קול קורא

"אתה תהיה אחד המגנים השמאליים הכי גדולים", אמר דויד ואנגר לבן צ'ילוול בשלהי 2015. הנער היה רק בן 18, טרם שיחק בפרמיירליג, והושאל מלסטר להאדרספילד הקטנה שנלחמה בתחתית ליגת המשנה. זו הייתה תקופה קצרצרה, רק שמונה משחקים, אבל היא הספיקה למאמן הגרמני כדי להבין את הפוטנציאל, וגם להעלות פלאים את בטחונו העצמי של צ'ילוול שחזר לשורות השועלים עם עיניים נוצצות. ובינתיים, ואגנר לא הפסיק לדבר עליו עם יורגן קלופ. לדעתו, ליברפול הייתה חייבת להחתים את מגן העתיד של נבחרת אנגליה.

יורגן קלופ סומך על ההמלצות של ואגנר בעיניים עצומות. ספק אם יש אדם קרוב אליו יותר מאשר שותפו לשעבר לחדר בימיהם העליזים כשחקני מיינץ. הם מחליפים חוויות על בסיס כמעט יומיומי, ובדרך כלל לא מדברים על שחקנים ספציפיים, אבל הפעם העסק היה שונה. ואגנר לא הפסיק להלל את צ'ילוול, אז קלופו אמר להנהלת האדומים להציב אותו גבוה ברשימת היעדים בחלון ההעברות. היה ברור שנדרש לליברפול חיזוק בעמדת המגן השמאלי, והכישרון הצעיר יועד לתפקיד, על אף שלא בילה אפילו דקה על הדשא בעונת האליפות הסנסציונית של לסטר. 7 מיליון ליש"ט הוצעו לשועלים, אך הם דרשו 10 מיליון. על הפער הזה לא התגברו הצדדים, והעסקה נפלה. בחלוף שנה, הגיע לאנפילד אנדי רוברטסון מהאל סיטי תמורת 8 מיליון ליש"ט, והשאר היסטוריה.

אז קלופ ממש לא יכול להצטער על הפספוס לאור התוצאות - הוא לא היה מחליף את הסקוטי באף שחקן אחר. גם צ'ילוול ממש לא בוכה על כך שלא הגיע לליברפול - גם כי ההתפתחות בלסטר הייתה טבעית והדרגתית יותר, וגם כי הוא אוהד מושבע של מנצ'סטר יונייטד. "שמעתי שהוא אוהד את צ'לסי", טען אשלי קול כאשר הכריז כי צ'ילוול יתאים מאוד לכחולים מכל הסיבות האפשריות, ובנקודה הזו הוא טעה, אך יש יסוד סביר להניח שהוא צודק בשאר דבריו. צ'ילוול, שראה במגן העבר מודל לחיקוי, התלהב מאוד לשמוע על כך. הוא רואה את עצמו כיורש האולטימטיבי של אשלי - בנבחרת, וכעת גם בסטמפורד ברידג' אחרי המעבר הגדול בעיתוי הנכון בגיל 23.

לסטר עשתה בשכל כאשר סירבה להצעה של קלופ, כי היא נהנתה מאוד משירותיו של צ'ילוול במשך ארבע עונות, וכעת מכרה אותו תמורת 50 מיליון - רווח נקי עבור בוגר האקדמיה שצמח מלמטה והפך לאחד הטובים בליגה. התקדמותו מטאורית בכל קנה מידה, הוא באנקר אצל גארת סאות'גייט בנבחרת, והנתונים הסטטיסטיים שלו משתפרים בהתמדה. צ'ילוול שידרג את היכולת ההגנתית, את ההבנה הטקטית ואת אחוז ההצלחה בתיקולים, ובמקביל היה מעורב יותר בחלק הקדמי. עם נגיעה ראשונה מצוינת, כישורי כדרור יוצאים מהכלל ומהירות מסחררת, הוא היה נשק התקפי יעיל מאוד של השועלים.

האיש שמסר 37 פעמים בממוצע בעונת 2017/18, עלה ל-47 מסירות ב-2018/19, וכעת ל-61 מסירות ב-2019/20. הוא עדיין לא טרנט אלכסנדר-ארנולד שמשמש פליימייקר לכל דבר באנפילד, ואפילו לא רוברטסון, אך תרומתו למשחק הקבוצתי של לסטר הייתה כבירה. הוא אפילו הבקיע שלושה שערי ליגה בעונה שעברה, לעומת אחד בכל הקריירה קודם לכן. הכיבוש החשוב ביותר היה לרשת צ'לסי, בתיקו 2:2 בפברואר - וצ'ילוול שם אז את הכדור ברשת דווקא ברגל ימין, כאשר הגיע בתזמון מושלם לרחבה כדי לפגוש את מסירת הרוחב של יורי טילמאנס. ייתכן שהרגע הזה תרם רבות להחלטה של פרנק למפארד ללכת עליו בכל הכוח בקיץ הנוכחי, והסיומת הנהדרת הדגישה עד כמה הוא מגוון.

צ'ילוול הוא לא רק שחקן אגף אוניברסלי. הוא החל את דרכו בנוער של לסטר כקשר מרכזי, ועדיין אוהב לנדוד לפעמים לכיוון עיגול האמצע כדי לשלוח כדורי עומק. באופן כללי, הוא מצטיין במסירות ארוכות - כיאה לאיש שהיה צריך להפעיל על בסיס שבועי את ג'יימי וארדי. השער הביתי הראשון של החלוץ בעונה החולפת, מול בורנמות בשלהי אוגוסט, נבע מכדור אמנותי של צ'ילוול לאורך כל המגרש. זמן לא רב לאחר מכן, סיפק השועל שלושה בישולים תוך 24 דקות וסידר את שלושת השערים הראשונים של אנגליה ב-0:7 על מונטנגרו במוקדמות היורו. תחילה הוא סטה למרכז והזין בכדור מדוד של עושה משחק את ג'יידון סאנצ'ו, ואז הגביה גם כדור חופשי שמסתובב החוצה וגם קרן שמסתובבת פנימה לראשו של הארי קיין.

מאז אשלי קול לא היה לאנגליה מגן עם איכויות כאלה, ובקצב ההתקדמות הנוכחי נראה כי השמיים הם הגבול עבור הכוכב הצעיר. הוא רק צריך לשמור את הרגליים על הקרקע, וכאן לא צפויות בעיות בהתחשב ברקע שלו ובמכשולים עליהם נאלץ להתגבר בדרך לתהילה. האכזבות החלו בעיר הולדתו מילטון קיינס, לשם הועברה בצעד שנוי מאוד במחלוקת ווימבלון בשנת 2004. מבחינת דלה עלי, חברו בן גילו של צ'ילוול ששיחק איתו ברחובות, זו הייתה בשורה חשובה כי הוא קיבל הזדמנות לגדול באקדמיה קרוב לבית וניצל מהתדרדרות לפשע. לעומת זאת, את צ'ילוול עצמו לא קיבלה מילטון קיינס דונס לבית הספר שלה, כי הסקאוטים שלה לא ראו בו שום דבר מיוחד.

אז צ'ילוול התקבל ללסטר, ומשמעות הדבר הייתה נסיעות של יותר משעה בכל כיוון, מדי יום. אביו ויין הסיע אותו, ואפילו ויתר בשלב מסוים על עבודתו לצורך כך - אבל בשלב מסוים נדמה היה כי המאמצים יעלו בתוהו. "היה לי כשרון טבעי, אבל אז כולם החלו לסגור עלי. מאחד השחקנים הטובים בשכבת הגיל שלי הפכתי לאחד הגרועים, והמאמנים הפסיקו לכלול אותי בסגל למשחקים בסופי השבוע. ההכרזות על כך התבצעו בימי רביעי, ופחדתי מאוד מהימים האלה. התכוננתי מראש לשיחות עם אבא שנזף בי כל הזמן, וטען שאני צריך להתאמץ יותר כדי שיהיה לי סיכוי. הייתי בטוח שלסטר הולכת לזרוק אותי, אבל אבא דרש לא לוותר", סיפר לימים המגן.

ויין צ'ילוול בכלל לא התעניין בכדורגל בצעירותו. הוא היה שחקן טניס מבטיח בניו זילנד, שלא מיצה את הפוטנציאל כי היה צריך לעבוד קשה ולפרנס את המשפחה. הוא אהב גם קריקט, ובן צ'ילוול הלך בעקבותיו. "ייתכן שאני טוב יותר בקריקט מאשר בכדורגל", הוא מצהיר גם עכשיו. אלא שאז היה צריך לבחור, והמשחק הפופולרי יותר ניצח, כי שם אפשר היה ליהנות עם בני גילו, לעומת שחקנים מבוגרים הרבה יותר בקריקט. כך הרוויחה אנגליה את אחד השחקנים המוכשרים בדורו, בעוד וויין צ'ילוול התמכר למשחק בזכות בנו. הוא לא רק הסיע אותו לאימונים, אלא גם הדריך אותו ללא הפסקה בחצר ביתם, ודרש לבעוט רק ברגל ימין החלשה. כאשר הכדור נשק לרשת צ'לסי בפברואר, אפשר היה להכריז שגם השיעורים האלה השתלמו מאוד.

האם טיפח האב את השחקן הכי טוב בהיסטוריה עם שורשים בניו זילנד? רק הזמן יגיד, אבל המעבר לצ'לסי נראה מבטיח. הכחולים שואפים לבנות סגל עם נוכחות דומיננטית של שחקנים אנגלים, והעובדה כי החברים הטובים טאמי אברהם, מייסון מאונט, קאלום האדסון-אודוי ורובן לופטוס-צ'יק משתייכים לסגל תרמה לנכונותו של צ'ילוול לבחור בסטמפורד ברידג'. מנצ'סטר סיטי הביעה בו עניין לפני שנה, מנצ'סטר יונייטד אהובתו שקלה להיאבק עליו בחלון ההעברות הנוכחי, אבל הכוכב העולה הלך לצ'לסי - ועשוי להיכנס לעניינים באופן מיידי. טימו ורנר, חכים זייש וקאי האברץ יגרפו את רוב הכותרות, אבל יידרש להם זמן להתאקלמות - ולא בטוח שכולם ישתלבו בקלות בפרמיירליג. לעומתם, השועל ששיחק כל חייו בחולצה הכחולה, מוכן למשימה כבר עכשיו.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק