בבועה משלהן: באיזה מצב מגיעות הטוענות לכתר להמשך עונת ה-NBA?

הלייקרס מקווים שלברון ירחיק את עצמו עוד קצת משאר העולם, הקליפרס בונים על ההתאוששות של פול ג'ורג', למילווקי יש תשובה כמעט לכל תרחיש, ויוסטון מסוגלת לייצר כאוס חיובי. רביץ בוחר שמונה מועמדות להגיע רחוק בפלייאוף, ומנתח את היתרון היחסי של כל אחת מהן

אסף רביץ
לקראת שובה של ה-NBA (טוויטר)

בועת ה-NBA מתפקדת ומשחקי הכנה כבר מתקיימים. אם הכל ימשיך להתנהל כשורה, בעוד שבוע תחודש העונה ובעוד שלושה וחצי שבועות יתחיל הפלייאוף. הדבר היחיד שאנחנו יודעים על פלייאוף 2020 הוא שאנחנו לא יכולים לדעת כלום. הוא יתקיים לאחר תקופת הרצה קצרה מאוד, כשחלק מהקבוצות עדיין מחברות את הסגלים, בתנאים שונים לחלוטין מהרגיל, בתקופה בשנה שהשחקנים רגילים להיות בה בפגרה, עם פוטנציאל גבוה להיעדרויות בגלל פציעות, מחלות וסיבות אישיות ומשפחתיות. בלתי אפשרי להעריך כרגע לאיזו רמה אישית וקבוצתית ניתן לצפות או מי יהיו המרוויחים והמפסידים של הסיטואציה.

חוסר הוודאות הופך את הפלייאוף הזה לכזה שיש בו פוטנציאל גבוה מהרגיל להפתעות. לא מעט קבוצות יכולות לדמיין את הדרך שלהן לטבעת. מראש זו נחשבה לעונה פתוחה, ללא פייבוריטית חד משמעית כמו גולדן סטייט של השנים האחרונות, ופלייאוף הבועה מעצים מאוד את הפתיחות. אז היום נתבונן על שמונה הקבוצות שמבחינתי הן המועמדות המרכזיות להגיע רחוק בפלייאוף הזה, עם דגש על היתרון היחסי של כל קבוצה ועל האופן בו הוא יוכל להיות חשוב במיוחד בתנאים הלא שגרתיים של הבועה.

עוד בוואלה! NEWS

טורונטו הכניעה את הארדן ויוסטון, בן סימונס קלע שלשה בניצחון פילדלפיה

לכתבה המלאה
הסופרסטאר שהכי מוכן לסיטואציה החריגה? לברון ג'יימס (צילום: AP)

הלייקרס: הניסיון של לברון

אחת משאלות המפתח של הפלייאוף תהיה עד כמה הסופרסטארים יצליחו להגיע לשיא היכולת שלהם. השחקנים הבכירים ב-NBA נוטים לפתח הרגלים קבועים, להיכנס לכושר ולקצב לאורך העונה ולכוון לשיא במאי ויוני. שום דבר מזה לא יהיה רלוונטי הפעם. ההפסקה הארוכה יכולה להשפיע לרעה על השחקנים הוותיקים שיתקשו להגיע לשיא הכושר ויהיו מועדים יותר לפציעות, אך אולי היא תשפיע יותר דווקא על הצעירים שעוד לא מכירים את עצמם מספיק טוב ותלויים יותר בסיטואציה החיצונית. בכל מקרה, סביר להניח שרבים מהכוכבים לא יגיעו אל יכולת השיא שלהם, יגיעו אליה מוקדם מדי או ישפכו מנוע אחרי הסיבוב השני.

אף אחד לא מכיר את עצמו טוב יותר מלברון ג'יימס. היתרון הגדול ביותר שלו על שאר הכוכבים בליגה הוא מידת השליטה שהוא הגיע אליה על היכולות שלו, בזכות הניסיון שהוא צבר לאורך השנים. הוא יודע להגיע לשיא בדיוק מתי שהוא רוצה ויודע בדיוק כמה אנרגיה הוא צריך לשמור בכל שלב של העונה והפלייאוף. שינוי התנאים בוודאי ישפיע גם על קינג ג'יימס: הוא יסיים את הפלייאוף הזה כשהוא נושק לגיל 36 וכדי למקסם את היכולות שלו הוא בנה לעצמו רוטינה נוקשה ותנאים פיזיים שלא כולם יוכלו להתקיים בדיסניוורלד. אבל רמת השליטה העצמית שהוא הגיע אליה בהחלט יכולה להפוך אותו לסופרסטאר שיסתגל בצורה הטובה לסיטואציה. הלייקרס הגיעו לבועה עם סימני שאלה ישנים וחדשים, אבל אם יתברר שהמצב החריג רק מגדיל את הפער בין לברון לשאר העולם, לא בטוח שמשהו אחר ישנה.

הפגרה עזרה לה להתאושש לחלוטין, ולקליפרס להיות הרבה יותר מסוכנים. פול ג'ורג' (צילום: AP)

הקליפרס: הרביעייה

היריבה העירונית מדגימה את הקשיים שמציבה הסיטואציה. נכון לרגע זה, לנדרי שאמט חולה בקורונה, מונטרז הארל ופטריק בברלי עזבו את הבועה מסיבות אישיות ואיביצה זובאץ עדיין לא הגיע מסיבות שלא הובהרו. מדובר בארבעה שחקני רוטציה חשובים שאף אחד מהם, כנראה, לא יהיה זמין לדרבי בחמישי הבא. אבל הקליפרס לא מתעניינים במשחקי הדירוג, לדוק ריברס חשוב שהשחקנים שלו יגיעו בריאים ורגועים לשלבים המאוחרים של הפלייאוף בספטמבר. בהקשר הזה, הפגרה הכפויה אולי דווקא סייעה לקליפרס בכך שעזרה לפול ג'ורג', שסחב פציעה לכל אורך העונה, להתאושש ולהגיע כשיר יותר לשלבים המכריעים.

אם כולם אכן יהיו בריאים, היתרון הגדול של הקליפרס יהיה ארבעת הכוכבים שלה שמשלבים בין איכות לאיזון. אל ג'ורג' וקוואי לאונרד מצטרפים הארל ולו וויליאמס שעולים מהספסל ומפרקים את מחליפי היריבה. מה שאמור היה להיות הגורם המכריע בעונה נורמלית עשוי להיות אפילו חשוב יותר בבועה: העול ההתקפי יתחלק בין הכוכבים, מה שיאפשר להם להגיע רעננים לרגעי השיא של משחקים ושל העונה. את חמישיית המאני טיים ישלים פטריק בברלי בהרכבים נמוכים או מרכוס מוריס בגבוהים, והסגל של ריברס עמוס בשחקנים משלימים ראויים בכל עמדה שיאפשרו לו להשתמש ברוטציה רחבה ככל שיחשוק. הקליפרס לא נראו מחוברים במהלך העונה, אבל בחוסר הוודאות של הבועה, האיכות של הרביעייה תוכל לעשות את ההבדל גם אם התיאום לא יהיה בשיאו.

הבאקס ערוכים לכל תרחיש שהוא לא היעדרות שלו. יאניס אנטטוקומפו (צילום: AP)

מילווקי: העומק

לקבוצה הטובה בליגה בעונה הרגילה יש הכי הרבה גורמים שפועלים לטובתה: סופרסטאר שעשוי לעלות למדרגה של בלתי ניתן לעצירה, ההגנה הטובה בליגה, מאמן מצוין, סגל שרובו רץ ביחד לפחות שנתיים וצבר ניסיון בפלייאוף הקודם. אך היתרון המובהק ביותר של מילווקי על שאר הליגה הוא העומק שלה: מייק בודנהולזר השתמש במהלך העונה ב-12 שחקנים באופן קבוע, כולם השתלבו מצוין בשיטה ונראו כמו שחקני NBA ראויים ומעלה, ואליהם ניתן להוסיף את מרווין וויליאמס שהצטרף בפברואר.

