כאשר זומן אלכס טלס לראשונה לנבחרת ברזיל, לקראת משחק ידידות זניח מול פנמה לפני שנה וחצי, אמרו הפרשנים כי משימתו כמעט בלתי אפשרית. בתחרות על המקום מול שניים מהמגנים השמאליים הטובים בתבל - מרסלו מריאל מדריד ופיליפה לואיס מאתלטיקו מדריד - זה פשוט לא היה כוחות. אפילו אלכס סנדרו, שעושה חיים משוגעים במדי יובנטוס מאז המעבר מפורטו ב-2015, לא צבר הופעות רבות במיוחד בחולצה הצהובה. אז מה היו סיכוייו של מגן פורטו הנוכחי? הוא יכול היה להשתדל, להצטיין בליגה הפורטוגלית ולחלום, אבל הם שאפו לאפס.
אז אולי עכשיו המצב השתנה. כשהוא מתקרב ליום הולדתו ה-28, עשה טלס צעד ענק בקריירה כאשר חתם במנצ'סטר יונייטד, ומיד לאחר מכן הגיע הבכורה המיוחלת במדי הסלסאו במשחק רשמי. בשבת בלילה, הוא קיבל 13 דקות כמחליפו של רנאן לודי, הכוכב הצעיר החדש של אתלטיקו, והספיק לרשום כמה פעולות מלהיבות בניצחון 0:5 על בוליביה. הלילה (בין שלישי לרביעי), כאשר תתארח ברזיל בפרו, יש הטוענים שהוא יזכה אפילו לפתוח בהרכב. המאמן טיטה מעריך את הנחישות והתשוקה שלו, ואלה בדיוק התכונות שעשויות להועיל לו מאוד גם באולד טראפורד. את ההזדמנויות צריך לקחת בשתי הידיים.
נולד בעיר של טיטה
נקודת זכות אחת משעשעת יש לאלכס טלס בנבחרת בלי קשר לביצועיו - הרי הוא יליד העיר קשיאס דו סול, בדיוק כמו טיטה. במונחי ברזיל, זו עיר קטנה יחסית, רק חצי מיליון תושבים בקצה הדרומי של המדינה. השניים אפילו נפגשו במשחק צדקה צנוע שנערך בדצמבר 2013, ממש לפני שיצא טלס להרפתקה האירופית הראשונה שלו בגלאטסראיי. טיטה, שהיה אז מובטל אחרי שסיים את הקדנציה הראשונה בקורינתיאנס, חיבק את המגן מכל הלב ואיחל לו הצלחה. אין הרבה כדורגלנים טובים שצמחו בקשיאס. למעשה, איש מהם לא הגיע לנבחרת. טיטה היה הראשון, אבל כמאמן. טלס הוא הראשון על הדשא.
מצד שני, למועדון המוביל בעיר, ז'ובנטודה, יש מוניטין לא רע - והוא מתפאר בכך ששחקני הגנה מפורסמים שיחקו בו בתחילת דרכם. טיאגו סילבה ונאלדו שיתפו בו פעולה ב-2003, ואפילו קאפו קפץ לביקור ב-1995. ואולי זה טבעי כי הכוכבים הבולטים בעיר שהוקמה על ידי מהגרים מצפון איטליה הם שחקני העורף. לטלס עצמו יש שורשים איטלקים, והוא הלך בעקבות אביו שבילה שנים באקדמיה של ז'ובנטודה, אך נטש אותה כאשר הבין שלא יהפוך את הכדורגל למקצוע. הבן דווקא הצליח הרבה יותר, בין היתר בזכות רוח הלחימה שלו. כפי שאומר מאמן הנוער שלו ז'ונס דה רוסה, "אלכס תמיד היה חזק מאוד מנטלית. הוא לא מרגיש לחץ, ותמיד מאמין בעצמו".
גאה בצלקת שלו
את החוסן הזה אפשר היה לראות היטב כבר במשחק הבכורה בגרמיו שהחתימה אותו בשלהי 2012 וזרקה את הבחור בן ה-20 למים העמוקים לבכורה במשחק הגומלין בפלייאוף העפלה לגביע ליברטדורס. במשחק הראשון הפסידו הברזילאים לקיטו האווקאדורית 1:0, אבל עם טלס על המגרש הם שמרו על רשת נקיה, ניצחו 0:1 - והמגן הצעיר היה זה שהתנדב לבעוט את הפנדל החמישי בדו-קרב. התנדב, דייק והעלה את הקבוצה לשלב הבתים.
זמן קצר לאחר מכן, הגיע גם הדרבי הגדול הראשון בחייו - הקרב האולטימטיבי על פורטו אלגרה מול גרמיו. כל בני המשפחה התאספה ביציעים כדי לצפות באירוע המכונן, והם נחרדו לראות כיצד נפגע אלכס בהתנגשות ראשים קשה. הוא הורד על אלונקה, סבל מסדק בגולגולת, וצלקת מעטרת מאז את ראשו. "אנשים חושבים שזו תספורת, אבל המציאות שונה. הפציעה הזו הגדירה מחדש את חיי. זה בסדר מבחינתי. אולי בלעדיה לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. עניין של גורל", הוא אומר.
