פירלו. מה עובר בראשכם כאשר אתם שומעים את המילה הזו? אילו אסוציאציות היא יוצרת? אולי תיזכרו במסירות הארוכות המופלאות או בבעיטות האדירות לחיבורים, אולי בפנדל בסגנון פאננקה מול אנגליה ברבע גמר יורו 2012, אבל סביר יותר להניח שההקשר הראשוני לא יהיה קשור ישירות לכדורגל. אלגנטיות, סטייל, נונשלנטיות, כריזמה, חיוך מתחת לשפם, אולי אפילו התמונה המיתולוגית עם כוס היין.
כי פירלו הוא לא רק כדורגלן פנומנלי אלא גם מותג. את המותג הזה הוא טיפח בחוכמה, כאילו ללא מאמץ. כי הרי אצל אנדראה פירלו הכול בא ללא מאמץ. זה המוטו שלו. "אני לא מרגיש לחץ. לא אכפת לי ממנו. ב-9 ביולי 2006, ביליתי את הצהריים בשינה ובמשחקי פלייסטיישן. בערב הלכתי וזכיתי בגביע העולם", הוא כתב באוטוביוגרפיה שלו. האם זה נכון? רק פירלו עצמו יודע, אבל הרושם הזה בדיוק הוא השתדל לשדר בכל דקה על המסך. זה ממש לא היה מקרי.
באותו ספר, אשר בשמו המתוחכם - "אני חושב, לכן אני משחק" - הושקעה מחשבה מעמיקה לצורך טיפוח המותג הספציפי, כתב פירלו גם את השורות האלה: "אני הייתי מהמר על סנט אחד על כך שאהפוך למאמן. אני לא נמשך לעבודה הזו. היא מלחיצה מדי, וסגנון החיים דומה מדי לזה של שחקן. אני את שלי עשיתי, ובעתיד ארצה להחזיר לעצמי לפחות מראית עין של חיים פרטיים". האוטוביוגרפיה ראתה אור ב-2013, ומובן שאדם יכול לשנות את דעתו ואת שאיפותיו, אך לפחות נכון לרגע הפרסום הייתה תחושה שזו הכרזה כנה. כי משרת המאמן תובענית במיוחד, והמותג של פירלו הוא בדיוק ההיפך מכך. הוא סלד ממאמצים. אפילו את החימום לפני המשחקים הוא כינה "אוננות למאמני הכושר".
למרות ההצהרה הזו, בציבור הייתה כמיהה לראות את פירלו כמאמן - פשוט כי אין מאמנים כאלה. על רמת האינטליגנציה הגבוהה שלו אין עוררין, אך זה ממש לא העיקר. חלומם של חובבי כדורגל רבים היה לחזות במותג של פירלו על הספסל - אלגנטיות, סטייל, נונשלנטיות, כריזמה, חיוך מתחת לשפם, אולי אפילו כוס יין ביד. מישהו שיושב שם, רגוע ונינוח, מביט בשלווה אינסופית לעבר האופק ואומר לשחקניו: "יאללה, עכשיו מנצחים. מסירה לכאן, ואז לשם, ואז בעיטה לרשת. זה הכול. לכו ותעשו את זה". ואז הם הולכים ועושים את זה, בדיוק לפי התוכנית, בעוד פירלו מתמוגג בנחת, לוגם מהמשקה הארומטי, ומחשבותיו בורחות לעבר יקב חדש שאפשר להקים בטוסקנה.
את החלום הזה מינתה יובנטוס למאמן. היא לא בחרה את פירלו בגלל כישוריו, כי הרי אין לאיש מושג מהם כישוריו האמיתיים בתפקיד המורכב והמגוון של מאמן קבוצת צמרת. הנהלת הגברת הזקנה בחרה בו בגלל המותג. מבחינה תקשורתית נטו, הוא המועמד המושלם. פירלו הוא אחת הדמויות האהודות והאהובות ביותר בעולם הכדורגל כולו. הוא לא סתם גאון, אלא גאון שנמצא בקונצנזוס. לליאו מסי ולכריסטיאנו רונאלדו יש שונאים רבים. תנסו למצוא מישהו שמתעב את פירלו. באמנות יוצאת דופן, הוא הצליח למצב את עצמו כשחצן, מבלי לעורר אנטגוניזם. קל מאוד להזדהות איתו, ועם פירלו על הקווים מרוויחה יובה מיידית נקודות זכות רבות.
