיומו של המועדון".

המועדון התעקש להחזיר להם את התשלומים רק ב-2022. אוהדי שאלקה(צילום: רויטרס)

"רוצים החזר כספי? תצרפו מסמכים"

היה קריטי, אם כך, למצוא דרכים לחסוך בהוצאות - ואחת ההוצאות היתה הצורך להחזיר לבעלי המנויים את הכסף תמורת המשחקים מהם נעדרו בשל הגבלות קורונה. כל המועדונים נאלצו להתמודד עם הסוגיה, ורובם ביקשו בנימוס מהאוהדים המסורים להסכים לדחיית התשלום. שאלקה נקטה בגישה שונה. היא פירסמה מסמך הזוי בו דרשה מאוהדיה לקבל את הכסף רק ב-2022. "אם אתם מתעקשים לקבל את הכסף מיידית, אנא הסבירו לנו מדוע, רצוי בצירוף מסמכים מתאימים", נכתב שם.

העיתוי היה אומלל במיוחד, לאור התוצאות העגומות שהשיגה הקבוצה באביב, אשר גרמו גם כך להתמרמרות בקרב הקהל, אבל זה לא העיקר. האוהדים נפגעו בעיקר מהזלזול הבוטה שהופגן כלפיהם. "אתם לא מס הכנסה, לא לשכת התעסוקה ולא הפקיד בבנק שנותן הלוואות. אתם מבקשים טובה מאיתנו, ולא להיפך. אתם חייבים לנו כסף, ולא להיפך. תתביישו לכם!", פורסם בתגובה הרשמית של מועדון האולטראס המוביל, והרשתות החברתיות התמלאו במהרה ב"הסברים" מקוריים שניתנו לשאלקה במקום המיועד בטופס. "כי הימרתי על כל חסכונותיה שתצליחו לנצח", "כי אני רוצה לקנות מנוי של בורוסיה דורטמונד", "כי אני שולח מכתבי געגועים לספרד עבור סניור ראול בתדירות גבוהה יותר" - אלה רק הדוגמאות השנונות הבולטות.

איך הוא יסכים להגיע למועדון חולה שמחפש מטבעות כמו קבצן? ראול(צילום: רויטרס)

ראול כמאמן? זו אפילו לא בדיחה

ראול... כן, אזכור שמו אינו מקרי. פעם הצליחה שאלקה לגייס כוכבי על ברמתו, והסמל של ריאל מדריד הפך לאליל ענק בקרב האוהדים כאשר כבש 40 שערים בכל המסגרות בשנתיים, בין 2010 ל-2012. באופן אבסורדי, ההנהלה הדליפה בקיץ לתקשורת את שמו כאופציה אפשרית להחליף את המאמן דויד ואגנר, כי במועדון יודעים עד כמה המותג הזה חזק. היתה זו רשימה ארוכה למדי של מועמדים, שכללה גם את ראלף ראנגניק, ראלף האזנהוטל, רוג'ר שמידט, ומי לא. הרשימה הזו שידרה חוסר מודעות עצמית מוחלט. איך ראול יסכים להגיע למועדון חולה שמחפש מטבעות כמו קבצן?

שנים של בניית סגל לקויה הביאו לכך שלא היו לשאלקה נכסים לממש כאשר הזדקקה יותר מכל למזומן. העובדה כי השוער אלכסנדר נובל חתם ללא תמורה בבאיירן מינכן עוד בינואר ממש לא הועילה, ופגעה בקבוצה חברתית ומקצועית. השחקן המבטיח ביותר שלה, הקשר האמריקאי הצעיר ווסטון מקני, נשלח בהשאלה ליובנטוס על מנת לגייס מיידית 4.5 מיליון יורו, ואם יגיע למספר משחקים מסוים תקבל אותו הגברת הזקנה במחיר מבצע של כ-17 מיליון. נעשו נסיונות למצוא קונים לבלם הטורקי המבטיח אוזאן קאבאק, אך במקרה שלו ההצעות לא היו מספקות. המנהל הטכני מיכאל רשקה הציע למכירה גם את הקפטן אוסקר מסקארל, ללא ידעת המנהל הספורטיבי יוכן שניידר, וללא הסכמת השחקן עצמו.

הגיב לירידה בכושר עם גישה פחדנית. דויד ואגנר(צילום: GettyImages)

"פשיטת רגל מוסרית"

היה זה בלגן ניהולי, ובהיעדר מקורות מימון הגיעה ההיסטריה לכך שהמועדון פיטר 24 נהגים ותיקים שעבדו במשרה חלקית בשכר נמוך כדי להסיע בני נוער לאקדמיה. גם הפעולה הזו הכעיסה מאוד את האוהדים, כי היא שידרה חוסר רגישות חברתית. במועדון מחבל של כורי פחם, אשר מזוהה לאורך 116 שנות קיומו עם הצווארון הכחול, מצפים להתנהלות אחרת. העיתונאי המוערך כריסטוף בירמן כתב: "פשיטת הרגל המוסרית גרועה מפשיטת הרגל הכלכלית". הוא הזכיר את ההערות הגזעניות של היו"ר קלמנס טוניס שגרמו באיחור להדחתו, והוסיף: "שאלקה תמיד יצרה יותר רעש בהשוואה למועדונים אחרים, ותמיד היה בה יותר כאוס - ולטוב ולרע. זה נבע בעיקר מכך שהיה זה מועדון עם נשמה. ועכשיו מעלימים את הנשמה. יש תחושה שלאנשים ששולטים במועדון אין מושג מה הוא מייצג. ואולי פשוט לא אכפת להם".

