בסרטון: סקוטי ווילבקין וטיילר דורסי חוזרים לבידוד בישראל
בעוד פחות מחודש ישפשפו אוהדי הכדורסל את עיניהם ויגלו מחזה שעד לא מזמן נשמע לקוח ממציאות אחרת: הם יצפו במשחקים מליגת העל. בתחילת השבוע הבא יחזרו הקבוצות לאימונים, אחרי חודשיים וחצי של השבתה מאונס בגלל מגיפת הקורונה, ובחלקן רק המדים יסגירו שמדובר באותן קבוצות שפתחו את העונה. בעוד הסגלים קרובים להינעל, בדקנו מי צפויות ליהנות ולחזק את מעמדן עם חידוש המשחקים, ומי היו מעדיפות להמשיך את הפגרה לתוך חודש אוקטובר.
המרוויחות
הפועל ירושלים: הכי קרובה למקור
על אף חסרונו של שלווין מאק, הזר היחיד שלא חזר לשורות הקבוצה, האדומים הם המרוויחים המרכזיים מההחלטה לחזור לשחק. הסגל של ירושלים, אפשר להעריך ולא בזהירות, הוא הקרוב ביותר בחוזקו לזה המקורי. יריבתם המרכזית מכבי תל אביב איבדה מעומקה, והמומנטום לפני היציאה לפגרה גם כך היה בצידם. אם בפברואר נדמה היה שהקרב על ראשות הטבלה כבר הוכרע, כרגע - עם השיטה החדשה של שני סיבובים בבית העליון - נראה כי ירושלים עשויה לכבוש את המקום הראשון והיא חוזרת מהפגרה עם סיכוי גדול לזכות באליפות ולהשלים זכייה בדאבל היסטורי.
מכבי ראשון לציון: ניצני אופטימיות
שינוי אחד נעשה בסגל של ראשון לציון, המדורגת במקום השלישי בליגה. הכתומים איבדו את ג'יימס קלי, הזר הפחות משמעותי שלהם, וקיבלו במקומו את זאק הנקינס, שחקן פנים אמריקאי שהצטיין השנה בליגת האלופות במדי נימבורק, ואמור בעונה הבאה לעשות קפיצת מדרגה בכדורסל האירופי. ראשון לציון כבר חוותה שינוי משמעותי ערב הפגרה עם צירופו של דיאנג'לו הריסון במקום ג'ורדן סווינג, ונראה שבעיר היין בהחלט יכולים להיות אופטימיים לקראת שלבי ההכרעה.
הפועל תל אביב: הפסימיות חלפה עם הקורונה
עונה רעה מאוד עברה על האדומים, והיא הייתה בדרך להיזכר כאחת הרעות שלהם מאז שובם לליגת העל. אלא שהחזרה מלווה בהרבה אופטימיות: הפועל קרובה לפלייאוף, צירפה את טאליב זאנה המוכר שאמור להיות תחליף ראוי ללטאביוס וויליאמס, ויחד עם קו אחורי מבטיח של ג'ורדן דייויס, סק הנרי וים מדר, נראה כי היא יכולה לפזול אפילו למקום השישי.
שמרו על איזון
מכבי תל אביב: פחות כמות, עדיין עם האיכות
מה שהצהובים איבדו בעיקר בפגרת הקורונה הוא עומק. לא עוד סגל של שבעה אמריקאים שממנו בוחרים את מי להותיר בחוץ, אלא ככל הנראה חמישה, ועם שחקן פנים אחד קבוע בלבד, אותלו האנטר, כשגם אלייז'ה בריאנט המשמעותי עשוי שלא לחזור. אז למה בכל זאת מכבי לא נחלשה? בעיקר כי הקבוצה תציג עדיין עשרה שחקנים ברמה הגבוהה ביותר, ומדובר במועמדת הבולטת לאליפות, וגם כי ג'ון דיברתולומאו יקבל חודשיים כדי לחזור לעצמו; מדובר בתוספת כוח משמעותית ביותר, במיוחד לרמה של ליגת העל.
עירוני נס ציונה: החידה של הליגה
הכתומים יצאו לפגרת הקורונה ברגשות מעורבים. המקום השישי הוא לא רע, אבל גם לא בדיוק מה שכיוונו אליו בתחילת העונה. נס ציונה איבדה שלושה עוגנים משמעותיים - דקוואן קוק, ג'ף וויטי וקורי פישר, אבל הנחיתה תחליפים מבטיחים מאוד. קמרון אוליבר, שמחליף את וויטי, הוא אחד משחקני הפנים הטובים בליגה האוסטרלית; רייבונטה רייס הוא סקורר מחונן, שיצטרך להיכנס לנעליו הגדולות של קוק; ולינדל וויגינטון, אולי הפוטנציאל הגדול ביותר שנחת כאן בזמן הקורונה, הוא רוקי מעניין שינסה להשכיח את פישר. נס ציונה מגיעה לליגה המחודשת בגדר חידה, שעשויה להפוך להפתעה.
הפועל אילת: רק רוצה כרטיס לפלייאוף
אילת איבדה את כל השחקנים הזרים שלה, וככל הנראה גם את יהונתן שולדבראנד, אבל צריך להודות שהנעליים שאליהן יידרשו להיכנס השחקנים החדשים אינן גדולות במיוחד, בשל העונה הלא מרשימה שעברה על הקבוצה. ג'ורדן קרוליין ומילטון דויל נחשבים לשניים מהזרים הטובים יותר שהגיעו לכאן בזמן פגרת הקורונה, וגם בן קרטר אמור להחליף בצורה לא רעה את שולדבראנד. אם אילת תצליח להיכנס עדיין לפלייאוף, יהיה מדובר בהצלחה.
עירוני נהריה: נותר לה להציק ותו לא
הקבוצה של דני פרנקו החזירה שלושה מארבעת הזרים שלה, אבל איבדה את החשוב שבהם, ג'רל מקניל. בנהריה מחפשים מחליף בכיר, אך עד שזה יקרה הם נחשבים כקבוצה שאם תיכנס לפלייאוף, יהיה זה רק כדי לנסות ולהציק מעט למכבי תל אביב או להפועל ירושלים.
המפסידות
הפועל חולון: יודעת למה היא התנגדה
מרקוס פוסטר, ריאן תומפסון, מני האריס וריצ'רד האוול כבר לא יחזרו, גם ג'ו אלכסנדר וטי.ג'יי קליין לא יהיו פה ככל הנראה, וכך חוזרת חולון לפעילות בלי שישה שחקנים בכירים. השרידים שנותרו הם הישראלים הוותיקים גיא פניני, שלומי הרוש ויוגב אוחיון, אליהם צורפו זר אחד מהלאומית (ג'ימי הול), זר אחד מתחתית הליגה השנייה בטורקיה (דזי וושינגטון), אחד מבלגיה (שאבון קולמן) ועוד גארד מקבוצה קטנה ביוון (ג'רמיין לאב). תוסיפו את רועי הובר שחוזר מהשאלה, ומאמן שעדיין לא ידוע מתי יגיע ארצה (סטפנוס דדאס), איבוד הדחיפה הגדולה של הקהל, ותקבלו קבוצה שנפגעה אנושות ויודעת למה הייתה בין המתנגדות הבולטות לחידוש העונה.
מכבי חיפה: מפגרת אחרי כל היריבות
הירוקים עוד רחוקים מלסגור את הסגל, אבל העובדה שהשחקנים שיגיעו נמצאים בשבוע איחור לעומת הקבוצות האחרות, לצד עזיבתו של גרגורי ורגאס, הופכות את העונה המוצלחת מאוד שלהם לבעייתית. בחיפה צירפו סקורר בדמותו של אנדרו אנדרוז, אבל הוא לא המנהיג כמו ורגאס, והם יצטרכו להיות בכושר טוב כבר במחזור הקרוב כדי לנסות ולגנוב את המקום הרביעי שמוביל לבית העליון. ביום רע רואים כבר הידרדרות למאבקי הכניסה לפלייאוף.
הפועל גלבוע/גליל: סיכוי נמוך להצלחה
גלבוע השאירה את מייקל יאנג, אולי הזר הכי פחות משמעותי שהיה לה לפני פגרת הקורונה, ואיבדה את הכוח המרכזי שלה העונה - ג'רמאר גאלי ואדגר סוסה. המחליפים, טים קולמן מהליגה הפינית וג'ו תומאסון מהליגה הפולנית, הם די אלמוניים, אבל יידרשו לקחת את הקבוצה על הכתפיים כדי להוביל אותה לפלייאוף. הסיכוי שהם יעשו זאת בצורה דומה נראה די נמוך.
הפועל באר שבע: כל הזרים עזבו
חמישה זרים היו לבאר שבע לפני הפגרה, ואיש מהם לא חזר. הקבוצה של רמי הדר עברה ריענון גדול, והנחיתה בארץ ארבעה זרים חדשים מפולין, גרמניה, מלזיה והליגה השנייה בספרד, לצד מתאזרח מהליגה השנייה באוקראינה וצעיר מוכשר שחוזר מהמכללות. עם זאת, באר שבע איבדה את טי.ג'יי וויליאמס, הכוח הגדול שלה, וטיילור ברון שלא הספיק לתרום העונה יותר מדי, כך שברור שנחלשה והסיכוי שלה לעשות משהו מפתיע אינו גבוה.
מכבי אשדוד: מהסגלים החלשים שנראו בליגה
כך נראית קבוצה שמוותרת. מבין חמישה זרים, ישראלי בכיר (ליאור אליהו), מתאזרח ומאמן מוערך (בראד גרינברג) נותר רק איש אחד: הרכז פול סטול, שחוזר ברגע האחרון. עמית תמיר יתנסה לראשונה על הקווים, שני זרים מהליגה הלאומית הצטרפו, אחד מהם כבר עזב, זר מקנדה, אחד משבדיה ועוד זר שברקורד שלו הליגה הרביעית בצרפת והליגה הפלסטינית. בתום העונה תיפרד אשדוד מליגת העל אחרי עשור, והסגל שיסיים את העונה הוא אחד החלשים שנראו בליגת העל בעשורים האחרונים.