זרקור של תקווה: אנסו פאטי משתדרג למעמד של כוכב על בברצלונה

ביום ראשון היה אמור אנסו פאטי לזכות בתואר השחקן המצטיין במשחק הפתיחה של ברצלונה בליגה הספרדית. הוא כבש צמד בזק תוך 18 דקות והיה בלתי ניתן לעצירה בדרך ל-0:4 החלק על ויאריאל בהופעת הבכורה של רונאלד קומאן, אך אז התברר שאי אפשר לכבד אותו בפרס, כי הוא מוענק על ידי יצרנית בירה, ואסור להעניק משקאות אלכוהוליים לקטינים. פאטי עדיין רחוק חודש מיום הולדתו ה-18, אז ג'ורדי אלבה הוכתר לאיש המשחק. אנסו יצטרך להמתין לנובמבר כדי לקבל את הבירה שלו.

גם אתמול הוא להט. מאז אפריל 2015 לא הצליחה ברצלונה לנצח את סלטה ויגו באיצטדיון בלאידוס, אשר הפך למקולל עבורה. שישה הביקורים האחרונים הניבו שלושה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו, ושוערי בלאוגרנה הוציאו שם 15 כדורים מהרשת. הבצורת הזו נשברה בזכות מהלך מבריק של הנער, אשר הפציץ באלגנטיות כבר בדקה ה-11 - וגם ההרחקה של קלמון לנגלה לא מנעה את החגיגה המיוחלת. 0:2, רשת נקיה, והקדנציה של המאמן ההולנדי החלה ברגל ימין. יש שיגידו כי זו רגלו הימנית של פאטי.

ברצלונה היתה זקוקה לו כמו אוויר לנשימה. זה בדיוק הסיפור הנכון כדי להוריד מהכותרות את כל הפרשות שליוו את הקיץ הקטסטרופלי. השמיניה מבאיירן מינכן, סאגת העזיבה של ליאו מסי שלא יצאה אל הפועל, סאגה ההעזבה של לואיס סוארס שכן יצאה אל הפועל, החקירה הפלילית נגד הנשיא המושחת ג'וספ מריה ברתומאו, המחאה הציבורית המתעצמת נגד המשך כהונתו האומללה, המשבר הפיננסי העמוק שנחשף עוד יותר בשל מגיפת הקורונה - את הרשימה הזו אפשר להמשיך. בארסה לא רק בשפל מקצועי - היא בעיקר בשפל תדמיתי. היא עוברת תהליך הדרגתי של אובדן זהות, והעובדה כי הכוכב הגדול בתולדותיה מאס לחלוטין במתרחש רק מדגישה זאת יותר מכל. בתוך כל החושך הזה, היה צורך בהול בנקודת אור כלשהי. פאטו הוא לא סתם נקודת אור. הוא זרקור ענק באפלה.

את הרמז לבאות קיבלנו כבר בתחילת החודש, כאשר פאטי פתח לראשונה במדי נבחרת ספרד ופירק לחתיכות את אוקראינה במדריד בדרך ל-0:4 בליגת האומות. הוא הוכשל לפנדל כבר בפתיחה, כמעט כבש במספרת מרהיבה, ביקש את הכדור בכל הזדמנות, ובדקה ה-32 התכבד בשער נפלא בבעיטה חדה לפינה הרחוקה משפת הרחבה. "הבטחון העצמי שלו לא נורמלי", אמר המאמן לואיס אנריקה, וזה הדבר שהרשים יותר מכל. פאטי הפך לכובש הצעיר ביותר בתולדות ספרד, אך הוא התנהל כאילו שיחק בה במשך עשור. התרגשות כלל לא ניכרה בו. הוא היה המנהיג מהרגע הראשון.

בעונה שעברה שבר פאטי שיא אחרי שיא, ועשה זאת בנונשלנטיות עוצרת נשימה. כאשר ערך את הופעת הבכורה באוגוסט 2019, הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר של ברצלונה מאז 1941. במשחקו השני, כאשר נזרק למערכה בעוד קבוצתו נמצאת בפיגור במגרשה של אוססונה, הוא נגח מיד את שער השיוויון, והפך לכובש הכי צעיר בהיסטוריה של בלאוגרנה. במחזור שלא מכן, הוא כבר פתח - ותוך שבע דקות כבר נרשמו לזכותו בישול ושער בדרך ל-2:5 מטריף על ולנסיה.

ואז, בניצחון על אינטר, הוא גם הפך לכובש הצעיר ביותר בתולדות ליגת האלופות. האוהדים לא האמינו לא מראה עיניהם. בעידן בו דרכם של בוגרי לה מאסיה רבים מדי לסגל הראשון חסומה, והם נאלצים לעזוב על מנת לקדם את הקריירה, הגיח לו ילד בן 16 שגדל באקדמיה והוכיח שאפשר גם אחרת. פאטי פרץ בסערה לתודעה בגיל בו אפילו מסי עדיין היה בקבוצת המילואים.

כן, אי אפשר להתעלם מהפיתוי להקביל את ילד הפלא החדש לפרעוש. ואולם, יש לפאטי מזל לא מבוטל בגזרה זו - הוא נולד בעיתוי הנכון. המעמד של מסי כה חזק, והמורשת שלו כה עצומה, שאיש לא יעז להשוות אליו שחקנים חדשים. יהיה מטופש וגרוטסקי לקרוא למישהו "מסי החדש". פעם זה היה הרבה יותר הגיוני, ובויאן קרקיץ' - אשר צעיר ממסי בשלוש שנים בלבד - לא עמד בלחץ כדי הדביקו לו את הכינוי היומרני. עבור פאטי, הארגנטיני הוא המודל לחיקוי והמנטור, אך בשום אופן לא מדד לפיו תימדד יכולתו. הציפיות גבוהות מאוד, כמובן, אך הן לא בלתי אפשריות. קל הרבה יותר לפרוח בסיטואציה הזו, במיוחד אם אתה באמת מאמין בכוחותיך.

פאטי מאמין. מאמני הנוער איתם עבד במהלך השנים, אשר התראיינו מאז החלה נסיקתו המטאורית, מעידים כי מדובר בנער שקול מאוד עם רגליים איתנות על הקרקע. הוא הוגדר כעילוי עוד לפני שהיה בן 10, אך השתן לא עלה לו לראש. "אבא שלו חינך אותו היטב, והמשפחה דואגת לשמור עליו", טוען חוסה פרס מנה שהדריך אותו בפלטרוס, קבוצתו הראשונה באנדלוסיה, אליה הצטרף בגיל שש אחרי שהיגר ממולדתו, גינאה ביסאו. הכישרון שלו בלט כבר אז, והוא אותר - יחד עם אחיו הבכור בראימה - על ידי הסקאוטים של סביליה.

לו העלילה היתה שגרתית, פאטי אמור היה להישאר קרוב לבית ולהתפתח באנדלוסיה. אלא שהעלילה הזו ממש לא שגרתית. אביו, בורי פאטי, נדד לפורטוגל בחיפושים אחרי פרנסה כאשר אנסו היה תינוק. בהמשך, בסיפור הזוי אשר נדמה כאילו נלקח מסרט הוליוודי מופרך, הוא בחר לנדוד לעיירה האנדלוסית מרינלדה, עליה שמע כי היא פועלת לפי גישה קומוניסטית ודואגת לצרכי כל תושביה. ואולי זו אוטופיה, אבל ראש העיר באמת סייע לבורי למצוא פרנסה, תחילה במשאית לאיסוף אשפה. וכך, אחרי שהתבסס מעט כלכלית, הוא יכול היה להביא לביתו החדש את משפחתו.

אנסו, שלא ראה את אבא במשך שנים, חווה שינוי דרמטי מאוד בחייו. כמהגר, הוא רגיל להיות נווד, והוא אף שמע אינספור סיפורים על התעוזה של אבא. הוא יודע ששינוי מקום מגורים עשוי להיות חיוני להצלחה. אז הוא לא היסס ללכת בעקבות החלום הפרטי שלו. החלום הזה תמיד היה להיות שחקן ברצלונה.

אז הוא הלך. ריאל מדריד הציעה תנאים כספיים טובים יותר, וסביליה התחננה שיישאר, אבל הרצון ללבוש את חולצת בלאוגרנה היה חזק מכל דבר, וההתאקלמות היתה מהירה. פאטי כבש אינספור שערים בכל קבוצות הגילאים, ושמו היה מוכר מאוד במועדון - עד כדי כך שמסי לקח אותו תחת חסותו, בעוד ואלוורדה לא היסס לצרף אותו לסגל הבכיר כאשר הקבוצה סבלה ממכת פציעות בתחילת העונה שעברה.

ההחלטה לא היתה צפויה באופן קיצוני. פאטי, שלא הספיק לשחק כלל בקבוצת המילואים, נדהם יותר מכולם, אך זה לא הפריע לו להתאמן ברוגע ובבטחון עם הכוכבים הגדולים. מאז קיבל לפתע דודו בגינאה ביסאו טלפון מאביו: "אנסו הולך לשחק". המשפחה התרגשה עד דמעות, בעוד הנער עצמו התכונן בשקט לרגע המכונן. הוא ידע כי יהיה זה צעד ראשון במסע, והוא רוצה להשלים את המסע הזה בקאמפ נואו. כאוהד שרוף של בארסה, הוא לא רואה אותו במועדון אחר. "אני רוצה לבלות כאן את כל הקריירה", הוא טוען בכל ראיון, גם אם הפניות אליו רבות מאוד.

ברצלונה הזדרזה להגן על הנכס היקר. סעיף השחרור בחוזה שנחתם לפני שנה עמד על 170 מיליון יורו, והסכום הזה האמיר אוטומטית ל-400 מיליון כאשר הוגדר פאטי רשמית כשחקן הסגל הראשון בקיץ האחרון. כלל לא בטוח שזה מוגזם, כאשר לוקחים בחשבון כי פריז סן ז'רמן שילמה 222 מיליון יורו תמורת ניימאר. הברזילאי היה אמור להיות היורש של מסי, לפי התוכניות של ברתומאו. בפועל, הפתרון האמיתי גדל קרוב לבית, ופאטי משדר את רצונו להישאר בבארסה לא רק במילים, אלא גם במעשים.

תחילה, הוא בחר ברודריגו מסי, אחיו הגדול של ליאו, כיועץ ונציג. הדבר הידק עוד יותר את הקשר שלו עם הפרעוש, אשר פרח פרח על המגרש. בפברואר, למשל, בישל מסי צמד לפאטי תוך דקה. ואולם, כאשר היחסים בין הקפטן להנהלה עלו על שרטון באופן מובהק בקיץ, העדיף פאטי להפסיק את הקשר עם רודריגו, וחתם באחת הסוכנויות בבעלות סוכן העל הפורטוגלי ז'ורז'ה מנדס. שחקנים רבים עושים זאת על מנת לשפר את תנאי המיקוח שלהם, אך כוונתו של פאטי היתה שונה. הוא בסך הכל חיפש סוכן צמרת אשר יאפשר לו להצניע את החברות ההדוקה עם מסי בשעת מלחמה תקשורתית נרחבת. גם כאן, הוא מעדיף לשמור על האינטרסים שלו, ולא לקשור את גורלו בזה של הפרעוש.

בינתיים שניהם שם, ושיתוף הפעולה הזה עשוי להתפתח למשהו מיוחד מאוד. בהיעדרו של סוארס, השיטה של בארסה השתנתה, וקומאן בחר להפוך את פאטי לבאנקר בהרכב. העונה השניה אמורה להיות קשה יותר עבור כשרונות מסוגו של פאטי, אך תחילתה מעידה כי הוא רק הולך ומשתבח. בשני המחזורים הראשונים, הוא היה שם מעל כולם, ואפילו מסי נותר בצילו. ההשוואות עדיין לא רלוונטיות, אבל יש מקום לאופטימיות גם כאשר מתכוננים לעידן שאחרי הארגנטיני. יש כאן פוטנציאל לשחקן שמסוגל להפוך לכוכב העל האולטימטיבי של המועדון.

ביום ראשון מחכה לו אתגר מרתק במיוחד מול האקסית ממנה ברח בגיל 10. סביליה ניסתה אז בכל כוחה למנוע את עזיבתו בכל כוחה, ואפילו הצליחה לעכב את המעבר בשנה שלמה, עד שהרשויות פסלו את ערעורה. בעונה שעברה לא יצא לפאטי להתמודד מול הקבוצה של ג'ולן לופטגי, אך הפעם הוא יהיה שם, בנסיון להמשיך לשמור על מאזן מושלם בתחילת הקדנציה של קומאן. וכל עוד הוא קורע רשתות ומייך מאוזן לאוזן, האווירה בברצלונה קצת פחות קודרת.