פאולו רוסי, אחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל האיטלקי, הלך הבוקר (חמישי) לעולמו, חודשיים לאחר יום הולדתו ה-64. "חדשות איומות: פאולו עזב אותנו", הודיע הבוקר כתב של רשת הטלוויזיה RAI, בה עבד רוסי כפרשן בשנים האחרונות. "לעולם לא נשכח אותו. הוא גרם לכולנו להתאהב בקיץ של 1982". סיבת המוות טרם פורסמה, אולם באיטליה נכתב כי סבל מ"מחלה חשוכת מרפא.
רוסי, שגדל במחלקת הנוער של יובנטוס, שב אליה ב-1981, אחרי שנים נהדרות בוויצ'נזה ופרוג'יה. לגברת הזקנה עזר לזכות בשתי אליפויות ובגביע אירופה, ולאחר מכן המשיך לעונה אחת במילאו ואחת בוורונה, לפני שתלה את הנעליים. יותר מכל הוא זכור כמובן ממונדיאל 1982, אז הוליך את נבחרת איטליה לזכייה בלתי נשכחת תוך שהוא זוכה גם בתואר נעל הזהב ושחקן הטורניר, עם שישה שערים - שלושה מהם ב-2:3 הגדול על ברזיל. לאחר מכן כבש צמד ב-0:2 על פולין בחצי הגמר, ומצא את הרשת גם ב-1:3 על מערב גרמניה בגמר.
חלוץ העבר, שכבש 20 שערים ב-48 הופעותיו בנבחרת איטליה, מחזיק במשותף עם כריסטיאן ויירי רוברטו באג'ו בשיא השערים לשחקן איטלקי בגביע העולמי (9). ב-2004 נבחר על ידי פלה כאחד מ-125 השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל. בשנים האחרונות עבד בין היתר בסקיי וב-RAI ספורט כפרשן.
שוער העבר האגדי דינו זוף ספד לחברו ואמר: "אני לא יודע מה לומר, זה קרה משום מקום. תמיד היתה לנו מערכת יחסים נהדרת. הוא היה איש נעים ונחמד וחכם. קשה להבין את זה".
בחשבון הטוויטר של מילאן צייצו: "הערצנו אותך עם החולצה של האזורי, חיבקנו אותך עם החולצה של הרוסונרי, נזכור אותך לנצח עם החיוך המתוק שלך. להתראות פאבליטו".
בלם העבר פרנקו בארזי כתב: "עצב גדול! הגשמת את החלום של כל האיטלקים ותמיד תהיה בליבנו. אגדות אף פעם לא מתות".
פאולו רוסי נולד בעיירה הטוסקנית סנטה לוסיה, ועוד לפני שזכה לתהילה במונדיאל 1982, הקריירה שלו חוותה עליות וירידות. הוא גדל במחלקת הנוער של יובנטוס ותופקד כקיצוני ימני, אך שוחרר לקומו לאחר שעבר שלושה ניתוחים בברכיו. הפריצה הגיעה כשעבר לויצ'נזה ב-1976, שם עשה הסבה לתפקיד החלוץ וכבש 45 שערים בשנתיים. היכולת הנהדרת סידרה לרוסי מקום בסגל האזורי למונדיאל 1978, תחת המאמן אנצו ביארזוט.
רוסי הצעיר המשיך את היכולת גם במדי הנבחרת כשזכה למקום בהרכב לצד רוברטו בטגה. איטליה סיימה את שלב הבתים עם שלושה ניצחונות כשרוסי מבקיע ב-1:2 על צרפת וב-1:3 על הונגריה. בשלב הבתים השני כבש רוסי את השער היחיד בניצחון 0:1 על אוסטריה, אך הפסד להולנד מנע מהנבחרת את המקום בגמר. איטליה סיימה רביעית בטורניר, אותו סיים רוסי עם שלושה שערים.
אלא שאז החלה הדעיכה. שנה לאחר המונדיאל שברה ויצ'נזה את שיא ההעברות כששילמה סכום ששווה למיליון ליש"ט וחצי כדי לרכוש את כרטיסו של החלוץ, אך הקבוצה ירדה חזרה לסרייה B ורוסי אמר לא לנאפולי ובחר לעבור בהשאלה לפרוג'ה בהחלטה שהתבררה כמכרעת. ב-1980 הואשם רוסי כשותף בשערוריית מכירת המשחקים שזכתה לכינוי "טוטונרו". הטענה הייתה שרוסי קיבל שוחד ממהמרים לפני משחק נגד אבלינו (2:2, רוסי כבש את שני השערים). עד השנים האחרונות הכחיש רוסי את מעורבותו בפרשה.
רוסי הושעה לשלוש שנים, אך עונשו הומתק לשנתיים. באפריל 1982, עת הסתיימה ההשעיה, זימן ביארזוט את החלוץ לסגל לקראת המונדיאל בספרד, בהחלטה שגררה ביקורת חריפה. התקשורת האיטלקית טענה כי רוסי נטול כושר גופני, אך ביארזוט שמר אמונים לחלוץ והעניק לו מקום בהרכב.
איטליה פתחה נורא את הטורניר עם שלוש תוצאות תיקו בבית שכלל את פולין, פרו וקמרון ועלתה רק בגלל שכבשה יותר שערים מקמרון. רוסי עצמו נראה כמו רוח רפאים והציג כדורגל מחפיר. גם במשחק הרביעי בטורניר, בו גברה איטליה 1:2 על אלופת העולם ארגנטינה, רוסי לא כבש, אבל ביארזוט לא הרים ידיים.
השינוי הגיע במשחק נגד ברזיל, הנבחרת הנהדרת שהונהגה על ידי סוקרטס, זיקו ופלקאו. איטליה האפורה נצצה לתצוגה בלתי נשכחת כשרוסי מדהים את העולם עם שלושער (2:3). מכאן הדרך הייתה סלולה. רוסי כבש צמד ב-0:2 על פולין בחצי הגמר ועוד שער אחד ב-1:3 בגמר על גרמניה. הוא הפך לשחקן השני בעולם (אחרי מריו קמפס) שזוכה בתואר מלך השערים של המונדיאל, שחקן הטורניר וכמובן בגביע עצמו עם הנבחרת. באותה שנה נבחר גם לכדורגלן השנה באירופה ובעולם.
אחרי המונדיאל הוביל רוסי את יובנטוס לזכייה באליפות, גביע ושני גביעי אירופה, המשיך לקדנציה קצרה ולא מוצלחת במילאן ופרש בגיל 29 כשחקן ורונה בגלל פציעות. הוא זומן גם למונדיאל 1986, אך לא רשם ולו הופעה אחת.