פגיעה בנשמה נרשמה על הדשא עוד בתחילת השנה כאשר ואגנר הגיב לירידה בכושר עם גישה פחדנית, והציב מערכים הגנתיים מאוד אפילו מול קבוצות תחתית כמו פורטונה דיסלדורף - מה שלא מנע מדיסלדורף לנצח. חברו הקרוב ביותר של יורגן קלופ חולל בזמנו את נס העליה של האדרספילד לפרמיירליג, אבל זו בדיוק המנטליות שלו - כבר כאשר חתם בשאלקה התפייט ואגנר על הדמיון בין הקהל שלה לזה של האדרספילד. בונקרים סטייל האדרספילד ממש סייעו לשפר את התוצאות, אך החדירו מנטליות לוזרית בראשם של השחקנים. כך סיימה הקבוצה את העונה שעברה עם רצף מחפיר של 16 משחקים ללא ניצחון, והאוהדים דרשו את ראשו של המאמן. במקום זאת, הצהיר שניידר: "כל משבר צריך להוביל להסקת מסקנות נכונות. נבחן את המצב, וביחד עם ואנגר נחזור לכדורגל שהצגנו עד ינואר".

"לעלות למגרש ולהרגיש חסר אונים". אות עם נובל(צילום: רויטרס)

"נמאס לי, בא לי לבכות"

כך בוזבזה תקופת ההכנה, במהלכה איבדה שאלקה שחקני מפתח שעוד גילו רוח לחימה - לא רק מקני הדרים לאיטליה, אלא גם חוזהו של דניאל קליג'ורי תם. הקבוצה נותרה עם סגל לא מאוזן, אשר הבעיה המרכזית בו מנטלית. רוב השחקנים הנוכחיים ממש לא מזהים את עצמם עם המועדון ורואים בו רק תחנת מעבר. כאשר הם חשים כי להנהלה לא אכפת, גם להם לא אכפת. לזהות המאמן חשיבות משנית באווירה הזו. ואנגר פוטר בסופו של דבר בסוף ספטמבר, מנואל באום שהוחתם משום מה עד 2022 החזיק מעמד רק עד דצמבר, ועכשיו - אחרי משחק בודד עם הוב סטבנס המיתולוגי - הוציאה הקבוצה מהבוידעם את כריסטיאן גרוס בן ה-66 שלא אימן באירופה מאז 2012. מיותר להתמקד בהם, כל עוד השחקנים עצמם לא מגלים מחוייבות.

מארק אות, החלוץ שדווקא לא הסתדר עם ואגנר ונזרק בהשאלה לקלן בסיבוב השני בעונה שעברה, בחר להביע את זעמו על חבריו באופן פומבי אחרי ההפסד לוולפסבורג בנובמבר: "זה מדכא לעלות למגרש ולהרגיש חסר אונים. אנחנו תמיד מאחרים לכדורים, לא מבצעים תיקולים, ואפילו לא מקבלים כרטיסים צהובים. אי אפשר לנצח כך. נמאס לי, ממש נמאס לי. בא לי להיכנס לחדר ההלבשה ולבכות". השינוי היחיד שחל אחרי המונולוג הדרמטי הזה הוא כי שאלקה החלה לספוג הרבה יותר כרטיסים. יש הגרוסים שהשחקנים בני מזל כי אינם נאלצים לשמוע את שריקות הבוז של הקהל, אבל בפועל היציעים הריקים דווקא תורמים למשבר. אולי, אם היו רואים את פניהם של האוהדים בכל שבוע, המוטיבציה היתה עולה.

הירידה היא כבר עובדה מוגמרת(צילום: GettyImages)

הופ הוא לא תקווה

בינתיים, רשקה פוטר מתפקידו כמנהל הספורטיבי, ויחד איתו הלכו הביתה גם מנהלי הכספים. במקביל, מנסה המועדון להיפטר מהשחקנים הבולטים שמרעילים את האווירה, הדיחה את הקשר נביל בנטאלב, התירה את חוזהו של החלוץ הוותיק ודאד איבישביץ' שחתם רק בקיץ תמורת שכר סמלי, והישעתה זמנית את הכשרון הפרובלמטי אמין האריט - אשר חזר לאחר מכן משום מה, על אף שלא שינה את הגישה. המצב בסגל מחפיר עד כדי כך שהנער האמריקאי בן ה-19 מתיו הופ הפך לשחקן הרכב בקבוצה הבוגרת, אחרי שבילה את הסיבוב הראשון על הספסל בקבוצת המילואים בליגה הרביעית.

אז גם מול הרטה לא היה להם סיכוי. בין הקורות עמד ראלף פרמן שבילה את העונה שעברה בהשאלה על ספסל נוריץ'. בעמדת המגן הימני תופקד בנז'מן סטמבולי - קשר שהוסט לבלם, אבל ממש לא שחקן אגף. האריט חסר המוטיבציה פתח והוחלף. גם הופ פתח והוחלף. זה היה אבוד. הירידה הראשונה מאז 1988 היא כבר עובדה כמעט מוגמרת - אפילו בקרב הישיר מול ארמיניה בילפלד היתה שאלקה ראויה לתבוסה מוחצת והפסידה "רק" 1:0. עם ארבע נקודות, שמונה שערי זכות ו-39 שערי חובה, נראה כי עם הגורל הזה כולם כבר השלימו, אבל נותרה משימה גדולה אחת - לנצח, לפחות במשחק. ורצוי עכשיו, או אולי בעוד שבוע. כי אם זה לא יקרה, מה יגידו אוהדי טזמניה האומללים?

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

  • שאלקה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully