"ספורטאי נמדד ביכולת שלו להישאר יציב ואני הייתי מאוד יציב למעלה בפתיחת שנת 2020", יורה שגיא מוקי ולוקח נשימה עמוקה.
אם יש ספורטאי שסומן כפייבוריט למדליית זהב במשחקים האולימפיים של טוקיו 2020, זה היה שגיא מוקי. הוא היה אלוף עולם בקיץ 2019 בתחרות שהיוותה למעשה פיילוט לאולימפיאדה כי היא נערכה באותו אולם בטוקיו שבו הייתה צריכה להיות ואולי בסוף תהיה בקיץ 2021 האולימפיאדה.
מוקי לא רק היה אלוף עולם. הוא גם היה מדורג ראשון במשקל התחרות שלו עד 81 קילוגרם וכמעט בכל גרנד פרי או גרנד סלאם, הוא עמד על הפודיום עם מדלית הזהב. "הצלחתי לייצר רעב בכל תחרות", הוא נזכר בריאיון מיוחד לוואלה! ספורט "יריבים למדו אותי. ישבו וראו את הקרבות שלי ובכל זאת באתי לקרבות והראיתי כל פעם דברים חדשים כדי לנצח".
ואז נכנסנו לשנת 2020 והתחילו סימנים ראשונים לקורונה וחשש לביטול האולימפיאדה.
"נכנסתי לשנה הזו הכי מוכן שיש. הרגשתי הכי טוב ואז באמת התחילו לדבר על הקורונה ועל האפשרות שידחו את האולימפיאדה. אני התאמנתי כרגיל בתקופה ההיא והאמנתי שיהיו משחקים. גם כשנכנסנו לסגר הראשון כאן בארץ ועדיין לא היתה החלטה סופית, דאגתי שיהיה לי את כל הציוד בבית כדי להתאמן ולהוציא מכל יום את הכי טוב. יש לי חצר והבאתי מזרני ג'ודו, בובת אימונים, משקולות. ואז הודיעו על דחיית האולימפיאדה וזו היתה באסה.
"לצערי מה שעברתי באולימפיאדת ריו עם פריצת הדיסק, לימד אותי שבספורט אתה צריך מהר מאוד להתמודד עם המציאות. אז באמת שהיו כמה ימי באסה, אבל לא נתתי לבאסה לנהל אותי. ישר אמרתי לעצמי שאני עדיין שגיא מוקי וששום דבר לא ישתנה. אמרתי לעצמי שאני אקח את הזמן לצבור את הרעב מחדש וזה בסדר גמור. אני אקח את כל הצדדים החיוביים לקראת 2021. אני אטוס לטוקיו בעזרת השם בקיץ הקרוב ואעשה את הכי טוב שלי".
המתח היה גדול במשך כמה חודשים עד שהוחלט סופית שאין אולימפיאדה.
"הייתי במומנטום טוב והייתי אלוף עולם, אבל בספורט אתה צריך מהר מאוד לחיות את המציאות ולהיכנס לפרופורציות. הצלחתי להפריד בין האימונים לבין מה שהיה מסביב עד שבאמת הוחלט סופית שדוחים".
אם היתה אולימפיאדה בקיץ, היית חוזר עם מדלית הזהב?
"אני לא מתעסק במה היה קורה אם היתה אולימפיאדה. אני מתעסק במה שיש. הרבה שאלו אותי מה היה קורה אם לא הייתי נפצע באולימפיאדה בריו. הרי הגעתי כאלוף אירופה לריו והייתי מקום שלישי בעולם והייתי יכול לקחת שם מדליה אם לא הייתי פצוע, אבל לא. אני לא עוסק במה היה קורם אם. אני יודע להתנהל במצב הזה וזו החוכמה".
לא כיוונת למדליה אולימפית בטוקיו, אלא לזהב.
"בכל תחרות שאני טס אליה, אני לא מתפשר. אני רוצה לעמוד על הפודיום הכי גבוה. אני פעמיים אלוף אירופה בשני משקלים שונים. אני הגבר הישראלי הראשון בישראל שהיה אלוף עולם. האמונה הגדולה בעצמי עוזרת לי לצלוח את כל המשברים. אני מוכיח לעצמי שאני לא מוותר אפילו שיש פציעות וזה מה שעוזר לי להאמין בעצמי יותר ויותר. לפני האולימפיאדה בריו, איש לא האמין שבכלל אהיה על המזרן בגלל הפציעה בגב. חודש שלם לא התאמנתי אבל אני האמנתי שאהיה על הפודיום. בתחרויות רבות הייתי פצוע ובכל זאת הצלחתי לזכות במדליה. הוכחתי לעצמי כמה פעמים שאני יכול לנצח כל אחד".
אליפות העולם בקיץ 2019 היתה אפילו יותר קשה מהאולימפיאדה כך שהיו לך כל הסיבות להאמין שתזכה בזהב גם בטוקיו 2020.
