היה זה יום ראשון בבוקר, ה-14 ביוני. מרייט לוקאסן לא שמעה מבתה אילונה כבר יומיים ובכל פעם שניסתה להתקשר, הגיעה למענה קולי. היא איתרה את המספר של אחד מאחראי התחזוקה במרכז הספורט הענקי פפנדאל - שם בין היתר שוהה ומתאמנת נבחרת הולנד בג'ודו - ושאלה אותו אם ראה את אילונה בסוף השבוע. הוא השיב בשלילה ומרייט ביקשה שייגש לחדר שלה. האם המתינה על הקו והוא בישר לה שהוא לא מוצא על הצרור הכבד שלו את המפתח לחדר של בתה.
"אבל האופניים, אתה רואה את האופניים שלה שם?", הקשתה מרייט. בתקופה האחרונה, כשאימוני הג'ודו היו אסורים, אילונה יצאה כמעט בכל יום לרכיבות ארוכות ביער, כדי להעסיק את עצמה פיזית. מרייט חששה שאולי קרה לה משהו במהלך הרכיבה, אבל אחראי התחזוקה אמר: "יש כאן אופניים...". האם השיבה: "אם כך אני באה" ויצאה לדרך עם בעלה אייה.
כוחות המשטרה הקדימו את מרייט ואייה והגיעו לפפנדאל לפניהם. מגורי נבחרת הג'ודו כבר קושטו בסרטי משטרה והחדר של אילונה היה מלא באנשים. "הבנתי מה קרה", סיפרה מרייט בריאיון ארוך ל-ED ביום שבת, "חשבתי שאולי היה לה התקף לב או משהו כזה. אתה לא מצפה להתאבדות".
אילונה לוקאסן הייתה חברה קבועה בנבחרות הולנד בג'ודו במשך שנים ארוכות. הספורטאית שהתחרתה במשקל עד 78 ק"ג, חלמה על השתתפות באולימפיאדת 2024 וכל חייה היו מכוונים לשם. היא לא שהתה בצמרת העולמית, אבל ניסתה לשפר את הדירוג שלה בתחרויות השונות - האחרונה בהן הייתה גרנד פרי תל אביב בינואר. אחר כך הגיעה התפרצות הקורונה.
"היא לא מתה מקורונה, אבל הקורונה הרגה אותה", אמרו מרייט ואייה לוקאסן בריאיון הארוך הראשון שלהם מאז שבתם התאבדה באמצע יוני האחרון. הם סיפרו כמה קשה עבדה כדי להגשים את החלום לייצג את הולנד באולימפיאדת פריז בעוד ארבע שנים והאם הוסיפה: "החיים שלה היו מאוד מסודרים. היא הייתה מתאמנת בבוקר, אחר כך הולכת ללימודים באוניברסיטה ואחר הצהריים עורכת אימון נוסף. אבל אחרי הקורונה לא היה לה מה לעשות".
באפריל החליטה ממשלת הולנד על השבתה רוחבית של תחומי חיים רבים, והספורט בתוכם. ליגת הכדורגל המקומית למשל, הייתה בין הראשונות באירופה שהסתיימו וגם הג'ודו יצא להפסקה עד הודעה חדשה. אילונה שבילדותה התמודדה עם הפרעות קשב וריכוז, מצאה פוקוס על המזרן, אבל עכשיו גם זה נלקח ממנה.
בתקופת ההשבתה, כשעדיין שהתה עם חבריה בפפנדאל, היא לקחה כסא גלגלים של חבר אחר לנבחרת הג'ודו שהיה פצוע וירדה איתו במהירות במדרגות. מעשה הקונדס הזה שכנראה נולד כתוצאה מחוסר המעש בתקופת הקורונה, עלה לה ביוקר. ב-11 ביוני היא קיבלה הודעה שהיא מושעית מפפנדאל לשלושה חודשים.
לפי הוריה, היא מיהרה להכין לעצמה תכניות חלופיות. היא כבר התחילה לחפש דירה לתקופה קצרה באיינדהובן עד שתוכל לשוב לפפנדאל וביררה היכן תוכל לשמור שם על כושר, אבל לבסוף קיבלה החלטה שונה לחלוטין: לשים קץ לחייה. "הבנו שהיא צילמה חלק מהרגעים האחרונים", סיפרה האם מרייט, "לא צפינו בהם - אני חושבת שלעולם לא נצפה - אבל סיפרו לנו שהיא אמרה 'פפנדאל, זה בשבילכם'. בכל מקרה אנחנו לא מאשימים אף אחד".
אילונה לוקאסן לא השאירה מכתב התאבדות. חברים שדיברו איתה שעות לפני שסיימה את חייה, העידו שהיא לא הותירה בהם תחושה שהיא סובלת מדיכאון. אבל הוריה משוכנעים שהיציאה מהמסגרת שכפתה הקורונה, הייתה זו שהביאה אותה לקבל החלטה כה טרגית.
"אנחנו שומעים יותר ויותר על אנשים שלא רואים מוצא בזמן ההגבלות של הקורונה ובגלל זה שוקעים בדיכאון", אמר האב אייה, "המסר שלנו הוא כזה: תשמרו אחד על השני ותהיו קשובים לקרובים אליכם, בעיקר בתקופה הנוכחית".
האם מרייט הוסיפה: "אני יושבת בבית ומסתכלת על תמונות. שואלת כל הזמן 'למה? פספסתי משהו?'. מדברים הרבה על המבוגרים שמרגישים בדידות בתקופה הזו, אבל זה לא רק הם. הצעירים לא רשאים להיפגש, לשבת בבתי קפה, ללמוד בבתי הספר, להתאמן. צריך לדאוג לכולם, גם לצעירים".