כמה ימים אחרי ההדחה מאירופה על ידי טאוטה האלבנית, אחרי שרוני לוי כבר פוטר ויוסי בניון התפטר, כינס משה חוגג את שחקני בית"ר ירושלים וערך להם אסיפה נוקבת. "סיימנו עם הפרצופים", אמר להם והיישיר מבט לשלומי אזולאי: "מי שלא מתאים לו, מי שלא טוב לו ולא רוצה להיות כאן - לא יהיה". מאותו רגע היה ברור שהעזיבה של החלוץ היא רק עניין של זמן.
שלומי אזולאי עבר שתי קדנציות עם רוני לוי בבית"ר ירושלים. ב-2014 האוהדים לא התחברו לחלוץ ועשו לו חיים קשים, אך בקדנציה השנייה זה כבר הגיע לשיאים חדשים. קללות, שריקות, קריאות בוז בכל פעולה שהוא ביצע. אזולאי התחיל מנקודה דומה לזו של רוני לוי: ללא תמיכה מהקהל ועם תחושה שהשהות שלו בבית וגן היא זמנית בלבד. המאמן נתן לו גב, כמו גם יוסי בניון. שניהם העריכו אותו מקצועית ונאבקו עליו, ובמהלך העונה שעברה המנהל המקצועי גם דיבר לא פעם עם האוהדים וביקש שיניחו לחלוץ.
בשנה שעברה התרוצצה שמועה שרוני לוי ובניון ויתרו על ניקיטה רוקאביציה בשביל אזולאי - סיפור רחוק מהאמת. האוסטרלי אכן התנדנד במכבי חיפה לקראת קיץ 2019, אבל מבחינה כלכלית בית"ר ירושלים לא הייתה יכולה לצרף אותו. סדרת רכישות של שחקנים אחרים, ביחד עם הדרישה של רוקאביציה לשכר של כ-300 אלף יורו לעונה בחוזה של שנתיים, גרמה לכך שהאפשרות הזו לא עמדה על הפרק.
במסגרת המצוי בשוק הישראלי, לוי ובניון החליטו לשים את הז'יטונים על אזולאי וקיבלו תוצרת לא רעה בכלל: 9 שערים ו-6 בישולים. הצוות המקצועי רצה כל העת לצרף חלוץ זר בעל שיעור קומה שיתחרה עם אזולאי על העמדה בחוד, אבל בקיץ הוקצב לכך סכום נמוך וכך הוחתם גלאופילו האסלביינק שהגיע מהליגה השנייה בקפריסין - שחקן עם פוטנציאל גדול, אבל עדיין לא שחקן מוכח.
כבר בסיום העונה אזולאי היה בטוח שהוא יעזוב ולא ימשיך לחיות עם האווירה הרעה עוד עונה, אך ההישארות של רוני לוי, ביחד עם העובדה שהיציעים התרוקנו בגלל התפרצות הקורונה, גרמו לכך שיישאר. במקביל הוא חיפש אופציות בחו"ל וגם מצא. אזולאי קיבל הצעות בשכר כפול מזה שיש לו בבירה, אבל משה חוגג סירב לשחרר אותו ללא תמורה ודרש כ-300 אלף יורו. השחקן שקיצץ בשכרו כמו כל השחקנים, היה מאוד מתוסכל ובניון אף לקח אותו לשיחה והסביר לו את המצב: שלא יהיו שדרוגים בעידן הקורונה.
עם ההדחה מאירופה היה ברור שזה נגמר. חוגג כבר לא הסתיר את העובדה שהוא חש בדומה לאוהדים ולא רוצה את אזולאי בקבוצה, בעוד תחושת המיאוס של השחקן התעצמה. האוהדים המשיכו לשלוח לחלוץ הודעות עם קללות, קראו נגדו בבית וגן וכשלוי ובניון עזבו, זה היה מבחינתו הקש ששבר את גב הגמל.
אזולאי יש לומר, הפך לשחקן אהוב בחדר ההלבשה שהתחבר היטב לכל השחקנים האחרים. גורם במועדון גם אמר: "כל מי שפגש את שלומי יודע כמה הוא אדם טוב, כמה הוא תרם פה וכמה אהבו אותו בבית"ר. הפספוס של הקהל זה שהוא שייך אותו רק לרוני לוי". אבל החיבור בחדר ההלבשה כבר לא היה מספיק בשביל להשאיר אותו.
לאורך החודש האחרון, המאמנים החדשים סלובודן דראפיץ' ושי ברדה ניסו לשכנע את אזולאי להישאר. דראפיץ' הגדיר אותו כ"שחקן ברמה של איתי שכטר", עודד אותו, דיבר עם חוגג שיעלה את שכרו וישאיר אותו, אך אזולאי כבר היה נחוש לעזוב. באחת הפעמים הוא אף אמר בחדר ההלבשה: "זה כבר לא עניין של כסף, נחנקתי מהמקום הזה. גם חצי מיליון דולר לעונה לא ישאירו אותי".
אזולאי התיר אתמול חוזהו בבית"ר ירושלים אחרי שהגיע לסיכום לפיו הוא יקבל את חודש אוקטובר ואם לא ימצא קבוצה בשבועות הקרובים, גם את משכורת נובמבר. יש בו התעניינות מצד קבוצות בליגת העל, אך העובדה שהסכים להתיר חוזה בתקופת הקורונה מבהירה את רמת המיאוס אליה הגיע מבית"ר והרצון הגדול שלו לחתוך את הקשר ולהמשיך הלאה.
בעונה ללא קהל, עם צמד מאמנים שכל כך רצה אותו, זו יכולה להתברר כטעות של אזולאי. מנגד, גם בית"ר ואוהדיה צריכים לעשות חשבון נפש כיצד שחקן - ועוד אחד שהייתה לו מעורבות ישירה ב-15 שערים בעונה שעברה - רק רוצה לברוח מהמועדון, גם במחיר של לשחק בקבוצה קטנה יותר ולהרוויח פחות כסף.