"אם תלך לכל ספורטאי ותשאל אותו איזו תחרות יותר קשה, הוא יגיד לך אליפות עולם כי באליפות עולם יש שני נציגים לכל מדינה ובאולימפיאדה רק נציג אחד. זה הפך את התחרות ההיא ליותר קשה. נכון שאולימפיאדה יותר יוקרתית ויש תהילה יותר גדולה כי יותר אנשים נחשפים אליה, אבל אליפות העולם בטוקיו בקיץ שעבר היתה דבר ענק. הוכחתי לעצמי והיתה לי את החותמת שאני הכי טוב בעולם".
כמה קשה עכשיו כשלא יודעים אם ואיך תהיה אולימפיאדת טוקיו 2021?
"אין מצב כזה בעולם. אני בטוח שגם אם היו מחכים קצת אפשר היה לקיים את האולימפיאדה עכשיו ולא לחכות לקיץ הבא. היום יש פרוטוקולים ועובדה שמתקיימות תחרויות בכל העולם כולל אליפות אירופה בג'ודו שנערכה באחרונה. בוועד האולימפי העולמי לא יוותרו וגם היפנים לא יוותרו על האולימפיאדה אצלם. זה ניצחון הסמל האולימפי".
שנת 2020, שנת הקורונה היא שנה מבוזבזת או מפוספסת מבחינתך?
"אין אצלי את המלים האלה. מכל דבר אני לוקח את הטוב. עברנו שנה לא פשוטה, זה נכון. אבל אני לא אגיד מפוספסת ולא מבוזבזת. בשנה הזו קרו הרבה דברים. יכול להיות שהרעב עכשיו יהיה יותר גדול בזכות השנה הזו שלא התחרינו. אני בוחר איך לראות את הדברים ואיך לקחת אותם. אם אני אלך כמו טווס ואגיד שאני אלוף העולם, אני לא אצליח. להיפך, אני צריך להתאמן נכון, לאכול נכון, לישון נכון אבל מה שמבדיל את הכי טובים זה רק אם אתה באמת רוצה את זה יותר מהאחרים ואני רוצה את זה. ספורטאי לא נמדד בתחרות ספציפית אלא לטווח ארוך. אם אתה נשאר רעב לאורך זמן, אתה ספורטאי איכותי. מאוד קל להתרגל לזה שאתה אלוף עולם ולכן השנה הזו תחדש את המצברים. גם הפציעה שעברתי עכשיו תחדד אותי ויש אצלי רעב מאוד גדול לחזור למזרן הג'ודו כדי לטרוף הכל. חודשיים לא התאמנתי ולא התחריתי עכשיו באליפות אירופה, אבל לקחתי מזה את הרעב הגדול".
הפציעה בגב היא כמו בריו?
"בריו עברתי שתי זריקות לפני ועוד שבע זריקות אחרי. עכשיו עברתי רק זריקה אחת ואני מרגיש הרבה יותר טוב. בריו בקושי יכולתי ללכת. עכשיו הצלחתי להזיז את עצמי הרבה יותר טוב. אני מרגיש טוב עכשיו".
פיטר פלצ'יק חזר מאליפות אירופה האחרונה עם מדלית הזהב וטל פליקר עם מדלית הכסף. מה מיוחד בנבחרת הג'ודו שלכם שכל פעם מישהו בא ונותן הופעה שהופכת את ישראל לאימפרית ג'ודו?
"יש לנו כבר מסורת ואין ספק שיש כאן אנשים נכונים בראשות משה פונטי והמאמנים. יש צוות אדיר ומחוייב לספורטאים שמאוד רוצים. כל פעם יש התקדמות של ספורטאי כזה או אחר. אנחנו חולמים גבוה ומגשימים את החלומות".
התחושה שלי היא שגם אחד מושך את השני. אתם מתאמנים כל הזמן ביחד בכל המשקלים.
"נכון. אנחנו בהחלט עוזרים אחד לשני כשאנחנו יחד וכשאחד זוכה במדליה, האחרים רואים וגם משיגים את זה".
יש תחושה שאתם קבוצה למרות שכל אחד במשקל שלו עם היריבים שלו.
"אין ספק. יש תחושה של ביחד. אנחנו מדברים אחד עם השני, מעודדים אחד את השני. טסים יחד לתחרויות. זה נהדר".
נראה בקרוב במשקלים השונים שמות חדשים?
"יש לנו נבחרת צעירה טובה ואני מחכה לראות את הדור הצעיר כבר מצליח להתחרות בבוגרים. יש בחור בשם יוני אלבז שמאוד מתקדם. זה תהליך ויש מי שיבוא מלמטה".
אם אני נותן לך עכשיו מדליית כסף בטוקיו, אתה לוקח?
"מה אתה חושב?".
הלו, זו מדלית כסף. לא היה לנו בגברים מדלית כסף.
"אני יודע לאן אני מכוון ואני מסוגל להביא זהב. זו המטרה שלי".
לסיום, מה עם סעיד מולאי האיראני. אתם בקשר?
"לא פסחת עליו. אנחנו בקשר. חשוב לי לראות שהכל בסדר איתו. אני בדרך כלל לא שומר על כזה קשר עם ספורטאים במשקל שלי אבל פה יש חברות מיוחדת. הוא מתחרה מטעם מונגוליה למרות שהוא מתגורר בגרמניה ואולי ניפגש ביפן".