מסוט אוזיל לא שיחק כדורגל מאז התפרצות נגיף הקורונה. הוא אמנם נכלל פעמיים בסגל של ארסנל עם חזרת הליגה ביוני, אבל לא רשם דקת משחק כבר יותר מחצי שנה כי סירב לקצץ בחוזהו. כל אנשי מחזיקת הגביע הסכימו להפחית בשכרם, כפי שנעשה גם במועדונים נוספים, אבל הקשר הגרמני בן ה-31, שנכנס לעונה האחרונה בחוזהו ומרוויח סכום צנוע של 350 אלף ליש"ט בשבוע, לא היה מוכן להתיישר לפני שיקבל הבהרות.
"כשחקנים, כולנו רוצים לתרום ולסייע, אבל אנחנו צריכים לקבל את כל האינפורמציה, וכאן הרבה שאלות נותרו ללא מענה", הסביר אוזיל בריאיון ל"האתלטיק", בניסיון להנמיך את גובה הלהבות סביבו. "הייתי מוכן לתרום לא מעט וגם לקצץ אם צריך, ברגע שתהיה בהירות לגבי הכדורגל והמצב הכלכלי. אבל הובהלנו לתוך האירוע ללא התייעצות. מגיע לנו לדעת הכול: מדוע זה נדרש ולאן הכסף הולך. אלא שלא קיבלנו מספיק פרטים, רק אולצנו לקבל החלטה. זה היה מהיר מדי ומלחיץ מדי, ובמקרה שלי גם נעשה מסע הכפשה כדי להסית את האוהדים נגדי".
כשרואים את ההתנהלות של קבוצות הפרמיירליג בחלון, בטח ביחס לליגות מקבילות - עם רכישות בסכום מצטבר של כ-862 מיליון ליש"ט נכון לאתמול (שישי) - אפשר להבין גם את הגישה של שכיר החרב המושמץ אוזיל.
על פי אומדנים שונים, קבוצות הפרמיירליג חוו נזק מצטבר של כמיליארד ליש"ט בעונה שעברה. העונה הסתיימה ללא קהל, נוצרו חובות לזכיינים בעקבות הפרת הסכמים לאור המצב הנדיר שכפתה הקורונה והמענקים הכספיים הופחתו. ולכל זה הצטרף לאחרונה גם ביטול מכירת הזכויות לחברה הסינית PPTV. עסקה של 564 מיליון ליש"ט נפלה.
בסיטואציה הזו, קיצוצי שכר נראו כדבר מובן מאליו. כמעט כולם הסכימו, כאמור, כולל אנשי צוות שלא מתקרבים לסכומי העתק שמקבלים אוזיל ודומיו. אבל מה הם חושבים עכשיו, כשהליגה האנגלית הבכירה נמצאת גבוה מעל כל הליגות הבכירות בטבלת ההוצאות? אם מנצ'סטר יונייטד תרכוש בסופו של דבר את ג'יידון סאנצ'ו ויריבתה העירונית מנצ'סטר סיטי תנחית אצלה את קאלידו קוליבאלי, רף מיליארד הליש"ט ייחצה. ולסיום החלון נותרו עוד ארבעה שבועות.
נכון, הסכום שהוציאו קבוצות הליגה בקיץ הקודם היה גבוה כמעט פי שניים, אבל הכול יחסי. וביחס לליגות הגדולות האחרות, הפרמיירליג היא עולם אחר. הסרייה A האיטלקית נמצאת במקום השני עד כה (נזכיר שוב: כחודש לפני סיום החלון) עם רכישות בסך 583 מיליון יורו, ואחריה הליגות של צרפת, ספרד וגרמניה. שלושתן ביחד, אגב, לא מגיעות לסכום ההוצאות בפרמיירליג.
אם נצלול לפרטים, נגלה שצ'לסי לבדה השקיעה יותר מכל קבוצות הבונדסליגה ועולה חדשה כמו לידס יונייטד הוציאה עד כה כמעט 70 מיליון יורו - הרבה יותר מאלופת אירופה באיירן מינכן, מסגניתה העשירה פריז סן ז'רמן וכמובן מריאל מדריד ומועדוני פאר אחרים שעדיין לא נכנסו לשוק.
איך זה קורה? הרי כסף חדש לא נכנס לליגה, חוזה השידורים הסיני בוטל, אין מכירות כרטיסים וההכנסות ממכירות שחקנים לא מתקרבות לכסות את ההשקעה (כ-326 מיליון יורו - 502 מיליון פחות מסך ההוצאות ו-כ-260 מיליון פחות מההכנסות באיטליה). ובכל זאת, הכסף מזכויות השידור עדיין גבוה משמעותית מליגות אחרות, מענקי ההשתתפות בליגה עצומים והבעלות הפרטית לא ניזוקה. גם האצטדיונים הריקים לא מהווים פגיעה יוצאת דופן, שכן על פי נתוני אופ"א, מכירת כרטיסים מייצגת רק 13 אחוזים מהכנסות של מועדון בפרמיירליג.
