בווידאו: אימון ריאל מדריד
במאי 2006 חנכה ריאל מדריד את אצטדיון אלפרדו די סטפנו במשחק ראווה מול ריימס, היריבה הצרפתית ההיסטורית אותה ניצחה בגמר גביע האלופות ב-1956 ושוב ב-1959. בדקה ה-15 של אותו משחק, סרחיו ראמוס נעצר אצל השוער בנגיחה ראשונה ואז בעט את הריבאונד פנימה. השער הראשון באצטדיון החדש שיועד לקבוצת המילואים. גם זינדין זידאן הגיע ללטף את ראשו, רגע לפני הפרישה.
כעת אצטדיון סנטיאגו ברנבאו בשיפוצים, וריאל צריכה לארח עד סיום העונה במגרש על שם די סטפנו. במשחק הביתי הראשון אחרי פגרת הקורונה, ראמוס שוב היה שם - רק בלי רעמת השיער מ-2006 - כדי לכבוש מול אייבר. השבוע הוסיף עוד שני שערים ותפס לו עוד שורה בספרי ההיסטוריה.
ואיזה שבוע זה היה מבחינת סרחיו ראמוס. ביום ראשון הוא כבש מהנקודה הלבנה נגד ריאל סוסיאדד והפך לשיאן השערים ב-91 שנות לה ליגה מבין שחקני ההגנה כשהשאיר מאחור את רונאלד קומאן (67). שלושה ימים לאחר מכן, הקפטן של ריאל מדריד הראה שהוא יודע לסובב גם כדורים חופשיים, וגרם לכולם לתהות מה היה קורה אילו כריסטיאנו רונאלדו היה נותן לו לבעוט קצת במהלך התקופה המשותפת. הבעיטה החופשית הזו לרשת מאיורקה סייעה לראמוס לקבוע שיא אישי של שמונה שערים בעונה אחת, ורגלו עוד נטויה.
אם הבלם בן ה-34 יכבוש עוד פעמיים בשבעת המחזורים שנותרו - וזה לא דבר מופרך לאור העובדה שהוא בועט הפנדלים וריאל מקבלת לא מעט כאלה - הוא יעבור גם את אסקיאל גאראי (תשעה שערים במדי ראסינג סנטאנדר בעונת 2006/07) ויהיה שחקן ההגנה הראשון ב-14 השנים האחרונות שמגיע למאזן דו-ספרתי של שערים בליגה הספרדית.
מי היה האחרון שעשה את זה? הוא כאן, יחד עם שחקני הגנה נוספים שקבעו שיאי שערים.
מריאנו פרניה - 10 שערים במדי חטאפה (2005/06)
הנה שחקן ההגנה אליו ינסה ראמוס להשתוות במחזורים שנותרו. אחרי עונה ראשונה בה כבש שלושה שערים וסייע לחטאפה לשרוד בלה ליגה, מריאנו פרניה הפציץ לא פחות מ-10 שערים (והוסיף שני בישולים) ב-35 משחקים ב-2005/06. הארגנטינאי שבר את שיא הליגה למגנים (לשם השוואה, לרוברטו קרלוס מעולם לא הייתה עונה של יותר משישה שערים) ורק שניים מתוך 10 השערים היו מהנקודה הלבנה.
עונת השיא הזו זיכתה את פרניה בחוזה לארבע שנים באתלטיקו מדריד, וגם באזרוח וזימון לסגל נבחרת ספרד, שם שיתף פעולה עם ראמוס ואף שיחק במונדיאל 2006. בשתי התחנות הללו, אגב, הוא הסתפק בשער בודד.
מרקו מטראצי - 12 שערים במדי פרוג'ה (2000/01)
עד שהגיע "מטריקס", שיא השערים של שחקן הגנה בסרייה A היה שייך לדניאל פסארלה. הקיסר הארגנטינאי, שבימיו בריבר פלייט סיים עונה אחת עם 24 שערים, כבש 11 פעמים במדי פיורנטינה ב-1985/86 (חמישה פנדלים) ובכך ניפץ שיא בן 20 שנה של המגן האגדי ג'אצינטו פאקטי (10 שערים במדי אינטר ב-1965/66).
מטראצי, בגיל 27 ובקדנציה השלישית שלו בפרוג'ה, סיים את 2000/01 כמלך שערי הקבוצה עם 12 כיבושים. חמישה משעריו היו מהנקודה הלבנה, אבל הקפטן גם סובב כדור חופשי לרשת, הבקיע בנגיחות והרשית מהאוויר. באותה עונה כבש יותר מרוברטו באג'ו, לוקה טוני, פאבל נדבד, פיליפו אינזאגי ואלסנדרו דל פיירו. מהבחינה הזו, גם הנמסיס זינדין זידאן יכול היה להתקנא בו, שכן בעונה הכי פורה שלו בסרייה A הצרפתי סיים עם שבעה שערים. שש שנים לאחר מכן, הבלם התקרב לשיא פעם נוספת עם 10 שערים במדי אינטר, מתוכם ארבעה מהנקודה הלבנה.
