לברון ג'יימס נמצא על סף סיום סדרת הגמר העשירית (!) בקריירה שלו, מבין 74 שנערכו בכל תולדות הליגה. משחק מספר 5 בין הלייקרס למיאמי יהיה גם ההופעה ה-54 של לברון בקריירה במעמד וכבר היום הוא מדורג במקום השני אי פעם בכמות הנקודות בגמר, רביעי בריבאונדים, שני באסיסטים, שני בחטיפות, שישי בחסימות והנתונים ממשיכים להישפך.
אז רגע לפני מה שעשוי להיות הערב בו קינג ג'יימס יזכה בטבעת הרביעית בקריירה המפוארת שלו, הבטנו לאחור כדי לנסות להבין איפה ממוקם הגמר הנוכחי בתוך המכלול. הנה דירוג סדרות הגמר של לברון ג'יימס
מקום עשירי - 2011: הפסד 4:2 עם מיאמי מול דאלאס
הנתונים: 43.7 דקות, 17.8 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 6.8 אסיסטים, 4.0 איבודים, 47.0 אחוז מהשדה, 28.9 אחוז לשלוש
לברון ג'יימס לא נשבר יותר מדי פעמים לאורך הקריירה, אבל כשזה כן קרה, זה הגיע פעמיים ברציפות. תחילה ב-2010, אז בוסטון הקשוחה העיפה אותו מהפלייאוף ומקליבלנד ואז שוב ב-2011, כאשר כולם היו בטוחים שקבוצת החלומות של ההיט הולכת לטייל לאליפות. אלא שבצד השני המתינו דריק נוביצקי ודאלאס הלוחמנית, שנכנסה לראש של המלך מהרגע הראשון ושיתקה אותו לכל אורך הסדרה, כולל משחק מזעזע של 8 נקודות, אולי הערב הגרוע ביותר בקריירה שלו. זה נגמר עם הפסד צורב ששלח את לברון לעשות הרבה חשבון נפש וכעת הוא ניצב בפני אפשרות לאליפות רביעית בתשע העונות שחלפו מאז אותו גמר.
מקום תשיעי - 2014: הפסד 4:1 עם מיאמי מול סן אנטוניו
הנתונים: 38.0 דקות, 28.2 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 4.0 אסיסטים, 3.8 איבודים, 57.4 אחוז מהשדה, 60 אחוז לשלוש
גם סוף הדרך בדרום פלורידה לא הייתה נעימה במיוחד לצפייה. לברון היה מצוין במשחק 2, עם 35 נקודות ובסך הכל סיים את הסדרה עם מספרים לא רעים, אבל אלו היו בעיקר מספרים שקריים שהושגו במשחקים בהם מיאמי הובסה (היא הפסידה את הסדרה ב-70 נקודות!). בשלב הזה לקינג ג'יימס כבר לא הייתה יותר מדי עזרה בהיט, הוא ניסה לקחת על עצמו המון והספרס פשוט חיסלו אותו ואת מיאמי כולה.
מקום שמיני - 2007: הפסד 4:0 עם קליבלנד מול סן אנטוניו
הנתונים: 42.5 דקות, 22.0 נקודות, 7.0 ריבאונדים, 6.8 אסיסטים, 5.8 איבודים, 35.1 אחוז מהשדה, 15.5 אחוז לשלוש
עוד הפסד לספרס, וכאן לברון אפילו לא ניצח משחק, אבל זה היה שונה לחלוטין. המלך הצעיר, בפלייאוף השני בלבד בחייו, הגיע לגמר מול סן אנטוניו האימתנית כשהוא נישא על גב המומנטום מההופעה המדהימה שלו נגד דטרויט בגמר המזרח. לצדו התייצבה חבורה שלא היה לה דבר וחצי דבר לחפש בגמר ה-NBA, כאשר הקלעים מספר 2 ו-3 של הקאבס בסדרה ההיא היו דרו גודן ודניאל גיבסון. לברון נתן הכל, הצליח לגרום לרוב המשחקים להיות צמודים (בעיקר 3 ו-4) והבהיר לכולם שעוד יש מה לשפר, אבל גם שסדרת הגמר הראשונה שלו ממש לא הולכת להיות האחרונה.
מקום שביעי - 2012: ניצחון 1:4 עם מיאמי על אוקלהומה סיטי
הנתונים: 44.0 דקות, 28.6 נקודות, 10.2 ריבאונדים, 7.4 אסיסטים, 3.8 איבודים, 47.3 אחוז מהשדה, 16.7 אחוז לשלוש
האליפות הראשונה הושגה, סוף כל סוף, על הראש של הילדים קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן, בסדרה בה לברון היה טוב מאוד, אבל לא מעבר לזה. את משחק 5, שהבטיח את התואר, הוא סיים עם טריפל דאבל יפה, אבל באופן כללי לא נדרש להביא את המיטב שלו, בניגוד לקרב העצום נגד בוסטון בגמר המזרח. הסדרה הזו נגד OKC בעיקר שימשה כדי להוריד את הקוף מהגב ולברון עדיין יכול היה להיעזר בשלב זה ביכולת גבוהה מאוד של דוויין ווייד (סיים את הסדרה עם 22.6 נקודות למשחק).
מקום שישי - 2018: הפסד 4:0 עם קליבלנד מול גולדן סטייט
הנתונים: 45.0 דקות, 34.0 נקודות, 8.5 ריבאונדים, 10.0 אסיסטים, 5.0 איבודים, 52.4 אחוז מהשדה, 27.4 אחוז לשלוש
לא פעם לברון מותקף על בסיס המאזן שלו בגמרים, שעומד נכון לרגע זה על 6:3 לחובתו. אלא שזה לא תמיד הוגן, כי כמו ב-2007, כך גם בגמר החמישי והאחרון שלו עם הקאבס, הוא פשוט סחב לשם לבדו לחלוטין סגל חלש להחריד. מול הווריירס בשיא כוחם, לברון ניסה להתמודד עם קווין לאב בחצי תפקוד, ג'ורג' היל, רודני הוד וכמובן, ג'יי אר סמית', שחירב במשחק 1 לקינג ג'יימס את אחת ההופעות האינדיבידואליות הגדולות בתולדות הענף. במשחק האחרון לברון כבר התייאש, אבל עד אליו הוא השאיר כל מה שיש לו על הפרט, למרות שהיה ברור שזה חסר סיכוי. לווריירס לא היו תשובות אליו.
מקום חמישי - 2015: הפסד 4:2 עם קליבלנד מול גולדן סטייט
הנתונים: 45.8 דקות, 35.8 נקודות, 13.3 ריבאונדים, 8.8 אסיסטים, 3.5 איבודים, 39.2 אחוז מהשדה, 31.8 אחוז לשלוש
אל הסדרה הזו התייצב לברון עם דייויד בלאט על הקווים, אבל ללא קווין לאב שנפצע כבר בתחילת הפלייאוף. במשחק הראשון, אותו קליבלנד הפסידה, הוא איבד גם את קיירי אירווינג ופעם נוספת מצא את עצמו עם סגל משלים דליל במיוחד. למרות זאת, ובעוד הוא "נעזר" בטימופיי מוזגוב, מת'יו דלבדובה וטריסטן תומפסון, קינג ג'יימס הצליח לנצח שני משחקים ברציפות לפני שהווריירס גילו את "חמישיית המוות" המקורית ושייטו לאליפות. הוא סיים את הסדרה עם הממוצע הגבוה בקריירה שלו לסדרת גמר ועם כמות הנקודות העשירית הכי גבוהה אי פעם בגמר (215). אי אפשר היה לבקש ממנו יותר.
מקום רביעי - 2020: יתרון 1:3 עם הלייקרס על מיאמי
הנתונים: 38.8 דקות, 27.8 נקודות, 11.0 ריבאונדים, 8.5 אסיסטים, 4.0 איבודים, 53.8 אחוז מהשדה, 36.9 אחוז לשלוש
אנחנו עוד לא יודעים סופית איך הסדרה הזו תסתיים, אבל בהנחה הסבירה שהלייקרס כן ייקחו אליפות מצד אחד, ושלברון לא יספק איזה משחק 60 נקודות מצד שני, נציב את הגמר הנוכחי שלו במקום הרביעי. למה כאן? כי לברון כן מקבל המון עזרה הפעם, מאחד משני השחקנים הכי טובים עמם שיחק בקריירה (לצד ווייד), אנתוני דייויס, שאולי אפילו יהיה ה-MVP של הסדרה. יחד עם זאת, רמת הקושי כאן בשמיים - אולי היריבה לא מדהימה ודי חבולה, אבל בגיל 35, אחרי שלושה חודשים בבועה, לברון נראה בגמר הזה בדיוק כמו שהיינו מצפים לראות אותו אם העולם היה מתנהל כסדרו. על סף הטריפל דאבל, שומר על כמות הנקודות שלו ובעיקר, שולט לחלוטין במשחקים.