לכן, מבחינת האוליגרכים, השייח'ים ושאר עשירי הליגה - חלון הקורונה הוא לאו דווקא צרה אלא הזדמנות. הם אמנם משלמים הרבה וכאמור מוציאים יותר מכולם, אבל פחות מכפי שהיו משלמים בחלון קיץ שגרתי.
עד כה, 14 מתוך 20 הקבוצות קנו לפחות שחקן אחד במחיר הגבוה מ-15 מיליון יורו. מועדונים כמו אברטון או לידס מנצלים את הרגיעה בשוק העולמי כדי לממש את יכולתם למשוך שחקנים בכירים ויקרים, וולבס מרשה לעצמה לשבור שיא מועדון עם 40 מיליון יורו על כישרון פורטוגלי בן 18 בשם פאביו סילבה שפתח רק פעם אחת במדי פורטו בליגה, ומעל כולן - כמו בימי השיא של רומן אברמוביץ' - ניצבת צ'לסי.
הבלוז, כאמור, הוציאו עד עכשיו יותר כסף מכל קבוצות הבונדסליגה. וחלק גדול מהכסף הזה הגיע לגרמניה: כ-80 מיליון יורו לבאייר לברקוזן על קאי האברץ ועוד 53 מיליון לר.ב. לייפציג על טימו ורנר. בתוספת ה-50 מיליון על בן צ'ילוול ו-40 מיליון על חכים זייש, הגענו ל-223 מיליון יורו שלא כוללים כמובן משכורות, שוער שיגיע ושחקנים חופשיים שחתמו (טיאגו סילבה ומלאנג סאר).
משבר עולמי או לא, צ'לסי פעלה בדיוק כפי שציפו ממנה. רכישת זייש מאייאקס נסגרה עוד לפני פרוץ הקורונה, אבל גם לאחר מכן הקבוצה השייכת לאברמוביץ' המשיכה בהתאם לתכניות. הבלוז בעצם פיצו על החלונות האבודים במהלכם לא הורשו לבצע רכישות בגלל העונש שהוטל עליהם. בשנתיים האחרונות הם מכרו שחקנים ביותר מ-230 מיליון יורו (בראשם אדן הזאר ב-115 מיליון לריאל מדריד בקיץ שעבר) ולפיכך גם הפייר פליי הפיננסי לא יכול היה להגביל אותם בהשתוללות הנוכחית.
מי שנמצאת בצד השני של המשוואה, כשרק ברייטון וברנלי הוציאו פחות כסף ממנה, היא דווקא ליברפול. לבעלים ג'ון הנרי לא חסר כסף, האלופה הרוויחה יותר מכל היתר מזכויות שידור וגם לה כמובן יש צרכים בחלון, אבל היא הסתפקה בינתיים במגן היווני קוסטאס צימיקאס שעלה 13 מיליון יורו. זה הכול. על טיאגו אלקנטרה לא הסכימו האדומים לשלם את הסכום שדרשה באיירן מינכן, והמאמן יורגן קלופ הסביר השבוע בריאיון ל-BBC: "אנחנו מועדון שונה. זכינו בליגת האלופות ובפרמיירליג בדרך שלנו, ואנחנו לא יכולים בן לילה להשתנות ולהגיד 'עכשיו אנחנו רוצים להיות כמו צ'לסי'. יש עוד דרכים לשפר את הסגל. כולם אוהבים לדבר על העברות, אף אחד לא רוצה לדבר על אימונים".
מבחן הגישות של 2020/21 יתחיל היום. התשובות בעוד 38 מחזורים.
10 הרכישות היקרות עד כה
1. קאי האברץ - צ'לסי: 80 מיליון יורו מבאייר לברקוזן
2. טימו ורנר - צ'לסי: 53 מיליון יורו מר.ב. לייפציג
3. בן צ'ילוול - צ'לסי: 50.2 מיליון יורו מלסטר סיטי
4. נתן אקה - מנצ'סטר סיטי: 45.3 מיליון יורו מבורנמות'
5. פאביו סילבה - וולבס: 40 מיליון יורו מפורטו
6. חכים זייש - צ'לסי: 40 מיליון יורו מאייאקס
7. דוני ואן דה בייק - מנצ'סטר יונייטד: 39 מיליון יורו מאייאקס
8. אולי ווטקינס - אסטון וילה: 30.8 מיליון יורו מברנטפורד
9. רודריגו - לידס יונייטד: 30 מיליון יורו מוולנסיה
10. גבריאל - ארסנל: 26 מיליון יורו מליל