אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, ביטולים ודחיות ומגיפת קורונה אחת, מאות, אם לא אלפי חובבי MMA ישראלים, חיכו בקוצר רוח אל מול המסכים ביום שבת האחרון, לפתיחת הקרב של הלוחם הישראלי, נתן לוי, בארגון האמריקאי LFA, ממנו מגיעים בדרך קבע לוחמים לארגון הקרבות הגדול והנחשק מכולם - UFC.
ההתחלה של לוי בן ה-28 בקרב החמישי שלו בקריירה (הגיע לאירוע עם מאזן מרשים ונקי מהפסדים של 0:4) הייתה מבטיחה; הוא שלט ביריבו בן לוגו בסיבוב הראשון ולא אפשר לו לבוא לידי ביטוי. ואז הגיע הסיבוב השני, שהיה אופרה אחרת לגמרי. במהלך הסיבוב, ספג לוי מספר מהלומות ונפל לקרקע. הוא המשיך לספוג ולספוג, וכשניסה לקום, היה נראה כי הוא עוד רגע מאבד שיווי משקל וצונח למזרן. אלא שבדרך פלא, על אף שספג לא מעט חבטות, לוי שרד את הסיבוב השני, וניגש לפינה שלו לקראת הסיבוב השלישי והמכריע.
"אחרי הקרב דיברתי עם בני המשפחה והחברים - וכולם אמרו שהם כמעט עברו התקף לב בסיבוב השני", נזכר לוי. "כל מי שמאמין בי וגם מי שלא, חשב שאני לא יוצא מהסיבוב הזה. האמת? אני היחידי שלא הבין את זה", הוא משחזר. "אני לא זוכר חלק גדול מאותו סיבוב, אלא זוכר חלקים ממנו. אני יודע שהייתי דומיננטי בסיבוב הראשון וזוכר שהרגשתי שנקלעתי לתוך קטטה בסיבוב השני. לא הייתי לגמרי שם, אבל הרגשתי שמח, הרגשתי שהקרב התחיל ושהוא נפתח. אלא שאז מצאתי את עצמי על הרצפה וראיתי דם. תהיתי אם הוא שלי, ואז הבנתי שהקטטה היא למעשה חד צדדית, ושאני חוטף כרגע מכות ממש חזקות. הבנתי שאני לא בפוקוס, שאני קצת אאוט ושאני חייב לקום על הרגליים ולהילחם".
צפו בקרב המלא של נתן לוי
"מבחינתי קרב הוא קצת כמו משחק מכות בפלייסטיישן, יש סוג של מד חיים שיורד ככל שאתה מקבל יותר מכות", מסביר לוי. "ידעתי שמד החיים שלי נמוך לפני שעליתי לסיבוב השלישי, ושאני חייב להשאיר את היריב שלי על הגב בכל מחיר כדי לנצח. בין הסיבוב השני לשלישי, שאלתי את אנשי הפינה שלי אם נפלתי. הם אמרו לי שלא רק שנפלתי, אלא שכמעט עצרו את הקרב ונתנו ליריב שלי את הניצחון. המאמן שלי אמר לי שברגע שאראה אופציה להיכנס לו לתוך הרגליים ולקחת אותו לקרקע, שאעשה את זה. למזלי זה בדיוק מה שהיה, ובסופו של דבר הצלחתי לנצח".
אחרי קרב קשה ועיקש, אולי הקשה ביותר שחווה בקריירה, לוי העלה את מאזנו בתור לוחם מקצועני ל-0:5. "לנצח קרב כזה זה פשוט סיפוק אדיר", נזכר לוי ברגעי הסיום. "לא נלחמתי במשך שנה וחצי בגלל כל מיני ביטולים ובשל מגיפת הקורונה. לא ויתרתי, נלחמתי ובסופו של דבר זה השתלם. יש לא מעט לוחמים שהיו נשברים בדרך, לעתים כל העניינים והפרוצדורות מסביב הם אלו שגורמים ללוחמים לוותר באמצע הדרך, ולא בהכרח הקרבות בזירה עצמה".
אל תפספס
בניגוד ללוחמים רבים אחרים, לוי החל את דרכו המקצוענית בשלב מאוחר של חייו, בסך הכול לפני שלוש שנים. "עברתי לווגאס עם אשתי בשביל להגשים את החלום, אבל האמת שציפיתי שהיום, אחרי שלוש שנים בתחום, כבר יהיו לי 15 קרבות בקריירה. לצערי נלחמתי עד עכשיו רק בחמישה. בכל מקרה, חונכתי שלא לוותר. תמיד לעבוד קשה ולשאוף קדימה ולזה אני מכוון".
כמו כל לוחם MMA, גם חלומו של לוי הוא להגיע לבמה הגדולה מכולן, האוקטגון של ה-UFC: "אין מצב שבשנת 2021 אני לא נלחם ב-UFC", אומר הלוחם הישראלי. "ברור שאני רואה לוחמים אחרים בארגון ואומר לעצמי שגם אני יכול להיות שם, שאני לא פחות טוב מהם, אבל במקביל אני מזכיר לעצמי להיות בשקט, לעבוד קשה ולהמשיך להתאמן כדי להגיע רחוק ככל האפשר. בכל מקרה, נראה שיש לי כרגע שתי אופציות להמשך - או לערוך קרב נוסף ב-LFA או להגיע ל-Contender, הסדרה האמריקאית של נשיא ה-UFC דיינה ווייט, ממנה מגיעים הלוחמים שהכי הרשימו ל-UFC".
לוי עוד צעיר; הוא בסך הכול ערך חמישה קרבות בקריירה שלו, ונראה שהעתיד עוד לפניו, אבל גם הוא יודע שבשביל להגיע הכי רחוק עליו להמשיך להתמיד ולהשתפר: "אני חושב שהדבר הכי חשוב מבחינתי הוא לעבוד ולחזק את האגרוף הקלאסי שלי. בניגוד לרגליים, שאיתן אני יכול לעשות דברים שאנשים לא מסוגלים לבצע עם ידיהם, עם הידיים התחלתי לעבוד רק בגיל 22. אני עובד קשה כדי לשפר את זה, אני מתאמן פה בווגאס שלוש פעמים ביום".
לוי, בניגוד ללוחמים רבים אחרים, הגיע לענף מתוך אהבה לעולם אומנויות הלחימה, ולא מתוך רצון להתעשר: "ברור שאם יום אחד אוכל לקנות בית בזכות הקרבות, זה יהיה מדהים. אבל לא באמת אפשר להתפרנס מהספורט הזה אם אתה לא בעל שם עולמי. להיפך. יש לא מעט הוצאות לפני קרב; תשלום למאמנים, למשל. ההכנסות מהקרב מכסות חלק קטן מההוצאות, ולכן לוחם שרוצה להילחם כדי להתעשר צריך לחפש לעצמו מקצוע אחר".