הכול בראש: השחקן שהכי חסר למכבי תל אביב לא עולה בהרכב

קארמה היא עסק מוזר. לקראת סיום עונת 2017/18 הנחילה מכבי תל אביב להפועל באר שבע את הפסד הבית הראשון שלה בטרנר. באר שבע הניפה את הצלחת, אבל בדיעבד המשמעות של המשחק הזה הייתה יותר מסמלית. הניצחון הצהוב היה הדלת שדרכו נכנסה מכבי תל אביב לעידן חדש של שתי אליפויות מוחצות.

בסיום העונה שעברה הנחילה באר שבע למכבי תל אביב במחזור הסיום את ההפסד הראשון שלה. גם למשחק הזה, לכאורה לפרוטוקול בלבד, הייתה משמעות גדולה בהרבה. האם זו הייתה אותה דלת, רק שהפעם היא הראתה לצהובים את כיוון היציאה? את זה נדע בתוך מספר חודשים.

הדבר העיקרי שניתן היה לזהות במכבי תל אביב של אותו ערב באשדוד הוא שגם הקבוצה המתוכנתת והממושמעת ביותר יכולה להיות מועדת לפורענות. כשהרצועה של איביץ' השתחררה מעט מצוואר השחקנים הם בילפו. הם כנראה לא התכוונו, אבל זו הייתה התוצאה. הרפיון הזה, שהחל לפני חודשיים, נמשך לתוך הפגרה. מכבי תל אביב התקשתה לתפקד בחודשי הקיץ ומתקשה לתפקד גם עכשיו.

את הסיבות המקצועיות קל למנות. המאמן מונה באיחור. ההבדל בין הגנה עם אמאדור, ז'ראלדש וסבוריט לחוליה אחורית שמונה ארבעה ישראלים, חלקם חסרי ביטחון, עצום. ניק בלקמן עושה, כך נראה, הכול כדי להוכיח שמקומו לא בסגל. חלוץ לצד איתי שכטר עדיין אין, טל בן חיים נראה חלודה עם שחקן ולא כמו שחקן עם חלודה, אצילי ומיכה כבר לא, אין קהל שידחוף את הקבוצה (גם זה טיעון לגיטימי) ועוד ועוד.

אלא שכדי להבין איפה נפער הבור במכבי תל אביב לא צריך ללכת למשחק נגד באר שבע ביוני, אלא להצפין עוד יותר בזמן, לאוקטובר 2019, אז עזב בן מנספורד את הקבוצה. מנספורד היה אוטוריטה ניהולית. הוא שלט במועדון ביד רמה, עקב באדיקות אחר הנוער, היה מקושר ביבשת, הביא שחקנים ועזר בבניית הסגל. הוא ייצר ב-2018 עבור מכבי תל אביב את הקיץ הטוב ביותר שלה מאז עונת הבכורה של ג'ורדי קרויף, כשהחתים זרים איכותיים, הביא את ולאדן איביץ' וביסס קבוצה שדרסה את הליגה שנתיים ברצף.

מנספורד קיבל קרדיט מועט מדי באליפויות האחרונות. התחושה הייתה שאלה היו "האליפויות של איביץ'", אבל יש לו הרבה מאוד מניות בתארים הללו. ועדיין, מנספורד עצמו הוא לא הסיפור. התפקיד שלו כן.

במשך שני פרקי זמן משמעותיים בחמש השנים האחרונות לא היה למכבי תל אביב מנכ"ל, שניהם ארכו כמעט שנה. מרטין ביין עזב לפני תחילת 2016/17 והקבוצה המשיכה לאחת מעונותיה הגרועות בשנים האחרונות עד מינויו של מנספורד בתום העונה. האחרון עזב באוקטובר ועדיין לא נמצא לו מחליף. ג'ק אנגלידיס, יד ימינו של גולדהאר, מנווט את הספינה מרחוק. בקרית שלום יושבים המשנה למנכ"ל שרון תמם והמנהל הטכני ברק יצחקי. שניהם עובדים קשה, אבל הם לא הפנים של המועדון ולא אנשי המקצוע שעומדים בראשו. הקיץ הוחלט לשדרג את פטריק ואן לוון, אבל שוב, כפי שהוכיח שהוכח בימי קרויף, הזזת אדם בתוך המערכת לתפקיד אחר היא לא בהכרח נוסחה להצלחה.

בתקופה של מנספורד התחושה היתה שיש כתובת במחלקה הישראלית של מכבי תל אביב. שחקנים האמינו, גם אם זה לא היה תמיד מדויק, שלבריטי יש קו ישיר לבוס בקנדה וליד ימינו אנגלידיס, וזה זרע תחושת ביטחון לפיה בכל רגע יש הורים במשפחה. בהיעדר נוכחות של בעלים, מנכ"ל תורם לתחושה שיש בקרית שלום דמות ניהולית עם השפעה גם בטורונטו

לשדרה הניהולית של מכבי תל אביב חסר כבר הרבה זמן ראש, אדם שיעמוד בפרונט, יקבל החלטות קשות, יספוג את האש, יידע לשייט בין גלי הפייר-פליי שגועשים סביב מכבי תל אביב כבר שנתיים. הקבוצה הזאת משוועת לאיש שיזרוק את המילה הנכונה, שיבלום סוכנים מהעלאת השתן לראש השחקן שלהם. כל הדברים האלה לא קורים במכבי תל אביב כבר כמעט שנה, ומה שהוסווה היטב על ידי הפרפקציוניזם של איביץ' (עם סגל שנבנה, כאמור, על ידי מנספורד) מתפרץ עכשיו תחת דוניס.

לא נשחק אותה תמימים. עם או בלי מנכ"ל, מכבי תל אביב הייתה צריכה להיות עכשיו עם 4 נקודות לכל הפחות. אפשר להתמודד עם חולשה של שחקן, קשה להתמודד עם חוסר מוטיבציה. להוציא את דן ביטון בגזרת הכדורגל ואיתי שכטר בגזרת החשק, אין למכבי תל אביב יותר מדי להציע כרגע. עם כל כך מעט נשקים קשה לצאת למלחמה.

כשברק בכר הגיע להפועל באר שבע דברים התחברו לו. הוא קיבל תשתית ראויה מאלישע לוי והפך את הקבוצה שלו לבלתי נשכחת. לא פחות מהכישרון לבנות חשובה היכולת לשפר, להפוך קבוצה טובה לעוצמתית. זה מה שבכר עשה בבאר שבע וזו ההזדמנות שיש לו לעשות העונה גם במכבי חיפה.

אנחנו עדיין לא באמת יודעים איך תיראה מכבי חיפה של בכר. ההגנה הייתה חלשה מאוד נגד הפועל חדרה והיו הרבה דקות לא טובות מול ז'לייזניצ'אר. אלא שבשני המקרים הירוקים ניצחו וזה מה שחשוב כרגע. קודם תנצח, אחר כך תהיה טוב. ניצחון של בכר על האקסית המיתולוגית הערב יציב אותו בפער של 5 נקודות ממכבי תל אביב. זה רק המחזור השני, אבל יכולה להיות לכך משמעות פסיכולוגית עצומה, בעיקר מבחינת השחקנים שלו, שבשנה שעברה בעטו בדלי בכל הזדמנות אפשרית.

באר שבע היא תעלומה מסוג שונה. היא הייתה הכוכבת השלילית של ימי הקורונה ונראה היה שעידן ההצלחות נסגר סופית. אלא שאז חודשה העונה, היא סיימה בטעם טוב עם הניצחון על מכבי תל אביב, זכתה בגביע, העמידה סגל ראוי לעונה הנוכחית ומילאה את מכסת הזרים. לא רבים רואים בקבוצה של יוסי אבוקסיס מועמדת לגיטימית לתואר השנה, אבל ניצחון הערב בחיפה יכול פתאום ליצור מומנטום ואמונה. משם, מי יודע? הכול פתוח.