זה משתלב היטב עם היעדים האסטרטגיים שהוגדרו מחדש לפני מספר שנים. יובנטוס מעדיפה, באופן מובהק ובניגוד מוחלט לעבר, מיתוג בינלאומי על פני מסורת מקומית. זו הסיבה בגללה שונה באופן שנוי במחלוקת הלוגו הישן והטוב למשהו שהוגדר כמודרני. מנהל האסטרטגיה של משרד הפרסום שהגה את המהלך עסק בעיקר בשאלה כיצד לשווק את המועדון לאנשים שלא בהכרח מתעניינים בכדורגל. הזוי, אבל עובדה. זו הסיבה בגללה הוזנחו בעונה שעברה חולצות הפסים - היו אפילו שגרסו כי זה קרה כי הן דומות מדי לשופטי הפוטבול והבייסבול בארצות הברית, ולכן המכירות בשוק האמריקאי לא היו משביעות רצון. ההסבר הזה מעורר גיחוך, אבל אינו מופרך לחלוטין בהתחשב בקו הגלובלי שמעניין את ההנהלה. זו הסיבה בגללה נזרק לפח העקרון העתיק לפיו "אין שחקן גדול מהמועדון", וכריסטיאנו רונאלדו הוחתם בגיל 33 כדי להיות גדול מהמועדון בהגדרה.
בכל הקשור למאמן, התקשתה הגברת הזקנה למצוא את הכיוון הנכון במסגרת אסטרטגיה זו. היא לא הייתה מרוצה ממסימיליאנו אלגרי במישור המיתוגי, למרות התוצאות המעולות על הדשא, וחיפשה משהו אחר לגמרי. כך נולד המינוי המוזר של מאוריציו סארי, על אף שכל העולם ואישתו זעקו בקול רם כי אינו מתאים למועדון. הבנקאי לשעבר שלובש אימונית, לועס בדלי סיגריות וזכור בעיקר בשל התבטאויות אנטי-יובנטיניות בוטות לא הפתיע לרעה, אלא היה בדיוק מי שהוא. בחלוף חודשים ספורים, הופנמה עוצמת הטעות, ובמועדון חיכו בסבלנות לסיום העונה על מנת להיפרד מהאיש על הקווים - גם אם אליפות תשיעית ברציפות הובטחה בסופו של דבר. ההדחה בשמינית גמר ליגת האלופות בידי ליון סיפקה תירוץ פנטסטי למהלך שהיה יוצא לדרך בכל מקרה. אלא שאז התברר כי אין אלטרנטיבה מוכנה, ופירלו נשלף מהשרוול במהירות שיא.
פירלו הוא ההיפך המוחלט מקודמו, וזה רק מוסיף לקסם שלו. סארי לא שיחק כדורגל מקצועני, פירלו היה כוכב על. סארי התנגד עקרונית ליובנטוס לפני שחתם, פירלו מזוהה עם יובנטוס אחרי ארבע עונות מדהימות במועדון. הבוס החדש צעיר, לא מעשן, אופנתי, אפילו משקפיים אין לו. הוא שונה מסארי בכל דבר, אבל נסיון בסיסי אין לו.
כדי להבין שהמינוי לא תוכנן מראש, די להיזכר כי פירלו חתם כמאמן הקבוצה הצעירה תשעה ימים בלבד קודם לכן. הוא היה בדיוק לקראת סיום קורס מאמנים, ובמועדון תיכננו, כלל הנראה, לתת לו להתאקלם ולצבור קצת קילומטרז' לפני שיקבל את המושכות בקבוצה הבוגרת. פפ גווארדיולה עבד במשך שנה בקבוצת המילואים של ברצלונה לפני שקודם. גם זינדין זידאן למד בקבוצת המילואים של ריאל מדריד, ואף שימש עוזרו של קרלו אנצ'לוטי, לפני שקודם. אם זה המודל, אז עקביות מסוימת לא הייתה מזיקה. ואולם, אנדראה אניילי ופאבל נדבד נסחפו באופטימיות שליוותה את שובו של המאסטרו. הגעתו עוררה עניין רב, והצגתו במסיבת העיתונאים משכה תשומת לב מיוחד - הרבה מעבר לכל מאמן נוער קודם. אז הדחף ליהנות מיתרונות המותג של פירלו גבר על כל השיקולים האחרים, והוא הוקפץ ללא דיחוי.
מבחינה מקצועית מדובר, כמובן, בהימור גדול במיוחד. הכול אפשרי, מנסיקה מסחררת ועד לפיאסקו קולוסאלי. מרצ'לו ליפי, שמכיר את פירלו היטב מהנבחרת, טוען בתוקף: "אנדראה מסוגל לעשות הכול, וזה נכון גם לגבי האימון. הוא יצליח בכל דבר. הוא צעיר מג'יג'י בופון, ויכול לדבר כמו חבר לקבוצה עם כריסטיאנו רונאלדו או ג'ורג'ו קייליני. לזידאן הייתה השפעה דומה בריאל מדריד. הוא לא יזם חידושים מהפכניים, אבל הביא שקט תעשייתי לחדר ההלבשה, והשתמש נכון בכוכבים שעמדו לרשותו. אולי יובנטוס זקוקה למישהו עם איכויות דומות בנקודת הזמן הנוכחית".
זה אפשרי, אבל לא כדאי לשכוח את ההמלצה הקודמת של ליפי, אשר סמך בעיניים עצומות של צ'ירו פרארה. בלם העבר, שהיה אהוד מאוד ביובנטוס ושידר לא מעט סטייל בעצמו, עבד אחרי הפרישה כעוזרו של ליפי בנבחרת - לפני שמונה ליובנטוס ב-2009. הגברת הזקנה עדיין חיפשה אז את דרכה בנסיון להתאושש מפרשת קלצ'ופולי, וחוסר נסיונו של פרארה לא התריע. ההרפתקה הסתיימה רע מאוד, וכל הקריירה שלו כמאמן לא צלחה. אז גם את דבריו של ליפי כדאי לקחת בערבון מוגבל. גם הוא לא נביא.
למעשה, ליפי עצמו היווה בזמנו מינוי שקול ומושכל של יובה - מאמן צעיר ומבטיח שהוכיח את עצמו בקבוצות קטנות יותר. כך היה בזמנו עם ג'ובאני טרפאטוני. כך היה עם אנטוניו קונטה, וגם עם אלגרי. פירלו לא מתאים לדפוס הזה, אבל מתקבל הרושם שיובנטוס לא מעוניינת יותר בדפוס הזה. במסגרת מאמציה לטפח מותג בינלאומי, היא מהמרת על האיש שיביא לה את החשיפה המיוחלת. כי המותג של פירלו הולך לפניו בכל העולם. האהדה הגלובלית כלפי הגברת הזקנה האמירה כאשר הוא שיחק בשורותיה, וזו עשויה להיות ההשפעה גם הפעם.
עם יד על הלב, האם אתם רוצים שפירלו ייכשל? נכון שלא? נכון שאתם משתוקקים לצפות בבכורה שלו מול סמפדוריה הערב? נכון שהציפיות גבוהות כבר עכשיו, למרות שאתם לא יודעים כלום על יכולותיו כמאמן? זהו כוחו של מותג, והוא הופך את יובנטוס לאחד הסיפורים המסקרנים ביותר בעולם בעונה החדשה. תמזגו לעצמכם כוס יין ותיהנו.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק