העסקה ההיסטורית של בית"ר ירושלים

מה באמת חושבים אוהדי בית"ר ירושלים על העסקה בדובאי?

משה חוגג מתכוון למכור 49 אחוז מהבעלות לאנשי עסקים מוסלמים מהאמירויות, והרוב המוחץ של האוהדים תומכים וחושבים פרקטית: כל תמיכה כלכלית היא ברכה. הבעיה היא שהם "הרוב הדומם", ומול המתנגדים הקולניים הוא עלול להיתקל במאבק לא פשוט

צפו בתקציר ה-0:2 של מכבי חיפה על בית"ר ירושלים (ספורט 1)

1. מאז שהחל להתפרסם בתקשורת על הקשר של משה חוגג עם נציגים מאבו דאבי ושיחות עם שיח'ים ואנשי עסקים מהאמירויות, הנושא הפך לקונפליקט בקרב אוהדי בית"ר ירושלים בפורומים השונים. אם עד לפני שנה הסוגיה הכי בעייתית בין חוגג לבין חלק מהקהל הייתה בנוגע לצירוף של שחקן מוסלמי לבית"ר, הפעם על הפרק נמצא משהו אחר לגמרי - אחוזי בעלות שיימכרו לאמירתים, משמע בעלות מוסלמית-ערבית על המועדון.

אם מסתכלים על הדעה הכללית של אוהדי בית"ר, ישנו רוב מוחץ בעד המהלך. לרוב האוהדים כבר לא משנה אם זה "יושב להם טוב בגרון". הם בעיקר רוצים לראות מועדון וקבוצת כדורגל ראויים שיגיעו להישגים ויהוו מקור לגאווה. הם רואים את מיטש גולדהאר ויעקב שחר ורוצים לא פחות מזה, אפילו יותר, ומרגישים שעם הכסף מדובאי זה יכול לקרות. צורת החשיבה של האוהדים מאוד פשוטה: 12 שנים בית"ר לא באמת פקטור במאבק האליפות, וללא שינוי ביציבות הכלכלית ובמבנה הניהולי שלה זה גם לא יקרה ב-12 השנים הבאות, והיא אט אט תהפוך לעוד קבוצה. בעשור האחרון מחזיקות אותה עדיין ההמולות שיש סביב טביב ועכשיו חוגג, כל מיני שערוריות קטנות ונושא השחקן מוסלמי-ערבי שהוא לחם עבור התקשורת.

עוד בוואלה!

בית"ר ירושלים: הטיסה של משה חוגג לדובאי תתעכב במספר ימים

לכתבה המלאה
כבר יודעים מה מצפה להם. חוגג ואוחנה (צילום: לילך וייס)

העובדה היא שמשה חוגג לא יכול להתמודד היום עם גולדהאר שחר. הוא מודה בכך, ומחפש מישהו נוסף שיצטרף לעסק. רק כדי לסבר את האוזן, תקציב מחלקת הנוער של בית"ר השנה ירד למינימום של פחות מ-2 מיליון שקל, בעוד במכבי חיפה ומכבי תל אביב הוא מעל 25 מיליון שקל. הן בונות תשתיות, מערכי אימון מתוגברים והשקעה שתמשיך ותניב להן פסי ייצור של שחקנים מקומיים שיצטרפו לשחקני רכש המשמעותיים שיגיעו בעזרת הכסף של הבעלים, שלא לדבר על המתקנים שלהן בקנה מידה ישראלי.

ובבית"ר? חוגג זרק כסף בשנתיים הראשונות אך כבר הקיץ רואים שהוא לא ישקיע יותר את הסכומים האלה. אפשר לראות כמה בבית"ר מתלהבים מכך שהעירייה שיפצה לה את המגרש של מחלקת הנוער לדשא סינתטי וגם והוסיפה תאורה אחרי שנים שבקושי אפשר היה לשחק שם, מה שממחיש שזו מחלקה שפשוט מנסה לשרוד במינימום תנאים ולא יותר.

