רגע לפני ששנת 2019 חלפה מן העולם, כשהקורונה הייתה רק בירה, התארחתי במשרדו של ריק פיטינו באולם האולימפי באתונה, האואקה. המאמן האגדי, חבר היכל התהילה של הכדורסל העולמי, עמד לטוס עם פנאתינייקוס למשחק נגד מכבי תל אביב, וכששאלתי אותו מי לדעתו תוכתר לאלופת אירופה, הוא הפתיע בתשובתו הכנה ונמנע מהקלישאה החבוטה על כך שהוא וקבוצתו יזכו בתואר.
"ברור שאני מקווה שאנחנו נהיה האלופים, אבל לזכותה של אנאדולו אפס עומדים שני יתרונות", הודה פיטינו. "יש לה כישרון אדיר, זו קבוצה מאומנת היטב - והיא גם הפסידה בשנה שעברה בגמר לצסק"א מוסקבה. זה כלי מוטיבציוני אדיר. אני יודע איך זה. אני הגעתי לפיינל פור של ליגת המכללות והפסדתי לקנטאקי, ובשנה שאחרי היינו כל כך רעבים לחזור לשם ולנצח, ובסוף עשינו את זה. כך שלאפס יש יתרון פסיכולוגי".
פיטינו לא טעה. בהמשך העונה נראתה הקבוצה הטורקית כמי שמשייטת לתואר היסטורי - הראשון בתולדותיה. שנה אחרי שדורגה אחרונה ביורוליג עם מאזן מביש של 23:7, היא הפכה ללהיט של המפעל; בעונת 2018/19 סיימה במקום הרביעי וחזרה לפיינל פור אחרי 19 שנות בצורת, ואשתקד כבשה את הליגה בסערה - עד שהמגיפה עצרה אותה.
אפס דורגה במקום הראשון בטבלה עם מאזן 4:24, כשלזכותה אחוז ההצלחה הגבוה ביותר מאז הנהגת שיטת הליגה. היא שיחקה את הכדורסל השמח, היפה והאטרקטיבי ביותר באירופה. אולמה הביתי הנטוש הפך לאתר עלייה לרגל - ובניגוד לקבוצות אחרות בטורקיה, שסוחפות אוהדים רק אם יש להן בסיס ממועדוני כדורגל מצליחים, היא שברה את שיאי הקהל ביציעים על בסיס שבועי.
לאנאדולו הייתה החבילה המושלמת. וכשמתרגמים שלמות לטורקית, הפירוש המיידי הוא שיין לארקין. הרכז האמריקני נקלע לסיטואציה חלומית באיסטנבול, ובגיל 27 הפך לכוכב הגדול באירופה ברגע השיא בקריירה שלו. הוא הוכתר למלך הסלים עם 22.2 נקודות למשחק, הכי הרבה שנראו במפעל זה 15 שנים; שבר את שיא הקליעה במשחק בודד (49), צלף פעמיים עשר שלשות בערב אחד, והוכתר שש פעמים בעונה אחת לשחקן המחזור, יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה.
גם המעטפת שלצידו הייתה נדירה. ואסה מיציץ' איים להפוך לאחד הגארדים האירופאים הטובים שיש, קרונו סימון הגיע בגיל 34 למחוזות הגבוהים ביותר בקריירה שלו, רודריג בובואה, ג'יימס אנדרסון וכריס סינגלטון התבררו כשחקנים משלימים קלאסיים, טיבור פלייס הפך מסנטר דק, רך ולא מוערך לכתובת לגיטימית בהתקפה, סרטאק שאנלי האלמוני איים על תואר השחקן המשתפר ביורוליג, והקבוצה טסה לרצפי ניצחונות בלתי נתפסים למרות שחסרה את העוגן ההגנתי שלה, בריאנט דאנסטון.
על התזמורת הזאת ניצח ארגין עתמאן. בשנת 2000, כשהיה בן 34, נחשב לכוח עולה בכדורסל האירופי והוביל את אפס לפיינל פור הראשון שלה, ובניגוד אליה - הוא גם חזר למעמד השיא ב-2002 כמאמן זר עם מונטפסקי סיינה. אלא שמאז הוא תפס כותרות בהקשרים שליליים, לאחר שנראה סוטר לבת זוגו לשעבר במסעדה ועורר לא מעט סערות. הוא הפך לא רלוונטי עבור קבוצות הצמרת, עד שחזר לאנאדולו ורשם קאמבק מזהיר בגיל 52.
"אני אמשיך להגיד את האמת, ואני לא מתכוון להשתנות, גם אם ישנאו אותי בגלל זה", הסביר עתמאן בריאיון לוואלה! ספורט לפני שנה וחצי, ערב ניצחונו הראשון בקריירה על מכבי תל אביב ביד אליהו. בתחילה, כשהכריז שאפס תהיה אלופת אירופה, התייחסו אליו בביטול; אט אט התברר כי הוא התכוון לכל מילה, וידע בדיוק על מה הוא מדבר.
אלא שאז, כאמור, הגיעה הקורונה. ואפס נותרה מתוסכלת. ובידיים ריקות.
מובן ששליטתה בטבלת היורוליג לא הבטיחה דבר לקבוצה הטורקית; הלוא כל האלופות בפורמט הנוכחי של המפעל הן אלו שלא סיימו במקום הראשון בטבלה. ריאל מדריד, שדלקה אחריה בדירוג, לא הייתה טובה ונוצצת כמוה - אבל הציגה הגנה רצחנית, שיבשה את משחקן של כל היריבות וייתכן שהייתה יכולה גם לקרוא עליה תיגר במאני טיים.
אבל אפס קורצה מחומר אחר. בפנטזיסטיות שלה היא הזכירה, יותר מכל קבוצה אחרת, את השושלת המפוארת של מכבי תל אביב ב-2004 וב-2005, עם שרונאס יאסיקביצ'יוס, אנתוני פארקר וניקולה וויצ'יץ'.
אחרי שהעונה בוטלה, דגלו ראשי המועדון הטורקי ברעב שעליו דיבר פיטינו בפתיח: הם פשוט החליטו להשאיר את הסגל כמות שהוא. מלבד הוויתור על אלק פיטרס, והבאתו של שחקן הספסל הטורקי ארטן גאזי, הסגל נותר בדיוק כמו שהיה. הרי יש פתגם שאומר ש"אם זה לא שבור, למה לתקן את זה?" וההיגיון גורס כי מי שנעצרו במהלך המסע לפסגה, ראויים לקבל הזדמנות להשלים אותו.
עם פרוס העונה החדשה, המציאות טפחה על פניה של אפס, והיא התקשתה לשחזר את יכולתה. לארקין, הכוכב העליון, עבר במהלך הקיץ ניתוחים מורכבים בשתי ברכיו; מיד עם חזרתו למגרשים, חודש אחרי פתיחת העונה, הוא נדבק בקורונה והושבת מחדש - ועד השבוע שעבר היה רחוק מלהזכיר את השחקן הכל יכול שהיה לא מזמן. הטורקים, שספגו ארבעה הפסדים לאורך כל העונה שעברה, הגיעו למספר כפול בתוך פחות מחצי עונה.
רגע השפל הגיע במשחק החוץ האחרון. אפס נרמסה 100:65 בידי צסק"א מוסקבה, כשלארקין קלע סל אחד משמונה ניסיונות. יומיים מאוחר יותר הגיע גם הפסד ביתי מתסכל לאולימפיה מילאנו, והטורקים מצאו עצמם במאזן שלילי, כשאפילו עלייתם לרבע גמר הפלייאוף מוטלת בספק.
סימני נפט התגלו דווקא עם סיומה של שנת 2020. אנאדולו אירחה את מי שמאיימת לרשת אותה כשליטת היורוליג, ברצלונה, ושייטה לניצחון מרשים. לארקין נראה שוב כמו לארקין, ואולי אולי זו הסנונית שמבשרת את בוא האביב.
אחרי הכול, גם אפס, כמו קורונה, הייתה פעם רק בירה.