הסברה הרווחת היא שעומק חשוב יותר בעונה הרגילה מאשר בפלייאוף, בו הרוטציה מתקצרת וחשיבות השחקנים הבכירים עולה. אבל בבועה, בכלל לא בטוח ששחקנים יוכלו לספק 40 דקות איכותיות בעקביות והסכנה לאבד שחקני רוטציה חשובים גדולה מתמיד. לכן, העומק של מילווקי עשוי להיות משמעותי מאוד גם בפוסט סיזן. הוא יאפשר לקואוץ' באד לתת לשחקנים שלו דקות מנוחה רבות יותר מכל קבוצה אחרת, למצוא את השחקנים החמים בכל משחק ולהגיב לכל יריבה ולכל תקלה שלא כוללת היעדרות של יאניס אנטטוקומפו. ההצטרפות של וויליאמס מקלה גם על אופציית ההרכב הנמוך עם יאניס כסנטר, שבודנהולזר לא השתמש בה מספיק עד כה.

הכאוס של הבועה יכול לשחק לטובת הסיקסרס. ג'ואל אמביד (צילום: AP)

פילדלפיה: הגודל

אחד השמות המסקרנים לקראת חידוש העונה הוא שייק מילטון. הרכז הצעיר הוקפץ לחמישייה של ברט בראון במקום שחקן הפנים אל הורפורד במטרה ליצור איזון בין גודל ליכולת קליעה והובלת כדור. הנוכחות של מילטון תאפשר לבן סימונס לתפקד כחוסם בפיק נ' רול ותוכל להפוך את ההתקפה של הסיקסרס למגוונת יותר, בעוד שהורפורד יהיה בעיקר סנטר מחליף וינהיג את היחידה השנייה. על הנייר זה נראה שינוי מבורך בקבוצה שלא הצליחה למצות את הפוטנציאל הגבוה שלה, נראה איך הוא יעבוד בפועל.

למרות שהשינוי מנמיך את החמישייה של פילדלפיה, זו עדיין תהיה חמישייה ענקית, עם שחקנים גבוהים מהרגיל בכל עמדה וג'ואל אמביד אחד באמצע. הגודל של הסיקסרס יאפשר לה למצוא מיס-מאצ'ים מול כל יריבה, לדחוף כדורים פנימה, לשלוט בריבאונד וליצור יער של ידיים ארוכות בהגנה. אלה גורמים שיכולים להכריע משחקים בהם שתי הקבוצות לא נכנסות לקצב ומתקשות בקליעה מבחוץ, והכאוס של הבועה יכול ליצור הרבה יותר משחקים כאלה מהרגיל.

כל יריבה שלא תהיה מאורגנת תחטוף. ווסטברוק והארדן (צילום: Gettyimages)

יוסטון: הפשטות והזריזות

הסיפור הגדול של התקופה שלפני העצירה היה ניסוי הסמול בול הקיצוני של יוסטון. היתרון החשוב ביותר של השינוי היה שהוא יצר ריווח שאפשר לרוקטס להתמודד טוב יותר עם הדאבל-טים הקבוע על ג'יימס הארדן, ובעיקר עזר לראסל ווסטברוק למצוא נתיבים לטבעת ולהתחיל להתאקלם בתפקיד החדש שלו כמספר 2. הניסוי ימשיך בבועה, ומייק ד'אנטוני יקווה שהסיטואציה החריגה תבליט את היתרונות של הקבוצה החריגה שלו.

בהתקפה, יוסטון משחקת את הכדורסל הפשוט ביותר שיש: ג'יימס הארדן משחק אחד על אחד ושאר השחקנים עומדים במקום ומנצלים את תשומת הלב שהמזוקן שואב. הפשטות הזאת התבררה כמוגזמת בפלייאוף, אבל אולי בסיטואציה בה התקפות שדורשות תיאום ותחכום יתקשו יותר זה יתברר כיתרון. בהגנה, הגרסה המוקטנת של יוסטון יוצרת חמישייה זריזה ותזזיתית שכוללת כמה מהחוטפים הטובים בליגה. היא תוכל לכפות איבודים על קבוצות לא מאורגנות מספיק ולהשיג נקודות קלות שיוכלו לעשות את ההבדל במשחקים צמודים.

הקבוצה המאומנת יותר תרוויח. ניק נרס (צילום: Gettyimages)

טורונטו: המאמן

האלופה המכהנת (זוכרים?) מתורגלת בתפקוד בכאוס יותר מכל קבוצה אחרת בבועה. לאורך העונה היא סבלה ממכת פציעות חריגה, נאלצה לשנות חמישיות וסגנונות, הסתמכה על שחקנים אלמוניים מקצה הסגל ופעם אחרי פעם מצאה את הדרך להסתדר. הסיבה המרכזית לכך היא האיש על הקווים. ניק נרס זוכה להערכה על העונה הזאת הרבה יותר מאשר על עונת האליפות, ואפשר להבין למה. הוא מוציא את המקסימום מסיטואציה שקל מאוד היה להתפרק בה.

נרס הפך את טורונטו לקבוצה הכי פחות צפויה בליגה. הוא שולף שלל שיטות הגנתיות והתקפיות שתופסות את היריבות לא מוכנות ונותן קרדיט מלא להרכבי מחליפים לא צפויים. הסגל שלו עמוס בשחקנים חכמים מאוד שיודעים להגיב לשינויים מהר יותר מהיריבים. לבועה טורונטו מגיעה עם סגל מלא, סגל איכותי גם ללא קוואי לאונרד, וככל שהכאוס יהיה גדול יותר הסיכוי להפתעה מצד הקבוצה המאומנת ביותר יגדל.

השחקנים מכירים מצוין, וזה יתרון גדול. יוקיץ' (צילום: GettyImages)

דנבר: התיאום

הנאגטס אמנם עלו למשחק ההכנה הראשון במצב רוח הרפתקני, עם חמישיית שחקני פנים ונשף יציאה לחברה של בול בול, אבל כשיתחילו המשחקים האמיתיים מייק מאלון יפנה אל המוכר. שמונה מתשעת שחקני הרוטציה הקצרה שלו היו גם שמונה מתשעת שחקני הרוטציה בפלייאוף שעבר, בו דנבר הפסידה במשחק השביעי בסיבוב השני. השחקנים שלו מכירים מצוין אחד את השני, וזה יהיה יתרון משמעותי ביחס לקבוצות שעדיין נמצאות בתהליך היכרות.

התיאום של דנבר בולט במיוחד ביחס בין המאור הגדול לכוכבי הלכת שחגים סביבו. ניקולה יוקיץ' הוא הציר המרכזי של התקפת הנאגטס ויש לו קשר ייחודי עם כל שחקן שמוביל למסירות שרק הוא יודע למסור. לפני שחלה בקורונה בחינגה של נובאק דג'וקוביץ', הדיבור סביב יוקיץ' היה על כך שירד במשקל ויגיע בכשירות שיא לבועה. קפיצת מדרגה שלו יכולה להפוך את דנבר לקבוצה שקשה מאוד להתמודד איתה בסדרה, כי רוב הקבוצות כיום לא נערכות להתמודדות עם סופרסטאר חריג כזה.

סכנה מרובעת. ג'ייסון טייטום (צילום: AP)

בוסטון: ריבוי הסקוררים

הסלטיקס בקושי נכנסו לרשימה בגלל שקמבה ווקר לא בריא לחלוטין וגורדון הייוורד צפוי לעזוב את הבועה ללידת ילדו בסביבות הסיבוב השני. אבל לקבוצה של בראד סטיבנס יש פוטנציאל להיות סוס שחור במזרח, כי יש לה את מה שאין לאף קבוצה אחרת בקונפרנס: ארבעה שחקנים שיכולים לקלוע 30 נקודות ביום נתון, תוך כדי שהם יוצרים לעצמם את מצבי הזריקה. קמבה, הייוורד, ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון זו רביעייה שקשה לשמור עליה, שתנצל כל חוליה חלשה בהגנה, שהראתה במהלך העונה שהיא יודעת לשחק ביחד.

בוסטון תהיה אחת מהקבוצות שלא תלויות בשחקן-שניים בודדים שיצטרכו להיות מצוינים בכל משחק, כי כל יום זה יכול להיות מישהו אחר. מה שכתבתי לגבי הקליפרס יהיה רלוונטי גם כאן: זה יכול להתברר כיתרון גדול מאוד בפלייאוף הבועה, בו יהיה הרבה יותר קשה לכוכבים הגדולים לשמור על עקביות. כשמוסיפים לכך את ניהול המשחק של סטיבנס, מקבלים קבוצה שיכולה להיות בנויה טוב לפלייאוף עמוס בחוסר וודאות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully