בסרטון: עודד קטש וכוכבי פנאתינייקוס בפגישת מחזור
"אני מתגעגע לכדורסל, לסביבה שלו, לאווירה סביבו", מספר וויל קלייברן בריאיון לוואלה! ספורט. "הבן שלי קיילון, בן שנתיים, אוהב לבוא למשחקים, וכל הזמן הוא מדבר רק על זה. בכל לילה, לפני השינה, הוא שואל אותי 'מתי נוכל ללכת יחד למשחק שלך?'. ולשמוע את זה ממנו, כשאני יודע שהוא לא יכול לבוא ולא יוכל בקרוב, זה הדבר הכי קשה עבורי".
בעולם נורמלי, היום (רביעי) היה אמור להיות יום חגיגי בכדורסל האירופי. הרכבת האווירית של ארבע הקבוצות הטובות ביורוליג הייתה נוחתת בקלן, לקראת הפיינל פור שתוכנן לסוף השבוע הקרוב. אלא שבמציאות, חלפו יותר מחודשיים מאז הושבת המפעל; במקום להשלים את ההכנות לאירוע הגמר, יישאו מיליוני אוהדים את עיניהם לדיון בנוגע לחידוש המשחקים, שיתקיים בתחילת השבוע הבא.
באותו עולם נורמלי, שבו ממשיכים לשחק כדורסל, גורל העונה של מכבי תל אביב היה מוכרע מן הסתם בסדרה פיקנטית נגד צסק"א מוסקבה. שתי הקבוצות היו במסלול הבטוח לעבר מקומות 5-4 בטבלה; הצהובים היו מנסים לפלס את דרכם לצמרת אחרי חמש שנים שחונות, ואלופי אירופה המכהנים היו רוצים להתברג בין ארבע הגדולות בפעם ה-17 ב-18 השנים האחרונות.
מי שבוודאי היה חסר לרוסים בסדרה שכזו הוא ה-MVP של הפיינל פור אשתקד. קלייברן, שנחשב בעיני רבים לסמול פורוורד הטוב באירופה, חגג השבוע את יום הולדתו ה-30 בביתו בלאס וגאס; הוא סופר כבר שבעה חודשים מחוץ למגרשים, מאז קרע את הרצועה הצולבת בברכו במשחק מול אלבה ברלין בתחילת העונה.
"כאן בווגאס לא הורו לתושבים להסתגר בבתים, כך שיכולתי להמשיך בתהליך ההחלמה שלי", אומר קלייברן. "אני עדיין הולך לפיזיותרפיה, מתאמן באולם כדורסל קטן שנמצא לא רחוק מהבית שלי. אני מרגיש טוב, אפשר להגיד אפילו די בריא".
- די בריא? עד כדי כך שאולי נזכה לראות אותך משחק ביורוליג בחודש יולי, אם יחודשו המשחקים?
"לא לא", צוחק קלייברן. "אני מרגיש טוב, אבל אני לא על אנושי... בכל מקרה אני אחכה לעונה הבאה. אין טעם מבחינתי להלחיץ את עצמי ולחזור כבר עכשיו".
- בחודשיים האחרונים מתנהל ויכוח ער בסוגיית המשך הפעילות. חברך לקבוצה, מייק ג'יימס, אמר כבר במרץ ש"תתעוררו, העונה הזאת גמורה".
"לכל אחד יש את הגישה והדעה שלו, אבל מכיוון שאני לא משחק, אני לא נמצא באותה סיטואציה כמו השחקנים האחרים. שמע, אנחנו חווים כאן אירוע משמעותי מאוד. המון אנשים נמצאים בבעיות בריאותיות רציניות, ויש גם את ההיבט הכלכלי לסיפור הזה. אני יכול להבין את שני הצדדים. ברור לי שהיורוליג, הספונסרים ורשתות השידור רוצים למזער נזקים כספיים, אבל זה יכול לעבוד רק אם ההנחיות הבריאותיות יהיו אחידות לכולם. רוסיה נמצאת במצב שונה מספרד, איטליה במצב שונה מישראל, סרביה במצב שונה מצרפת. זה לא פשוט".
- מתי הבנת שהווירוס הזה עומד להכות בכל העולם?
"בהתחלה שמעתי על הקורונה כמו כולם, אבל לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות. אבל כשאיטליה נפגעה, הבנתי שזה עומד להגיע גם אלינו".
- נשמעות לא מעט הערכות על כך שהעונה הבאה תתקיים, או לפחות תיפתח, ללא קהל. אתה מצליח לדמיין את הסיטואציה הזאת?
"האמת היא שכן. אנחנו מתאמנים מדי יום מול יציעים ריקים, ואנחנו עושים את זה בצורה מאוד תחרותית. זה יהיה מוזר בהתחלה, אבל בסוף נתרגל".
קלייברן נפצע דווקא כשהגיע לשיא הקריירה שלו. אשתקד זכה בגביע היורוליג הראשון שלו, הפך לכוכב המרכזי בצסק"א והוכתר ל-MVP של הפיינל פור, והעונה היה אמור להיות דומיננטי עוד יותר; ננדו דה קולו, סרחיו רודריגס וקורי היגינס עזבו, והוא עמד על 16 נקודות ושישה ריבאונדים בממוצע, אבל כבר במחזור הרביעי הושבת.
"ידעתי מיד שמשהו לא בסדר", הוא נזכר. "לא הבנתי מה קרה, אבל היה לי ברור שזה משהו שלא חוויתי בעבר. זה היה מתסכל מאוד. אחרי הזכייה בעונה שעברה עזבו אותנו כמה שחקנים, והקבוצה הייתה אמורה להיבנות סביבי. הרבה אחריות הוטלה על כתפיי, וזו הייתה ההזדמנות שלי להוכיח שאני הדבר האמיתי. רציתי להגן על התארים, גם הקבוצתי וגם האישי, ונעצרתי בתחילת הדרך".
- חוללתם מהפך מדהים בעונה שעברה. הקבוצה נראתה פגיעה, הפסדתם בבית לבאסקוניה ואיבדתם את יתרון הביתיות, אבל דווקא אז התאוששתם בצורה מהירה ומרשימה, וניצחתם ארבע פעמים בוויטוריה - פעמיים בסדרה ופעמיים בפיינל פור - כדי לזכות בתואר.
"אחרי ההפסד במשחק השני צפינו יחד בהקלטה. המאמן [דימיטריס איטודיס] איתגר אותנו. כל אחד ראה מה הוא עשה באותו משחק, והיה צריך להסתכל במראה ולהחליט אם הוא רוצה באמת לשחק כדורסל וללכת עד הסוף. אחרי שניצחנו פעמיים בוויטוריה, וחזרנו לשם בפיינל פור, היה לנו המון ביטחון ועשינו את העבודה".
- מה הכי זכור לך מהחגיגות?
"השירה והשתייה. כולם שרו בקולי קולות, זה היה כיף אדיר, ושתינו שמפניה. כשאתה שותה אותה מהגביע, היא הרבה יותר טעימה. ואני אחד שבכלל לא אוהב שמפניה... כשאני מנסה לשתות אותה מכוס, זה מגעיל", מחייך קלייברן.
לפני שפרץ לבמה המרכזית של אירופה, שיחק קלייברן במשך עונה אחת בישראל. ב-2015, כשהפורוורד היה בן 25, אלעד חסין הנחית אותו בהפועל חולון; אף שמספר 21 הוכתר למלך הסלים של ליגת העל (20.9 נקודות), קבוצתו הסתבכה בתחתית וניצלה מירידה ללאומית. חסין הוחלף אחרי שבעה מחזורים בדן שמיר.
"זו הייתה עונה מטורפת. איבדנו כמעט את כל הזרים, והיה שלב שבו הייתי האמריקני היחיד ששיחק. אבל לא חששתי מירידה. היה לנו ברור שלא נגיע לפלייאוף, וידענו בדיוק על מה אנחנו נלחמים. מהעונה שלי בישראל אני זוכר בעיקר את הקהל. מי שמכיר את אוהדי חולון, יודע כמה הם משוגעים. הם רוצים לנצח יותר מכל אחד אחר. ואם לא תיתן את כל כולך, הם יגרמו לך להרגיש את זה. הם אימצו אותי ואת המשפחה שלי, ואני זוכר להם את זה".
- דובר בזמנו על כך שאתה בדרך להפועל ירושלים, אבל בסוף חתמת אצל דיוויד בלאט בדרושפאקה.
"זה סיפור די מצחיק. היו לי שיחות עם ירושלים, נפגשנו והיינו קרובים לחתימה על חוזה, אבל אז הגיע מאמן חדש שלא רצה אותי".
- סימונה פיאניג'אני.
"כן. הוא לא אהב אותי מסיבה כלשהי, והעסקה נפלה. כל דבר קורה כנראה מסיבה מסוימת".
עוד בוואלה!
- אני זוכר מקרה אחד שבו בלאט הכניס אותך לאחד ממשחקי היורוליג, התרגז על טעות שביצעת והחזיר אותך לספסל בתוך פחות מדקה.
"אתה זוכר פעם אחת, אבל זה קרה לי לפחות שלוש פעמים איתו... הייתי חדש ביורוליג, והיה לי הרבה מה ללמוד. הוא ייעד לי תפקיד מרכזי, רצה שאעלה את הרמה שלי, ובתחילת העונה היה ממש קשוח איתי. לקח לי זמן להבין למה הוא מצפה ממני. הדרך שלי להתמודד עם הספסול הזה הייתה להתבדח. ג'יימס אנדרסון ואני צחקנו על זה כל הזמן".
- מה מייחד אותו ממאמנים אחרים?
"המון דברים. בכל יום הוא מלמד אותך משהו חדש, ולפעמים זה בכלל לא קשור לכדורסל, אלא לחיים עצמם. אי אפשר שלא לכבד אדם כזה. הוא גם יודע להצחיק, אגב, ואפילו ממציא מילים. הוא שנא לראות אותנו נופלים בירידה מלייאפים או בניסיונות לסחוט עבירות. היינו צופים במשחקים והוא היה נוזף בי, 'אל תהיה a falldown guy, אל תהיה a falldown guy'. אחר כך, כשעליתי לשחק והייתי חודר לסל, זה ממש היה יושב לי בראש והייתי מתאמץ לא ליפול".
- סיפרת לאחרונה שרודריגס הוא הטראש טוקר הכי גדול שנתקלת בו.
"הוא לא היחיד, אבל כן, סרחיו הוא אחד המצחיקים. למשל, כשהוא היה קולע עליי כמה סלים באימון, ביציאה מהמגרש הוא פתאום היה נעצר וצועק את השם שלי. 'וויל, תאכל רק משהו קל לארוחת ערב. סלט יספיק לך, כי האכלתי אותך כל האימון'".
- אתה יכול לבחור בחמישיית השחקנים הטובים ביותר ששיתפו איתך פעולה?
"ננדו, סרחיו, היגינס, מייק ג'יימס וקייל היינס. מה שקייל עשה ביורוליג, עם הגובה והגודל שלו, זה מדהים. הוא מפלצת".
- אתה גבוה ממנו בשלושה סנטימטרים... העזת לקחת אותו פעם לפוסט אפ באימון או במשחק?
"לא, מעולם לא. כשהוא נגדך, אתה דואג להתרחק ממנו".
כששאלתי את קלייברן אם הוא זוכר שחקן מסוים שהיה לו קשה במיוחד לעצור בהגנה, הוא מנפק תשובה מפתיעה. אף ששמר על כמה מהכוכבים המרכזיים ביורוליג בשנים האחרונות, הוא חושב כמה שניות ופוסק: "ברייסי רייט. פגשתי אותו כשהוא שיחק בירושלים, עוד לפני שהגעתי לחולון [בשמינית גמר היורוקאפ עם אולם ב-2014] והוא פשוט עשה נגדי כל מה שהוא רצה".
- מה הדבר הראשון שתעשה כשהקורונה תיגמר?
"אלך לשחק כדורסל עם אחי כריס".
- מי מנצח בדרך כלל?
"אני. אתה יכול לשאול אותו, גם הוא יודה בזה".