נדב זילברשטיין: "עשינו דברים שלא קרו מאז ימי רלף קליין ויהושע רוזין"

יום אחרי ההפסד ברבע גמר הפלייאוף להפועל ירושלים נפגשו יו"ר עירוני נס ציונה יניב מזרחי והמאמן נדב זילברשטיין, שהשלים יום לפני כן 11 עונות מלאות במועדון. באותה הפגישה הודיע מזרחי לזילברשטיין כי הוא צפוי למנות מאמן אחר במקומו, מה שעד היום (שלישי) עדיין לא קרה. אחרי שבועיים של שמועות ומועמדים הם נפגשו שוב שלשום, והמאמן קיבל את ההודעה על סיום דרכו באופן רשמי במועדון.

"זה היה קצת מוזר. התהליך היה נורא ארוך אבל כבר בפגישה הראשונה יניב היה שקוף איתי ואמר לי שזה מה שהולך לקרות. כמו כל בן אדם, אתה רוצה לחיות בתנאים של וודאות כמה שאפשר. אני שמח שזה כבר מאחורינו", מספר זילברשטיין בריאיון לוואלה! ספורט.

ההסבר היה שיש רצון בריענון. אתה שותף לתחושה הזאת?

"זה קצת יותר מורכב. אני יכול להבין את ההחלטה, היא לגיטימית, לא תלושה מהמציאות. מצד שני, התקופה הזאת של החודשיים האחרונים לא מייצגת שום דבר ממה שעברנו 11 שנים אחורה. זה השאיר לי טעם של עוד, רציתי לעשות עוד עונה אחת טובה בשביל המקום ובשבילי, אבל אני מכבד את ההחלטה".

סיום דרכו של זילברשטיין הגיע בתום עונה משוגעת עבור נס ציונה. הכתומים סומנו בתחילת העונה כאחת הקבוצות החזקות בליגה והיו בצמרת לאורך תקופה ארוכה, כולל העפלה לחצי גמר גביע המדינה. אלא שבמהלך חודש ינואר חלה נסיגה גדולה ביכולת, נס ציונה הודחה מאירופה והפסידה גם בגביע. רגע לפני פרוץ הקורונה היא החלה להתאושש, אבל מהפגרה היא חזרה בסגל אחר, עם שמות מבטיחים אבל ללא כימיה. הכתומים רשמו ארבעה הפסדים רצופים כולל תבוסה גדולה להפועל תל אביב, והשמועות על הבעיות בתוך המועדון החלו לצאת. כדור השלג נעצר עם שלושה ניצחונות רצופים, אבל ברבע גמר הפלייאוף הפועל ירושלים לא השאירה סיכוי.

"היה פער גדול בין ההכנה שלנו לבין המשחקים עצמם. נכנסנו למשחקים לא טוב, הפסדנו שלושה משחקים ברציפות וזה פגע לנו בביטחון. כשהדברים קורים נורא מהר ואין לך זמן בין משחק למשחק, קשה לשנות ולהפוך את זה. בסוף עשינו ריצה של שלושה ניצחונות ונכנסנו לפלייאוף מהמקום שלא רצינו להיות בו".

כולם זוכרים את התבוסה להפועל תל אביב. הרגשת שאין לך שליטה על הקבוצה במשחק ההוא?

"לרגע לא היה פה עניין של אי שליטה. הדברים האלה קורים. שיחקנו יומיים לפני זה בחיפה, שיחקנו מצוין 25 דקות והפסדנו, איבדנו עוד ביטחון. זאת הייתה נקודה נמוכה שהגענו אליה בשלב הזה של העונה, שלושה ימים אחרי זה שיחקנו נגד אילת והיינו מצוינים. דיברו הרבה מסביב על דברים שקורים, אבל זה לא היה נכון. אם זה היה נכון, לא היינו יכולים להפוך את הסיטואציה אבל לקחנו את עצמנו בידיים וניצחנו שלושה משחקים ברצף. לאורך כל השנים האלה הקפדתי שהדברים יישארו בפנים, שנתנהל בצורה כמעט סטרילית כלפי חוץ. היו הרבה פעמים ששחקנים נפצעו ואנשים לא ידעו מזה בכלל. קרו דברים כמו בכל קבוצה אחרת, ודברים פשוט לא יצאו החוצה. חבל שזה הסתיים ככה, זו לא הדרך שלי ולא הדרך של המועדון. העובדה שהצלחנו לנצח אחרי המשבר הזה שלושה משחקים ושיחקנו בהרבה דקות כדורסל טוב - זאת התשובה שלי".