מאוהב במספר 13
היו שרמזו כי הבחירה בחולצה מספר 13 הביאה לו מזל רע, אבל טלס מאוהב בה. "זה תאריך החתונה של הוריי, וגם על החוזה בגרמיו חתמתי ב-13 בדצמבר. אני צריך להיות 13", הוא הצהיר. אחרי שהתאושש, הוא שב עם כוחות מחודשים, ונבחר למגן השמאלי המצטיין בליגה הברזילאית בעונתו היחידה בגרמיו. לכן, כאשר עבר בחלוף חודשים ספורים לגלאטסראיי, לדרישתו האישית של המאמן רוברטו מאנצ'יני, הוא לקח את החולצה הזו גם באיסטנבול, והפך בתוך זמן קצר ליקיר האוהדים באדום-צהוב. הם אוהבים שם שחקנים מצולקים. פרנק ריברי עבר בגלאטסראיי בדרך לתהילה, וטלס הלך בדרכו.
גם מנצ'יני אהב אותו. "רוברטו עיצב אותי כשחקן ועזר לי להיות ממושמע יותר הגנתית", אומר טלס. שיתוף הפעולה ביניהם בטורקיה היה קצר כי האיטלקי עזב, אבל הוא הביא את המגן הנמרץ בהשאלה לאינטר לעונת 2015/16. הברזילאי הרשים בסן סירו ורצה להישאר באופן קבוע, אבל המועדון החליט אחרת. אז הוא נדד לפורטו, כדי למלא את החלל שהותיר אלכס סנדרו, ועשה זאת בהצלחה יתרה, עם המספר 13 על גבו. בחלוף ארבע שנים, יש המגדירים אותו כמגן השמאלי הדומיננטי ביותר שהיה לדרקונים אי פעם.
56 בישולים ב-4 עונות
ואולי זו הגזמה, אך התרומה של טלס למשחק הקבוצתי היתה כבירה - לא רק בהגנה, אלא גם, ואולי בעיקר, בחלק הקדמי. לא חייבים לייחס חשיבות רבה מדי ל-26 השערים שהבקיע בתקופה זו בכל המסגרות, כי חלקם הגדול נכבש בפנדלים, אך הרבה יותר מעניין לשים לב ל-56 בישולים ב-195 משחקים. זהו נתון סטטיסטי אדיר עבור מגן, וטלס השיג אותו בזכות מגוון הכישורים שלו. הוא גם מצטיין בפריצות לאורך האגף ובמסירות רוחב טובות, וגם מתמחה בכדורים הנייחים. הבעיטות החופשיות והקרנות שלו הפכו לנשק חשוב מאוד בארסנל ההתקפי של פורטו, ואי אפשר להגזים בערכו בדרך לזכיה באליפות בעונה שעברה. ביחד עם חסוס קורונה המקסיקני בעמדת המגן הימני, הוא הגדיר את המשחק של הקבוצה.
הוא היה בשל למעבר לליגה גדולה יותר כבר אחרי האליפות הקודמת ב-2018, אבל סעיף השחרור מפורטו עמד על 40 מיליון יורו, וזה לא היה טריוויאלי. כעת, באיחור מסוים, זה קורה - בין היתר כי טלס החל לשתף פעולה עם הסוכן פיני זהבי. צ'לסי היתה היעד המועדף הראשון, אבל הכחולים הלכו עם בן צ'ילוול, ומנצ'סטר יונייטד הפכה למועמדת המובילה.
ייתן פייט למגנים של ליברפול?
העסקה נחתמה סופית ביום האחרון של חלון ההעברות, ואת הרעש הגדול עשה באותו תאריך אדינסון קבאני, אך לא כדאי להמעיט בערכו של טלס. לאור הנסיגה ביכולתו של לוק שואו, יש לברזילאי פוטנציאל לשדרג את החוליה האחורית באולד טראפורד, והשדים האדומים מקבלים שד אמיתי - האיש שנלחם תמיד על כל כדור ולא רואה את היריב ממטר. הצטרפותו התמידית להתקפות עלולה אמנם לחשוף את הארי מגווייר למתפרצות, אך הוא עשוי לפצות על כך בכושר פיזי עילאי ובמוטיבציה, וגם יתרום בוודאות למספר לא מבוטל של שערי זכות, ויאיים על ההובלה של טרנט אלכסנדר-ארנולד ועל אנדי רוברטסון בדירוג המגנים המבשלים. במחיר של כ-15 מיליון ליש"ט מדובר בעסקה משתלמת בשוק הנוכחי.
חבל רק שהמספר 13 היה תפוס על ידי השוער הרביעי לי גרנט, וטלס נאלץ להסתפק הפעם בחולצה מספר 27, אבל זה עוד עשוי להשתנות בעונה הבאה. בינתיים, בנבחרת הוא קיבל את המספר האהוב שלו, והלילה - אם ירצה טיטה - הוא יזכה לדקות משחק באיצטדיון המאתגר בלימה. פעם היתה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אך כיום מאמין טלס שהמונדיאל ב-2022 יכול להיות שלו. במנצ'סטר יונייטד מחזיקים אצבעות.