מקום שלישי - 2017: הפסד 4:1 עם קליבלנד מול גולדן סטייט
הנתונים: 42.4 דקות, 33.6 נקודות, 12.0 ריבאונדים, 10.0 אסיסטים, 4.2 איבודים, 56.1 אחוז מהשדה, 37.7 אחוז לשלוש
איכשהו, הפסד, אפילו תבוסה בסדרת גמר משתחלת אל המקום השלישי, אבל זה בעיקר מעיד לטובת לברון ולא נגדו. כי גם כאשר (שוב, בפעם המי-יודע-כמה) ליריבה יש הרבה יותר כוח אש מאשר לקבוצה שלו, הוא מצליח לייצר כמעט יש מאין ולסיים סדרה שלמה עם ממוצע טריפל דאבל מטורף. בסדרה האדירה הזו דווקא היה לו את קיירי בכושר מצוין, אבל חוץ משניהם לקליבלנד היה מעט מאוד מה להציע נגד הדרים טים ממול, עם דוראנט, סטף, קליי, דריימונד ואיגודאלה. שני המשחקים הראשונים היו התעללות (למרות מספרים יפים של לברון) ונדמה היה שזה ייגמר רע, אבל לכל הפחות, במשחקים 3-5 הוא גרם לסדרה הזו להיות איכותית ומעניינת, כשהוא צולף ללא הפסקה ואפילו מוביל את הקאבס לניצחון אחד ענק ב-21 הפרש, שמנע מהווריירס פלייאוף היסטורי של 0:16.
מקום שני - 2013: ניצחון 3:4 עם מיאמי על סן אנטוניו
הנתונים: 43.1 דקות, 25.3 נקודות, 10.9 ריבאונדים, 7.0 אסיסטים, 2.6 איבודים, 44.2 אחוז מהשדה, 34.8 אחוז לשלוש
אם דיברנו על רמות קושי, אז הסדרה הזו בהחלט צריכה להיות בצמרת והעובדה שלברון יצא ממנה עם טבעת אליפות מעידה עליו לא מעט. הספרס, כפי שעשו עוד יותר בהצלחה שנה לאחר מכן, הצליחו להצר את צעדיו של הכוכב הגדול בשלושת המשחקים הראשונים, בהם נבלם על 18, 17 ו-15 נקודות בלבד ומצא עצמו בפיגור 2:1. אלא שלברון התאושש בגבורה. את משחק 6 האגדי, ההוא עם השלשה של ריי אלן, סיים המלך עם טריפל דאבל של 32, 11 ו-10. במשחק 7 המכריע, שהיה הרבה יותר צמוד ממה שכולם זוכרים, הוא כבר קטף את האליפות במו ידיו עם הצגה של 37 נקודות והכל מול יריבה סופר חכמה ומאמן היסטורי.
מקום ראשון - 2016: ניצחון 3:4 עם קליבלנד על גולדן סטייט
הנתונים: 42.0 דקות, 29.7 נקודות, 11.3 ריבאונדים, 8.9 אסיסטים, 4.4 איבודים, 2.3 חסימות, 2.6 חטיפות, 48.6 אחוז מהשדה, 37.1 אחוז לשלוש
הסדרה והרגע שכנראה יגדירו את הקריירה של לברון. אליפויות עם מיאמי זה נחמד, אליפות עם הלייקרס זה אחלה, אבל אליפות עם הקבוצה שבחרה בו בדראפט 13 שנים קודם לכן, עבור העיר ה"מקוללת" והמדינה בה גדל ואליה חזר - זה כבר משהו אחר. הסיפור מוכר. קליבלנד הייתה בבור של 3:1, דריימונד חבט ללברון בביצים והורחק, במשחק 5, בחוץ, לברון וקיירי קלעו 41 כל אחד, במשחק 6 הוא קלע עוד 41 והקינוח הגיע עם בלוק מיתולוגי, 27 נקודות (מתוך ה-93 של הקאבס) וטריפל דאבל במשחק 7, הראשון שעושה זאת מזה כמעט שלושה עשורים. "קליבלנד, זה בשבילך", הוא צווח אל המיקרופון בסיום סדרת הגמר הגדולה בחייו.