ג'וליאן דיקס - 10 שערים במדי ווסטהאם (1995/96)
קבלו את שיאן הפרמיירליג הנשכח. נכון, סטיב ברוס כבש 13 שערי ליגה בעידן הליגה הראשונה (מתוך 19 שהיו לו בכל המסגרות ב-1990/91) אבל השיא הנוכחי שייך למי שכונה "הטרמינייטור". דיקס היה אז בעיצומה של הקדנציה השנייה שלו בווסטהאם, אחרי גלות של עונה אחת בליברפול, וסיים את 1995/96 כמלך השערים המשותף של הפטישים יחד עם החלוץ טוני קוטי. מחצית משעריו של המגן השמאלי היו מהנקודה הלבנה, והוא קבע את שיא הפרמיירליג שמחזיק עד היום, אם כי הישגו האישי היה טוב יותר (11 שערים בעונת העלייה ב-1992/93).
סך הכול היו לדיקס 64 שערים בשתי הקדנציות שלו בווסטהאם, אבל הוא לא היה רק סקורר (ופרובלמט עם תעודות) אלא גם שוער. במהלך אותה עונת 1995/96 שבה הבקיע 10 שערים, דיקס נדרש להיכנס אל בין הקורות במשחק מול אברטון לאחר שלודק מיקלושקו הורחק בדקה ה-42 ולקבוצה לא היה שוער מחליף על הספסל. הוא אמנם ספג פעמיים בתבוסה 3:0, אבל נבחר לאיש המשחק כשאוהדי ווסטהאם שרו אחרי השמטת כדור והתעשתות משעשעת: "השוער מספר 1 של אנגליה".
רונאלד קומאן - 16 שערים במדי ברצלונה (1991/92)
חזרנו לספרד, אל האיש שנושל על ידי ראמוס השבוע אבל עדיין מחזיק בכמה שיאים נוספים. על פי הנתונים שנאספו במהלך השנים, רונאלד קומאן כבש לא פחות מ-253 שערים במדי נבחרת הולנד וקבוצותיו השונות. אחריו ניצבים פסארלה (175) ואז פרננדו היירו (160) ולורן בלאן (154) ששיחקו במשך שנים גם כקשרים והבקיעו רבים משעריהם מעמדות קדמיות יותר. כך למשל היה ב-1991/92, אז היירו שיחק בקישור של ראדומיר אנטיץ' בריאל מדריד ובמאזנו היו 21 שערים. אבל שוב, הוא לא היה אז שחקן הגנה.
לעומתו, קומאן היה אז הבלם האחורי של ברצלונה. מעין פרנץ בקנבאואר מודרני שבנה התקפות וגם התמחה במצבים נייחים. 11 מתוך 16 שערי הליגה של מאמן נבחרת הולנד הנוכחי היו אמנם מהנקודה הלבנה, אבל הוא היה בועט חופשיות בחסד ואת אותה עונה חתם עם השער המפורסם בוומבלי מול סמפדוריה, שהעניק לברצלונה את גביע האלופות הראשון בתולדותיה. אם מחשבים את כל המסגרות, קומאן כבש בספרות כפולות בכל אחת משש העונות שלו בברצלונה, וב-13 מ-17 עונותיו בקריירה. השיא: 26 שערים במדי פ.ס.ו איינדהובן ב-1987/88, מתוכם 21 בליגה.
עוד מספרים
* פרננדו היירו כבש 105 שערים במדי ריאל מדריד, אבל רק 51 מהם היו כששיחק כבלם ולכן ראמוס מקדים אותו.
* השיא הגרמני שייך למנפרד קאלץ, המגן הימני של המבורג שכבש 76 שערים וגם מחזיק בשיא הפנדלים של הבונדסליגה עם 53 כדורים מדויקים מהנקודה הלבנה.
* שיאן השערים מבין שחקני ההגנה בליגה האיטלקית הוא ג'אצינטו פאקטי, שכבש 59 שערים באינטר הגדולה של שנות ה-60'.
* המוביל בצרפת הוא לורן בלאן עם 44 שערים כשחקן הגנה. היו לו שערים רבים בימיו כקשר התקפי במונפלייה, שם הוא עדיין מלך שערי המועדון ההיסטורי עם 84 גולים בכל המסגרות.
* ג'ון טרי הוא מלך שערי הפרמיירליג מבין שחקני ההגנה עם 41 שערים במצטבר.
עוד סקוררים מהחלק האחורי בליגות הבכירות העונה:
* פיליפ מקס - מגן שמאלי, אוגסבורג - שמונה שערים (פנדל אחד)
* מרטין הינטרגר - בלם, איינטרכט פרנקפורט - שמונה שערים (כולם אחרי קרנות)
* רובין גוזנס - מגן שמאלי, אטאלנטה - שמונה שערים
* דומניקו קרישיטו - בלם/מגן שמאלי, גנואה - שבעה שערים (כולם בפנדלים)
* אלכסנדר קולארוב - מגן שמאלי, רומא - שישה שערים (שני פנדלים ושלוש בעיטות חופשיות)