רוסטוב לו: ואלרי קרפין מוכיח את עצמו כמאמן כנגד כל הסיכויים

ואלרי קרפין פלרטט עם קרויף ומכבי תל אביב, הפך להימור הכושל של אוואט במאיורקה, ובכובעו כמאמן לא הזכיר במאומה את השחקן המלהיב שכיכב בסלטה לצד רביבו. אבל אז הגיע חבל ההצלה מרוסטוב, שבעזרתו גרם למבקריו לאכול את הכובע. עכשיו הוא כאב הראש של ברק בכר

תקציר: מכבי חיפה - קייראט 1:2 (ספורט 1)

ואלרי קרפין שיתף במהלך הקריירה פעולה עם שני ישראלים, בשני המקרים על אדמת ספרד. החיבור הראשון הצליח מאוד, השני הרבה פחות.

על הדשא, ההבנה עם חיים רביבו במדי סלטה ויגו היתה נהדרת. קרפין הגיע לתכולים מחבל גליסיה ב-1997, שנה אחרי הקשר הישראלי. גם אלכסנדר מוסטובוי, הצאר האלגנטי, כבר היה שם, והשלישיה הזו סיפקה לא מעט הצגות לפנתאון. קרפין מימין, רביבו משמאל, מוסטובוי במרכז - לך תעצור אותם. עונג רב הם הסבו לאוהדי ויגו בתקופה הטובה ביותר בתולדות המועדון, אבל קרפין, בניגוד לשני חבריו, אינו מזוהה רק עם סלטה.

את ההרפתקה הספרדית שלו הוא החל עוד ב-1994, כאשר הצטרף לריאל סוסיאדד, למד את השפה הבאסקית, זכה במהרה להכרה כאחד השחקנים המלהיבים בליגה, ועבר ב-1996 לוולנסיה. העונה במסטאיה אולי לא היתה מבריקה מבחינה קבוצתית, אבל באופן אישי היו אלה חודשים מזהירים. הוא להט במשחקים רבים, והבקיע, בין היתר, בהפסד 3:2 לברצלונה בקאמפ נואו, במפגש המיתולוגי בו רשם רונאלדו הברזילאי שלושער.

עוד בוואלה! NEWS

מכבי חיפה: סוכמה עקרונית עסקת השאלתו של סקו טורה לקרית שמונה

לכתבה המלאה
מה שהלך בקלות בתור שחקן, עבד הרבה יותר קשה כמאמן. קרפין במדי סלטה ויגו (צילום: GettyImages)

מאזן חיובי מול ריאל מדריד

אנשי בארסה התרשמו ממנו אז, ובאופן כללי הרוסי היה על הכוונת שלהם במשך שנים ארוכות. ב-2002, אחרי שסיים חמש שנים מוצלחות מאוד בסלטה, הוא כבר היה קרוב מאוד להצטרף לבלאוגרנה כשחקן חופשי, אך משהו השתבש בדרך - והרוסי הבלונדיני מצא את עצמו שוב בריאל סוסיאדד. הקדנציה השנייה בסן סבסטיאן הייתה אפילו טובה יותר, וב-2002/03 הוא היה חלק אינטגרלי מאוד מהסגל שכמעט זכה באליפות סנסציונית. עם צ'אבי אלונסו הצעיר, דרקו קובאצ'ביץ' וניהאט, דהרה החבורה של המאמן הצרפתי ריינאל דנואה לפסגה, ואף ניצחה את ריאל מדריד 2:4 במשחק העונה.

בסופו של דבר, זכו הלבנים בתואר על חוד של שתי נקודות והותירו את ריאל סוסיאדד עם תואר הסגנית המכובד, אבל קרפין גבר עליה פעמיים גם בעונת 2003/04, כולל שער ניצחון ב-0:1 הביתי, ובאופן כללי יש לו מאזן חיובי נגד ריאל בקריירה, עם שמונה ניצחונות ושבעה הפסדים בלבד ב-20 משחקים. הסטטיסטיקה הזו כוללת גם את ה-1:3 המכונן עם ספרטק מוסקבה בסנטיאגו ברנבאו ברבע גמר גביע האלופות ב-1991, כאשר הקשר עדיין היה רק בן 20, אך כבר הוגדר ככוכב עולה בשמי הכדורגל הרוסי והאירופי.

ימים יפים. קרפין ורביבו (צילום: GettyImages)

שערים מיתולוגיים בנבחרת

איך שלא תסתכלו על זה, הוא היה שחקן אדיר. קרפין כבש את השער הראשון בתולדות נבחרת רוסיה העצמאית אחרי התפרקות ברית המועצות, והבקיע גם את אחד השערים המפורסמים בתולדותיה - זה שהביא ניצחון 2:3 פנומנלי על צרפת בסטאד דה פראנס במוקדמות יורו 2000. הוא השתתף בשני מונדיאלים, ומעטים מאוד הרוסים שהצליחו בליגות בכירות מחוץ למדינתם יותר ממנו. למעשה, אחרי 11 שנים בליגה הספרדית, כבר הרגיש קרפין חצי ספרדי, ולא הייתה לו כוונה לשוב למוסקבה, או לעיר הולדתו באסטוניה. היו לו עסקים מוצלחים מאוד בחצי האי האיברי, הוא שימש כפרשן בטלוויזיה הספרדית, וקריירה כמאמן לא ממש הייתה רלוונטית מבחינתו - עד שהגיע המשבר הכלכלי הגדול של 2008.

