לאחר המשחק של בית"ר ירושלים נגד הפועל באר שבע (1:1), שוחח יוסי אבוקסיס עם חלק מאנשי בית"ר. כשאלה שאלו אותו על הלך הרוח בבאר שבע הוא ענה: "לא פשוט כאן, כולם באווירת קיצוצים ובלגן. הראש של הרבה שחקנים לא במקום, קשה מאוד להתרכז בכדורגל ככה". לראיה, להפועל באר שבע יש שלוש נקודות משלושה משחקים בפלייאוף העליון, כשהיא מגלה יכולת רעה מאוד.
ואיך כל זה קשור לבית"ר ירושלים? על אף שלה יש בעלים מכהן, במשבר הקורונה בית"ר החלה להתנהל בדומה למועדון מהדרום שנמצא תחת נאמן. אחת מנקודות הדמיון היא ההתעסקות המוקדמת מדי בעונה הבאה. פיטורי עובדים, צמצום סגל רפואי, ביטול ארוחות, ויכוח על תקצוב לציוד מקצועי ורפואי, אווירה של קיצוצים נוספים בכל הגזרות ותחושה שכל אחד צריך להתחיל לדאוג לעצמו. תיאורטית, כולם אומרים לעצמם כי דווקא במצבים כאלה שחקנים אמורים להרגיש את האדמה רועדת ולהתחיל להילחם על המקום והקריירה שלהם, אך הניסיון מלמד שזה כמעט אף פעם לא קורה. ברגע ששחקנים מפסיקים לסמוך על המועדון ולהיות מוטרדים, הפוקוס על כדורגל בהתאם.
לכל אחד יש את הדעה שלו לגבי יוסי בניון ורוני לוי, אך במועדון כדורגל יש הרבה מעבר להצלחה או חוסר הצלחה של מנהל מקצועי ומאמן. במקרה של שחקני כדורגל, ברגע שהראש שלהם מוסט והם מוטרדים מהעתיד, היכולת והתוצאות ניכרות מאוד במגרש. חמישה זרים יש לבית"ר. כל אחד מהם שמע מנציגיו שהמועדון רוצה למצוא לו קבוצה חדשה לעונה הבאה, למכור או לשחרר. חמישה זרים, שאחרי קיצוץ מאולץ של 30% בשכר (פרט לדיוגו ורדאסקה כולם נאלצו להסכים) גם יודעים שרוצים להיפרד מהם בסוף העונה. הזרים הללו הם 50% משחקני השדה שאמורים לעשות הכול כדי להביא לבית"ר כרטיס לאירופה. אין ספק שהאנרגיות שלהם בשמיים.
יש סיטואציות שבהן מועדון כדורגל נמצא במצב כלכלי בעייתי והתזרים נגמר. עדיין, צריך לדעת להתנהל נכון במצב כזה אם רוצים לעמוד במטרות. אווירת התהום הפיננסי יצרה לחץ ובהלה שעושים רע לכל אדם במועדון. אחד העובדים הגדיר זאת היטב אתמול: "יש פה אווירת נכאים. כולם ממתינים לבשורה הכלכלית הבאה שתונחת עליהם".
אל תפספס
אחרי שמבינים את תכניות התקציב האמיתי של בית"ר לעונה הבאה, משה חוגג חייב לעצור. די עם מיזמים, די עם מכירת מנויים מוקדמת, די עם הודעות על כל ילד בן 12 שחותם במחלקת הנוער. הדברים הללו משדרים חולשה ותחושה שהולכים למקום רע. יותר מהכול, נראה שנעשה פה ניסיון לחפות על עונה פיננסית ולטאטא אותה בעזרת יח"צ. זה כבר לא עובד והתגובות בהתאם. העובדה שאין כסף היא לא אסון, חוסר היכולת להודות בכך הוא שמוביל למקומות לא טובים.
בית"ר ירושלים נולדה מצניעות ותוכל לחזור לעצמה בתקציב נמוך רק בדרך הזאת. הגיע הזמן להודות שהיא לא במשחק של מכבי תל אביב ומכבי חיפה, וכלכלית הולכת למקומות שאפילו בתיאוריה לא תוכל לקרוא עליהן תיגר. נחמד שכל הרעש הולך לשאלה אם רוני לוי עמד במטרות, הצליח או נכשל, אך האמת היא שחלק גדול מאוד מכל הפלטפורמה הזאת לא קשור לתפקודו של מאמן או להחלטה אם יישאר או ימשיך. יש גם מציאות שבה מועדון צריך להיות כן עם עצמו ולהסתכל במראה.
אם יש נקודה חיובית בכל נושא הצעירים שהזכרנו קודם, זאת העובדה שבתקציב נמוך מתפעלים את מחלקת הנוער ועושים הכול לשמור עליה חזקה. בעידודו של חוגג, תומר כרמל, מוני ברוש ואלי אוחנה באמת נלחמים על המחלקה ועל שחקני העתיד של המועדון, ופרויקט ההעשרה בו יהיו מעורבים יוסי מזרחי ויוסי בניון הוא מבורך. אין ספק שההשקעה הזאת תניב פירות בעתיד, אך עד אז, הגיע הזמן להסתכל במראה ולומר את כל האמת בפנים- בית"ר הולכת לשנים פיננסיות, כאשר המטרה היא להביא צעירים זולים ולמכור אותם כדי לתפעל את העסק. לא בושה להודות בכך.