אתה חושב שהייתם מגיעים לפיינל פור עם הסגל שפתחתם איתו את העונה?

"אני מרגיש שעד אותה נקודה ברוב חודשי העונה היינו קבוצה מצוינת. היו לנו המון משחקים מצוינים עם רצף ניצחונות ארוך, עשינו בשלב מסוים 11 ניצחונות מ-12 משחקים בארץ ובאירופה, היינו בחצי גמר הגביע, היינו כל הזמן בצמרת. הרגשתי שעם הסגל הזה ועם החיבור שיש בין האנשים שרובם חזרו מהשנה הקודמת, היינו בשלים לעשות צעד קדימה. ההוכחה הכי טובה היתה כשחזרנו מפגרת הנבחרות עם שני ניצחונות חשובים. זה אמר משהו על האופי של הקבוצה. קרה מה שקרה וזה גדול מאיתנו, לעולם לא נדע לאן זה היה הולך".

כאמור, זילברשטיין סגר 11 עונות בנס ציונה. הוא עוד הספיק לאמן את הקבוצה בעונת 2006/7 לפני שעבר להיות עוזר מאמן במכבי ראשון לציון למשך שנתיים, ושב לקבוצה אותה לקח מהליגה הארצית עד ליגת העל, עם חמש הופעות בפלייאוף בזמנו, שתי הופעות באירופה והגעה לחצי גמר גביע המדינה.

"זאת תקופת חיים. זו דרך ארוכה, ולהישאר באותו מקום כל כך הרבה זמן זה דבר נדיר ומאוד מיוחד שאמרו לי שלא קרה פה מאז ימי רלף קליין ויהושע רוזין. זו דרך מאוד מיוחדת שהלוואי שהייתה קיימת בעוד הרבה מקומות ולא הייתה כזאת נדירה. זה אומר הרבה מאוד על המקום, על הצוות, על האנשים שהיו. אנשים זוכרים מה קרה בחודשיים האחרונים, אבל עשינו פה דרך של 11 שנה, בנינו מועדון מאפס. מהבוגרים, ממחלקת הנוער, כל שנה להצליח מחדש, לכבוש כל פסגה. עוד הצלחה, עוד שיא. לסיים את זה באירופה. זאת חתיכת דרך, זה לא משהו שביום יומיים אפשר לעכל והדברים ישקעו עד הסוף. זה מרשים בכל קנה מידה".

אתה מאמין שהיית מגיע לנקודה הזאת גם בלי לעשות את הדרך הזאת עם נס ציונה?

"מן הסתם יש פה הדדיות. אתה מקבל צ'אנס מסוים, אבל צ'אנסים צריך לקחת. קיבלתי את ההזדמנות מהמקום ומיניב באופן אישי, אני מודה לו ואמרתי את זה בכל מקום, יש בינינו אמון וחברות, אבל צ'אנסים צריך לקחת. אתה תמיד טוב כמו המשחק האחרון שלך, וכשאתה עולה מהליגה הארצית והלאומית אז אתה ראוי לצ'אנס להמשיך. ואז אתה עולה לליגת העל וכל שנה עושה פלייאוף וניצחונות גדולים, ויש דרך והמועדון נבנה. אני חושב שקיבלתי הזדמנות, אבל גם לקחתי אותה בשתי ידיים. הוכחתי את עצמי והבאתי את הקבוצה למקומות יותר ויותר גבוהים".

לאורך הדרך לא הייתה אפשרות לעזוב למקום אחר?

"היו דיבורים פה ושם שלא הבשילו. אחרי שפוטרתי בפעם הראשונה היתה לי אפשרות ללכת להיות עוזר מאמן בהפועל ירושלים וזה לא יצא בסוף. בעונה שעברה הייתה הזדמנות ללכת למועדון אחר בסוף העונה והתנאים לא בשלו. אני מאוד שמח עם הדרך שלי פה והשנים פה, אנשים מחפשים כל הזמן מה פחות טוב בדבר הזה אבל אני מסתכל על זה ממקום אחר. כשמאמן נשאר כל כך הרבה שנים באותו מקום, זה מעיד על המקום וגם על הבן אדם, על המחויבות שלו למקום, על הרצון שלו להצליח, היכולת שלו לעבור דרך ולהביא אותו ואת המקום לשיאים מחודשים. אני רואה בזה צד חיובי, הלוואי שיהיו עוד מקרים כאלה. זה לא נדיר בעולם כמו שזה נדיר פה".

מה שעלול למנוע מזילברשטיין לחזור לאמן בליגת העל בקרוב הוא נהירת המאמנים הזרים. גם הוא מודאג מהמגמה החדשה. "יש פה שני צדדים למטבע", הוא מנתח. "מצד אחד יש גלובליזציה, גם מאמנים ישראלים יכולים לקבל הזדמנויות לאמן בחוץ כמו שמאמנים זרים באים לפה. אבל - וזה אבל מאוד גדול - בכל ליגה שמכבדת את עצמה בעולם יש תנאי סף למאמנים שהם לא מקומיים. אלה תנאים מאוד מכובדים, שנועדו להביא אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר שיכולים לקדם את הכדורסל המקומי. בישראל זה לא קיים, זו הבעיה. אם היו פה תנאי סף כמו בטורקיה, צרפת, ספרד, גרמניה וכן הלאה, והיו מביאים 12 מאמנים כמו יאניס ספרופולוס או אוברדוביץ', אז אף אחד לא היה אומר כלום. אבל מביאים מאמנים ללא תנאי סף עם ניסיון כמו המאמן ישראלי או פחות - ואני לא מדבר נגד על היכולות שלהם, כולם מאמנים מצוינים - אבל צריכה להיות לויאליות למאמן הישראלי, צריכים להיות תנאי סף. זה אבסורד ולא נורמלי שבמצב הכלכלי שבמדינה כתוצאה מהקורונה, ועם אחוז האבטלה המטורף שיש פה, אנחנו פותרים את בעיות האבטלה ביוון. זה אירוני לחלוטין".

אולי יש פה אינטרס כלכלי? להביא מאמן זר יותר זול מלהביא מאמן ישראלי.

"צריכים להיות תנאי סף של משרד הספורט ואיגוד הכדורסל. אם המאמנים יעמדו בתנאי הסף האלה וההנהלה תחשוב שהם עדיפים על המאמן הישראלי, אז בבקשה. אבל כאן זה לא המקרה. צריכים להיות פטריוטיים במובן מסוים - השחקנים צריכים לדאוג למאמנים, המאמנים לשחקנים וההנהלה לשחקנים ולמאמנים. אם המשולש הזה יהיה חזק, רמת הכדורסל פה תעלה ולא נתעסק בדברים מסביב".

כבר החלטת מה יהיו התנאים שלך בבחירת הקבוצה הבאה? מספר המשרות בתחום הזה לא גדול.

"בכל פעם צריך לבחון את הסיטואציה לגופה. אימנתי חמש שנים בליגת העל ובכל פעם הגעתי לפלייאוף. הדברים האלה מדברים בעד עצמם. אם אתה רוצה למתג את עצמך במקום מסוים, אז יש דברים שאני אקח וסיטואציות שיהיו טובות לי ויהיו סיטואציות שלא אתפשר עליהן. אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן, אני מאמן לגיטימי בליגה הזאת. המקצוע הזה קשה ולפעמים צריך לשבת בצד עד שתגיע הסיטואציה המתאימה הבאה ואז צריך להצליח מחדש. זו העבודה שבה בחרנו. אין לי ספק שמי שעובד קשה, מחויב ורעב, מי שמביא את מה שאני הבאתי לנס ציונה, מוצא את המקום שלו עוד פעם והדברים מסתדרים".

כבר מדמיין את הסיטואציה לראות משחק של נס ציונה מהצד? תחזיק להם אצבעות או שתישאר אדיש?

"זאת סיטואציה שלא זרה לי וכבר הייתי בה. בפעם הקודמת שישבתי בחוץ ראיתי את משחק הירידה נגד הפועל ירושלים בבית והיו לי דמעות בעיניים. הרגשתי נורא. לנצח אהיה אוהד של נס ציונה, תמיד אהיה חלק מהמועדון. כמו שיניב אמר, אנחנו שזורים אחד בשני תמיד. את ההיסטוריה אי אפשר לשנות".