אז, כאשר עסקיו נקלעו לקשיים, הוא כבר הסתכל על כדורגל מזווית אחרת, וההצעה להתמנות למנכ"ל ספרטק מוסקבה נראתה הגיונית הרבה יותר. במקור, הייתה זו משרה ניהולית, אך הדחף של קרפין לשלוט בכל ההיבטים גרם לו גם לרדת לספסל. המודל היה אמור להיות ספרדי, ולשם כך השתמש ב-2008 קרפין בקשריו הטובים כדי להחתים כמאמן את מיכאל לאודרופ האגדי אחרי עונתו הנפלאה בחטאפה. גישתו הרכה של הדני כשלה ברוסיה, וקרפין בחר להחליף אותו בעצמו.

הגישה הרכה שלו כשלה. מיכאל לאודרופ (צילום: GettyImages)

אוהדי ספרטק העריצו אותו

מאז התנהל ברוסיה דיון ציבורי נרחב וייצרי למדי לגבי כישוריו. פרשנים רבים טענו כי אינו מתאים לתפקיד, חושב כמו שחקן ולא מסוגל לקדם את הקבוצה מבחינה טקטית. מנגד, האוהדים אהבו את הפתיחות שלו, ואת הנכונות לדבר איתם ישירות, בכנות ובשפה שלהם. נאמנותם של אולטראס מסוימים לקרפין הוגדרה על ידי הציניקנים כסוג של כת. הם האמינו בו אמונה עיוורת, והיו משוכנעים כי דרכו תוביל אותם בסופו של דבר לזכייה המיוחלת באליפות.

זה לא קרה. ספרטק - המועדון הלחוץ ביותר ברוסיה - ידעה בעיקר משברים בתקופתו של קרפין, והתקשורת לא נחה לרגע. ב-2011 החליט קרפין להתפטר, רק כדי לחזור בו אחרי שהשחקנים הביעו בו תמיכה פומבית. ב-2012 הוא בכל זאת פיטר את עצמו כמנכ"ל, ומינה את אונאי אמרי, אך הבאסקי פוטר אף הוא אחרי ארבעה חודשים בלבד, וקרפין מינה את עצמו מחדש. בסופו של דבר, במרץ 2014 העיף אותו המועדון משני התפקידים גם יחד. הפרידה היתה צורמת, והבעלים ליאוניד פדון הגדיר את האיש עליו סמך כ"טייס שהופל".

התחיל כהבטחה, נגמר באכזבה. קרפין על הקווים של ספרטק מוסקבה (צילום: Gettyimages)

אוואט הביא אותו למאיורקה

אז כת המעריצים כבר לא הייתה רלוונטית, וזה היה רגע האמת של קרפין. השאלות היו רבות. האם ירצה לנסות לעבוד כמאמן גם במקום אחר? האם קבוצה כלשהי פרט לספרטק תעז להמר עליו? האם יש לו רעיונות אמיתיים? אולי הגיע הזמן לנטוש את ההרפתקה הזו ולחזור לעסקים? הסימנים בהתחלה לא היו חיוביים במיוחד, בלשון המעטה, וכאן הגיע שיתוף הפעולה השני עם כוכב כדורגל ישראלי.

בתחילת קיץ 2014 ניהלה דווקא מכבי תל אביב מגעים עם קרפין, כאשר ג'ורדי קרויף חיפש יורש אפשרי לפאולו סוזה. הם לא הבשילו, אולי כי הרוסי קיבל איתות מדודו אוואט, אשר תלה את הכפפות במאיורקה, מונה למנהל הספורטיבי והתכוון לרכוש את המועדון. הקבוצה מהאיים הבלאריים הייתה שקועה אז בתחתית הליגה השנייה, אך תוכניותיו של השוער היו שאפתניות למדי. הן לא היו מציאותיות. התקשורת המקומית הביעה ספקנות רבה לגבי מינויו של קרפין, התוצאות היו גרועות, השתלטותו של אוואט על מאיורקה לא יצאה לפועל בסופו של דבר, הרוסי איבד את האיש היחיד שתמך בו במערכת, והוא פוטר כבר בפברואר 2015, על אף הפיצויים הגבוהים להם דאג בחוזהו.

לאחר מכן הגיעה חוויה משונה עוד יותר בטורפדו ארמאביר - קבוצה שאפילו ברוסיה מעטים מאוד הכירו, אשר העפילה איכשהו לליגה השנייה. הקדנציה של קרפין החלה עם שיא ביזארי של חמש תוצאות 0:0 רצופות, והמשיכה גרוע עוד יותר - עד הירידה המתבקשת לליגה השלישית. העסק התנהל רחוק מאוד מאור הזרקורים, ולמבקריו של קרפין בתקופתו בספרטק היה ברור כי צדקו. הוא נעלם לחלוטין מהרדאר וכשל בשתי קבוצות זניחות. זה היה אמור להיות הסוף. אלא שאז התברר שזו רק ההתחלה.

ההימור לא צלח. דודו אוואט (צילום: לירון מולדובן)

אתגר עצום במועדון חולה

המהפך היה חד ביותר. איש לא העלה בדעתו כי קרפין ילך בשלהי 2017 לרוסטוב. המועדון היה שקוע בחובות כבדים למרות ההצלחה המסחררת על המגרש בעידן המאמן קורבן ברדייב. עם הבוס המיתולוגי של רובין קאזאן לשעבר, טיפסה רוסטוב למקום השני ב-2016, העפילה לשלב הבתים בליגת האלופות וניצחה את באיירן מינכן. זה היה מעל ומעבר לחלומות הפרועים ביותר של האוהדים, אך ההתרסקות הייתה מהירה, ברדייב עזב, והניהול היה שערורייתי. למה לקרפין להדרים לשם ולהכניס ראש בריא למיטה חולה? ובכן, הסתבר כי זה בדיוק המקום שהוציא ממנו את המיטב.

כמעט שלוש שנים עובד קרפין ברוסטוב, בתנאים כמעט בלתי נסבלים. בתקשורת דיווחו לא פעם שהמועדון נמצא על סף פשיטת רגל, שחקנים נדרשו להמתין זמן רב לתשלומי השכר, וקיים קושי אמיתי לבצע החתמות. גם איש מקצוע היה מתקשה לתפקד בסביבה זו, קל וחומר מישהו שהוגדר כלא מתאים לאימון באופן כללי. קרפין מצליח, עם המון סבלנות, סובלנות וגישה שקולה מאוד לחיים. והוא נהנה עד הגג - כי הרי הוא לא נמצא שם בשביל הכסף. האתגר הספורטיבי מרתק אותו.

מוסיף קצת צבע לליגה אפורה. קרפין (צילום: GettyImages)

סגנון מבוקר, אבל הרבה בידור לתקשורת

הוא אף הוכיח את עצמו כטקטיקן משובח. בעוד בספרטק השתוקק קרפין להמר על סגנון אטרקטיבי, לפי מיטב המסורת של המועדון, ברוסטוב האסטרטגיה שלו שונה. "אני לא חי באשליות. צריך להתאים את השיטה לחומר השחקנים שעומד לרשותך", הוא אומר. זו קבוצה מבוקרת, מאורגנת, בדרך כלל אפילו משעממת. בעונתו המלאה הראשונה, ב-2018/19, היו במאזנה 23 שערי זכות ו-25 שערי חובה ב-30 משחקים, אשר העניקו מקום טוב במרכז הטבלה בניגוד לתחזיות הקודרות. בעונה שעברה היא כבר דהרה בצמרת, ואפילו חלמה על העפלה לליגת האלופות - דבר שלא התאפשר בסופו של דבר בעיקר בגלל מגפת קורונה שהשביתה שחקני מפתח. וגם כך, על אף שנאלצה להתייצב למשחק מול סוצ'י עם קבוצת נוער וספגה עשירייה, דורגה רוסטוב חמישית והעפילה למוקדמות הליגה האירופית. קרפין חזר למרכז הבמה.

הפופולריות שלו ברוסטוב לא יודעת גבול. גם האוהדים הנייטרלים מסמפטים אותו - הוא ממשיך לדבר בכנות, מנפק ציטוטים נהדרים במסיבות העיתונאים, ומספק בידור לליגה אפורה למדי. הזיק השובב בעיניים מזכיר את התקופה על הדשא, ובאופן כללי מראהו החיצוני כמעט לא השתנה, למרות שהוא כבר בן 51. כאשר רואים אותו מחייך על הספסל, נזכרים בנבחרת של שנות ה-90', בימיו העליזים בריאל סוסיאדד ובסלטה ויגו. מי יודע, אולי אם יעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית, הוא גם יזכה לביקור מרגש בספרד. בדרך לשם, מצפה לו טוטנהאם, אבל לפני הכול הוא צריך לגבור על מכבי חיפה. ולא כדאי לברק בכר לחכות לטעויות של יריבו. ברוסטוב הוכח, בניגוד לתדמית המקורית, שקרפין הוא מאמן טוב. הרבה פחות איכותי בהשוואה לקרפין השחקן, כמובן, אבל זו פשוט השוואה לא הוגנת.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully