ללברון זה לקח שנה אחת, ללייקרס תשע, אבל עכשיו שניהם חוזרים לגמר האיזורי. הניצחון 96:119 הלילה (בין שבת לראשון) על יוסטון הוכיח עד כמה הם ראויים למעמד הזה: הצהובים-סגולים היו דומיננטיים לכל אורך הדרך, הובילו כל המשחק, ולא הותירו לג'יימס הארדן וחבריו שום סיכוי, בדרך לניצחון 1:4 בסדרה. זה היה עוד מפגן כוח של קינג ג'יימס עם 29 נקודות, 11 ריבאונדים, 7 אסיסטים ושליטה מוחלטת במשך שלושה רבעים, עד שהניצחון הובטח.
"אני ווינר. תמיד הייתי ווינר", התגאה לברון בסיום. "אני יודע מה המוניטין שלי, מה הטבע שלי, כמה השם שלי משפיע כשאני מחליט להצטרף לקבוצה מסוימת", אמר לברון שרשם את משחקו ה-133 בפלייאוף עם לפחות 25 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים - הכי הרבה מבין השחקנים הפעילים בליגה. "השם שלי מגיע עם הבטחה מסוימת, הוא מגיע עם ניצחונות. אני לוקח אחריות מלאה על זה".
לברון הוסיף ש"אני יודע מה עבר על אוהדי הלייקרס בשנים האחרונות, בלי להיות בפלייאוף, בלי להתחרות על אליפויות. כשבאתי לכאן, לקחתי אחריות גם על זה. זו הסיבה שהצטרפתי, רציתי לקחת את הלייקרס בחזרה למקום שהם רגילים להיות בו - וזה אומר להתחרות על אליפויות. להיאבק על אליפויות זו הסיבה שאנחנו עושים את כל זה. לזה כולנו פיללנו".
הלייקרס עומדים על מאזן 2:8 בפלייאוף, וככל שהזמן עובר נראים יותר ויותר איכותיים בשני צידי המגרש. "לקח לנו זמן להתחבר", מודה המאמן פרנק ווגל. "היינו ארבעה חודשים מחוץ למסגרת, והיינו צריכים למצוא את עצמנו מחדש. אבל החבורה הזו חזקה מאוד, ואני נרגש ממה שאנחנו יכולים להשיג בהמשך הפלייאוף".
כמו במשחקים קודמים בפלייאוף, גם הפעם ההגנה שתפקדה היטב מוסיפה ללייקרס המון ביטחון לקראת המשך הדרך. "הגנתית, עם איך ששיחקנו, כשכולם משדרים על אותו גל, כולם מתקשרים אחד עם השני, כולם מחפים אחד על השני, זה נותן לנו המון ביטחון. הדרך שבה שיחקנו בשני המשחקים האחרונים של הסדרה תעזור לנו מאוד".
בצד השני, יש מי שמשוכנע שההפסד הלילה מסמל סוף עידן ביוסטון. הישארותו של מייק ד'אנטוני מוטלת בספק רב, גם סביב עתידו של הג'נרל מנג'ר דריל מורי מרחפת עננה, והסגל עצמו נראה עם תקרה די ברורה, בטח כשראסל ווסטברוק שאמור לשמש כינור שני ליד ג'יימס הארדן, נראה לפרקים בפלייאוף כמו נטל, במיוחד בצד ההתקפי.
ד'אנטוני הוזכר כמועמד מוביל להחליף את נייט מקמילן באינדיאנה וקבוצות נוספות הביעו בו עניין לפי ESPN, אולם הוא דווקא רוצה את עצמו נשאר ביוסטון. "יש פה ארגון נהדר, עיר נהדרת, אוהדים נהדרים, קבוצה נהדרת. הכל טוב לי פה", אמר ד'אנטוני. "נראה מה יקרה, אבל לא יכולתי לבקש סיטואציה טובה יותר. עברו ארבע שנים, ומבחינתי אני מקווה שזה יימשך, אבל אף פעם אי אפשר לדעת. מבחינתי, אני רוצה להישאר".
ד'אנטוני הוסיף שהעונה האחרונה "היתה כיפית. אני תמיד שונא להפסיד, זה תמיד משאיר טעם מר בפה, אבל אי אפשר לבקש שחקנים טובים יותר לעבוד איתם. היו לי ארבע שנים נהדרות, זה בטוח".
גם ג'יימס הארדן מצדד בהשארתו של ד'אנטוני, מה שללא ספק יהיה חלק ממערך השיקולים של הרוקטס כשיקבלו את ההחלטה. "יש לו תקופה מצוינת איתו. הוא הפך אותי לרכז במשרה מלאה, הוא עזר לי להיות מקבל החלטות טוב יותר, הוא שינה לי את כל המשחק", אמר הגארד שסיים עם 30 נקודות, אבל הפסיד משחק הדחה שישי ברציפות, ושוב אכזב. "לשחק תחתיו היתה חוויה שאי אפשר להאמין".
הארדן טוען שלמרות ההדחה המוקדמת ולמרות שהרוקטס לא נראו כמו מועמדים לאליפות במהלך העונה, הם לא רחוקים משם. "אנחנו רחוקים חתיכה אחת בפאזל משם", אמר, וספג ביקורות בתקשורת האמריקאית שהוא "הוזה". "העונה לא הסתיימה כמו שרצינו, אבל אנחנו מסוגלים לפענח את הטעויות וללמוד מהן. מאכזב מאוד לסיים את העונה ככה, בטח עם כל העבודה שהשקעתי העונה, אבל אני חייב להמשיך עוד עוד, עד שלא אוכל יותר. אנחנו רחוקים רק חתיכה אחת בפאזל משם, ואנחנו צריכים להוסיף את החתיכות האחרונות בפאזל כדי שנהיה מוכנים לעמוד במטרה".
ראסל ווסטברוק סיים עוד משחק מאכזב עם 10 נקודות בלבד, ושוב לא התמקד בעיקר. במהלך המשחק נרשם עימות קולני בינו לבין וויליאם רונדו, אחיו של רייג'ון, שבגינו הורחק האחרון. לטענתו של ווסטברוק, רונדו כינה אותו "זבל" ונופף לו לשלום בהתרסה לפני שהמשחק הסתיים. כזכור, כניסת אנשי משפחה לבועה ולמשחקים עצמם הותרה רק לאחרונה, אולם הם הונחו לו לקלל או להיכנס לתחומי המגרש.
"האנשים שקיבלו אישור להגיע צריכים לסתום את הפה ולצפות במשחק. אלה החוקים, במיוחד כשמי שנמצא ביציעים הם המשפחות שלנו", אמר ווסטברוק בסיום. "כנראה שהוא רצה לעזור לאח שלו, אבל יש חוקים".
מנגד, רייג'ון רונדו אמר שהוא מקווה שאחיו לא ייענש על ידי ה-NBA ויורחק מהמשחקים הבאים. "הוא לא עושה שום דבר מטורף", אמר. "הוא קרא לו 'זבל', זה נכון, אבל זה מה שאוהדים עושים. לפני הכל, הוא אח שלי. הוא לא הפגין שום חוסר כבוד כלפי ווסטברוק".