ריק פיטינו זוכה ליחס של אל יווני באתונה. מאז נחת בפנאתינייקוס, ובעיקר מאז שב אליה, הוא מקבל כבוד עצום מכל הקהילה הספורטיבית בעיר; העיתונאים המקומיים צמאים לכל מילה שהוא אומר, השחקנים שלפני חודש נראו מדוכדכים ונטולי ברק חזרו לחיים והפכו יחד לקבוצה מאיימת, ואפילו האוהדים היריבים מעריכים אותו.
פיטינו עצמו, בן 67, מעריך כל רגע. מחר (חמישי) יגיע חבר היכל התהילה של הכדורסל העולמי עם פאו ליד אליהו ויתארח אצל מכבי תל אביב. אתמול הם ניצחו את פנרבחצ'ה במשחק מוזר ללא קהל, ורגע לפני האימון המסכם באתונה המאמן האמריקאי האגדי אירח אותי במשרדו באואקה. הוא העניק ראיון בלעדי לוואלה! ספורט, ובדרכו הנינוחה, הייחודית, מלאת ההומור ושופעת הכריזמה, השיב לשאלון בשלל נושאים מא' ועד ת' בניסיון לפצח את אגדת ריק פיטינו.
אולם ריק במשחק כדורסל.
"אני קצת מבולבל. אני תמיד משווה הכל לארה"ב, כי משם אני בא, וקשה לי לדמיין משחק NBA ללא קהל. אצלנו, אם מישהו ביציע יבצע איזושהי עבירה, מיד יעוטו עליו 50 מאבטחים ויוציאו אותו מהאולם. כאן זה שונה. האואקה הוא האולם הכי ביתי שהייתי בו בחיי. חוץ ממנו, אני יכול לציין את האווירה בקנזס, בוסטון ותל אביב. האוהדים הם אלה שנותנים לנו את יתרון הביתיות, ואתמול הם כמעט עלו לנו במשחק".
בוסטון או פנאתינייקוס.
"אלה שני מועדונים מלאי מסורת ובשניהם אימנתי, אבל הם שונים מאוד. ההבדל המרכזי הוא בכלל בתשתיות: אני לא חושב שבנו כאן ביוון אולם כדורסל חדש ב-50 השנים האחרונות. אנחנו יוצאים למשחקי ליגה באולמות של תיכון. בארה"ב זה לא יכול לקרות, ואני מקווה שזה ישתנה כשהמשבר הכלכלי יחלוף. בעוד שבועיים או שלושה, יהיו כאן באואקה עשר מעלות, בלי חימום, וקשה להתאמן ככה. אבל אתה יודע, אסור להתלונן. כשרק הגעתי, ביקשתי שיתקנו את השירותים בחדר המאמנים, ועשו את זה אחרי שהבטחנו את העלייה לפלייאוף של היורוליג. אז לפחות אני כבר לא צריך לעמוד כמו ביערות"...
גריק פריק.
"אני מקווה שאזכה לאמן הקיץ את יאניס אנטטוקומפו בנבחרת יוון. אני לא בטוח שהוא יגיע לטורניר הקדם אולימפי בקנדה, ובלעדיו יהיה לנו קשה מאוד להעפיל לאולימפיאדה. זה תלוי בעיקר בשאלה אם מילווקי תגיע לגמר הפלייאוף ב-NBA. אם היא תעלה, אנחנו נהיה בבעיה".
דיאמנטידיס, דימיטריס.
"אם תנסה להרכיב את הכדורסלן האידיאלי, אתה תקבל כנראה את דיאמנטידיס. לא אימנתי אותו, אבל ראיתי איך הוא מיצה כל כך הרבה איכויות בעצמו: בהיותו שחקן קלאץ', שומר נפלא בהגנה וגם אדם צנוע במיוחד. הייתי יכול ליהנות ממנו כאן העונה. האמת היא שכל אחד היה יכול".
היכל התהילה.
"יש לי כל כך הרבה זיכרונות מהשבוע שבו נבחרתי להיכל התהילה ב-2013. בתוך שלושה ימים התבשרתי שהבן שלי ריצ'רד קיבל את משרת המאמן במינסוטה, סוס שבבעלותי ניצח בתחרות חשובה, נכנסתי להיכל התהילה והגענו לפיינל פור של המכללות. לא ממש ישנתי באותו שבוע, הייתי בהיי".
ווינרים הכי גדולים שאימנתי.
"פטריק יואינג מעל כולם. הוא בחמישיית כל הזמנים שלי לצד פול פירס, מארק ג'קסון, ג'מאל משבורן ודונובן מיטשל".
זוכות העונה ב-NBA, במכללות וביורוליג.
"ב-NBA אני הולך על מילווקי או הלייקרס, מי מהן שתשיג את יתרון הביתיות. ה-NCAA פתוח לגמרי השנה: זו יכולה להיות השנה של גונזאגה, אבל גם לדיוק ולאוהיו סטייט יש סיכוי ממשי. אתה יודע מי אני רוצה ומקווה שתזכה ביורוליג, אבל אני חושב שלאנאדולו אפס יש יתרון משמעותי. מעבר לכישרון ולעובדה שהיא מאומנת היטב, היא הקבוצה שהפסידה בשנה שעברה בגמר, והיא הכי רעבה. אין אחד שרוצה לזכות יותר ממי שהיה שם ונוצח. כשהפסדתי עם קנטאקי בפיינל פור, כל כך היינו נחושים לחזור לשם ולקחת אליפות, והצלחנו".
חיים ביבשת חדשה.
"דימיטריס ינאקופולוס התקשר אליי לפני שנה והציע לי לבוא לפאו. כמה ימים קודם לכן בדיוק הקלטתי פודקאסט, וראיינתי בו את מאמן פילדלפיה, ברט בראון, שהיה אצלי בקולג'. שאלתי את ברט מה גרם לו ללכת לאמן באוסטרליה, והוא ענה תשובה מרתקת: 'פשוט ארזתי את המזוודות, לא הכרתי אף אחד וטסתי לחוויה חדשה'. ואז הגיע הטלפון מדימיטריס. בלי התשובה הזו, לא הייתי יוצא למסע הזה בגיל 66".
טוקיו 2020.
"אימנתי במשך שנים ארוכות ב-NCAA וב-NBA, ולהיות באולימפיאדה יכול להיות אתגר יפה כדי לעטוף את הקריירה. עבורי, זה כבוד גדול לאמן נבחרת של מדינה כלשהי. מצפה לנו דרך קשה. בפעם שעברה יוון לא עלתה למרות ששיחקה עם יאניס, ובלעדיו יהיה לנו קשה מאוד. אנחנו צריכים להרכיב סגל מהשחקנים המתאימים ביותר זה לזה".
ינאקופולוס, דימיטריס.
"כשהוא התקשר אליי בפעם הראשונה, הוא היה שקט מאוד בטלפון. אנשים לא מכירים אותו מספיק טוב, והוא אדם הרבה יותר טוב ממה שנראה מבחוץ. הוא צעיר, יש עליו הרבה לחץ. אדם מורכב שעובר חיים מורכבים. בעלי הקבוצות ב-NBA מגלגלים מיליונים על גבי מיליונים של דולרים, והוא מפסיד משהו כמו חמישה מיליון יורו בשנה. בשבילי, כאמריקאי, אין בזה שום היגיון. אף אחד בארה"ב לא היה עושה את זה, אבל פנאתינייקוס זה מועדון כל כך אגדי, והוא כל כך חשוב למשפחה הזו".
כדורסל אירופי.
"הכדורסל האירופי הוא הכדורסל הטוב ביותר שחוויתי בימי חיי. הכדורסל הכי טהור. ההתקפות המובנות, הדרך שבה שומרים בהגנה, האימון. זה כמו הקולג', רק עם אנשים בוגרים, ולא עם שחקנים צעירים מלאי אגו שמנסים לפלס את דרכם. גם ה-NBA השתנה בשנים האחרונות, והפך לתחרות אולסטאר בכל משחק. אתמול בלילה שוחחתי בטלפון עם הבן שלי, והוא אמר אותו דבר".
לואיוויל או קנטאקי.
"בלואיוויל הייתי הרבה יותר שנים, כך שבאופן טבעי היו לי עליות וירידות, אבל הפרידה הייתה מרירה. בקנטאקי זה היה מדהים. לא היה לי יום אחד רע במקום הזה. אני יכול להגיד ששם נהניתי יותר".
מורשת ריק פיטינו.
"המורשת של שחקן נמדדת בסטטיסטיקה שלו. הוא זה שמכניס את עצמו להיכל התהילה, הוא זה שמכניס את המאמנים שלו להיכל התהילה. זה לא עובד הפוך. המורשת שלי היא 31 עוזרים שלי שהפכו למאמנים, שחקנים שעברו תחתיי והפכו להצלחות גדולות".
נשיא ארה"ב.
"זו שאלה אחת שאני מעדיף לא לענות עליה".
ספאנוליס, ואסיליס.
"אני רוצה מאוד לראות אותו חוזר הקיץ לנבחרת יוון. אני חושב שזו תהיה דרך נהדרת עבורו לסיים את הקריירה. הוא עובד בלי הפסקה, הוא אוהב את המדינה שלו ואני אופטימי לגבי האפשרות שישחק. נדבר בסיום העונה וננסה לגרום לזה לקרות".
עבודה בגיל פנסיה.
"במשך שנה ניסיתי לעשות ההפך, וזה לא היה כל כך כיף. אני שחקן גולף בינוני, אני בינוני גם בלנוח. אני אוהב לקרוא, אבל לאמן זו התמכרות. יש כוכבי רוק, כמו מיק ג'אגר, שעדיין מופיעים. הם לא צריכים את הכסף, אלא פשוט אוהבים מה שהם עושים. אני אוהב לאמן, ללמד, לתקשר. כשאני נמצא עם השחקנים שלי, אני מרגיש שאני נשאר צעיר".
פיצוץ הדרבי במחצית.
"היה 0:00 על השעון, הפסקת המחצית הסתיימה, ואולימפיאקוס לא עלתה למגרש. אמרתי לשופט: 'אתה שורק להם טכנית? מה החוק?'. הוא הביט עליי בצורה מוזרה, שאל למה אני מתכוון. אמרתי שוב: 'הם לא עלו בזמן'. אז הוא ענה: 'מה לא עלו בזמן, הם כבר מזמן לא כאן. הם על האוטובוס'. שאלתי: 'מה זאת אומרת? הם לא יכולים לעזוב!'. לא הבנתי מה קורה, לא ראיתי דבר כזה בחיים. גם היריבות בין קנטאקי ללואיוויל היא מרה, אבל כשהמשחק נגמר, אתה צריך לכבד את האדם שמולך. בלי כבוד, אין יריבות, ואני מנסה לעזור להטמיע את זה כאן. מתוך כל שלושה אוהדים שעוצרים אותי ברחוב, מבקשים חתימה ומצטלמים, שניים הם אוהדי אולימפיאקוס. הם אומרים לי: 'אני אוהד אולימפיאקוס, אבל אפשר להצטלם איתך?'".
צילום פסקי זמן.
"ארה"ב נכנסה יותר מדי לפוליטיקלי קורקט. אנחנו לא בעולם של מרי פופינס, אלא בעולם תחרותי ומלא לחצים ויצרים, ואם אתה לא יכול להתמודד עם השפה, אל תיכנס אליו. ז'ליקו אוברדוביץ' הוא מאמן אגדי, שעשה כל כך הרבה בקריירה. יש מאמנים שמקללים ויש כאלה שלא. אני אהבתי איך במשחק הבא, אחרי פסק הזמן המפורסם, הוא אמר לשחקנים 'בבקשה תשמרו בהגנה'. בעבר אימנתי שחקן מורמוני, ובכל פעם שהוא ביצע טעות הוא אמר 'פריק', כי המורמונים הרי לא מקללים ולא שותים והם מאוד ממושמעים. באיזשהו שלב אמרתי לו: 'אם אתה חושב שאלוהים לא מבין מה המילה שאתה מנסה להגיד, אז יש בעיה... או שתגיד פאק או שלא תגיד כלום'. יוצא לי להשתמש לא מעט במילה הזו במהלך פסקי זמן, אבל לא כקללה כלפי השחקנים, אלא כחלק מהניסיון להחדיר בהם מוטיבציה. Let's f***ing dominate, win the f***ing game. אני לא מתכוון להתנצל על זה".
קלאתיס, ניק.
"הוא שחקן שחמט. הוא כל כך לא שגרתי. יש לו סייז מצוין, וזה עוזר לו. הוא תמיד נמצא שני צעדים לפני כולם, ויודע בדיוק לאן המהלך יתפתח".
"ריק פיטינו אוה אוה אוה".
"אני לא רגיל לזה ששרים בשמי, זה קרה לי רק בקנטאקי ובפנאתינייקוס, ואני מעריך את זה מאוד. כשאתה בן 67, אתה לא מצפה לזה. אני זוכה כאן לכבוד עצום, וזה נפלא. בגילי זה חשוב יותר. אני לא מאמן כאן בשביל הכסף, ואין לזה הרבה משמעות בעיניי בשלב הזה של חיי. אני אחד המאמנים שמשתכרים הכי מעט ביורוליג".
שיעור לחיים.
"ככל שתעבוד קשה יותר, כך תצליח יותר. הכדורסל השתנה מאוד. לפני 25 שנים, 80 אחוזים מההצלחה היו תלויים באסטרטגיה, ואולי 15 אחוזים במוטיבציה. היום זה מתחלק אחרת: שליש אסטרטגיה, שליש מוטיבציה ושליש תקשורת. עם האגו שיש היום, זה חשוב מאוד. אני תמיד אומר לשחקנים שאגו מרחיק את ההצלחה. כשהכל קשור בך, זה מסוכן".
תל אביב.
"היינו בישראל בשנה שעברה, וטסנו חזרה בארבע לפנות בוקר. התאכזבתי מאוד, כי רציתי להספיק לראות קצת את ארץ הקודש. בשביל אדם כמוני, זה יכול להיות הדבר הכי מדהים בעולם. אמרתי לנשיא הקבוצה, מאנוס פפאדופולוס: 'אני מבין שאתה אוהב את אשתך, אבל למה אתה תמיד כל כך לחוץ לחזור הביתה?'. אני חוזר לארה"ב, ושואלים אותי איך תל אביב, ברצלונה, מקומות אחרים, ואני לא מצליח לראות אותם. מכבי היא הקבוצה הכי פיזית והכי הגנתית ביורוליג, והיא שומרת נפלא גם אחרי שאיבדה כמה שחקנים בגלל פציעות. היא משחקת כדורסל של דטרויט פיסטונס, ומי שמצליח לעשות זאת, יכול לזכות בתארים".