לא במקרה חוגג הוריד השקעה בנוער. הוא מאמין יותר בלרכוש שחקנים צעירים מוכשרים כמו שעשה הקיץ עם אוקמפוס, מתאוסיניו ושועה. יחד עם זאת, שחקנים שנרכשו הגיעו במקביל לכאלה שנמכרו והסכומים מתאזנים. בכדי לזכות בתארים צריך לשמר את מה שיש לך ולחזק אותו, ולבית"ר אין את היכולות האלה. גם חוגג מבין שללא צירוף שותף או בעלים חדש שיכול להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה, העסק לא יוכל להתרומם ומקום שלישי יישאר תקרת הזכוכית של המועדון.

עוד בוואלה!

משה חוגג לשחקני בית"ר: "כל מי שנמצא כאן - זה כי רציתי אותו. אני מאמין בכם"

לכתבה המלאה
זו רק ההתחלה? כתובות נאצה בטדי (צילום: יח"צ)

2. לבית"ר יש עשרות אלפי אוהדים ברחבי הארץ ובעולם, ולפחות על פי הרשתות החברתיות - אפשר לראות באופן ברור את התמיכה במהלך של הבעלים. הרוב המכריע יודע לשים את הנושא המוסלמי-ערבי בצד, ורוצה קבוצת כדורגל חזקה, שנייה לפני שהם מרימים ידיים ומתייאשים. הבעיה היא שיש הבדל עצום בין עשרות האלפים ברחבי הארץ לבין הכמות שמגיעה למגרשים. במשחק ממוצע בטדי מגיעים 7,000 - 8,000 אוהדים, כאשר ה"קומץ" הוא נתח לא קטן מאותו קהל ומשפיע בצורה בלתי רגילה. לחוגג יהיה לא פשוט להתמודד עם זה, אם וכאשר.

חוגג עבר עם "לה פמיליה" מספר אירועים, באווירה שנעה מחיבוק למלחמה כל כמה חודשים. בפועל, הוא הצליח להניע מהלך שהביא את עלי מוחמד לבית"ר, וכך גם אפשרות להביא לבית"ר שחקן מוסלמי בעתיד כל עוד הוא לא ערבי. המהלכים הללו לא היו פשוטים אך בסופו של דבר זה היה איזשהו סוג של מתווה שהיה עובר בקהל על מנת לא להגיע למלחמה כפי שהצדדים הגיעו אליה לפני שנה.

הדו קיום מושך את האמריתים. חוגג (צילום: עיבוד תמונה, וואלה, אתר רשמי)

3. צריך להפריד את כל נושא הזהות מגזענות. להרבה מאוד אוהדים של בית"ר חשוב שתישאר הזהות היהודית, הימנית, הפטריוטית, כי זה חלק ממה שהמועדון תמיד ייצג. העניין הוא שכרגע יש עסקה באוויר, ואף אחד לא יודע את כל הפרטים כדי לגבש דעה מכריעה. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאם האמירתים נכנסים לעסקה ומשקיעים סכומים גבוהים של כסף, המשמעות היא שיגיעו שחקנים ערבים לבית"ר בהקדם. זה קוסם לאמירתים לקחת חלק במותג משמעותי בעיר ירושלים, אך מה שקנה אותם בשיחות עד עתה זה הדו קיום אליו שואף חוגג, הסיפור על עלי מוחמד והרצון להפוך את הקבוצה לסמל של אחווה.

כפי שציינו קודם, רוב גדול של אוהדי בית"ר תומך בעסקה וגם לא מתנגד להבאת שחקנים ערבים, אך הרוב הגדול הוא גם דומם. מרביתם לא מגיעים למשחקים והמחאה שלהם מתחילה ונגמרת בפוסט ברשת. מנגד, "הקומץ" או כמה אלפים שהוא מייצג מגיע לכל משחק, בית וחוץ, והוא יודע להיות דומיננטי ולהשמיע את קולו, ואפשר לראות אצל המובילים שבהם כבר את הססמאות של "בית"ר מתה" במידה ותהיה עסקה - כך שאפשר להניח שהמחאה בדרך.

בסופו של דבר, קומץ או לא קומץ, הם כוח שמשפיע ויהיה בכל פינה. אם יחליטו להתנגד, ואפשר היה לראות את זה בפרשת הצ'צ'נים - המתנגדים הגיעו לכל מקום, בעוד הרוב הדומם נעלם מהמגרשים. אם וכאשר, במידה והקהל הדומם יישאר בבית, גם הפעם בית"ר לא תוכל לעבור את התהליך הזה והוא יסתיים דומה מאוד לסיפור הצ'צנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully