בווידאו: ריאל חוגגת אליפות לפני שמונה שנים
מאמנה הפורטוגלי של טוטנהאם, ז'וזה מוריניו, ערך ראיון ארוך ב"מארקה" ובו הוא הודה שהזכייה של ריאל מדריד באליפות ב-2011/12 הייתה מרשימה במיוחד לאור העובדה שהבלאנקוס הצליחו לעצור את "הדומיננטיות של ברצלונה". היום (שבת) לפני שמונה שנים, ב-2 במאי 2012, ריאל הביסה 0:3 את בילבאו בסאן מאמס וזכתה באליפות ה-32 בתולדותיה, עם שורה של שיאים כמו נקודות (100) ושערי זכות (121). אבל מעבר למספרים, מדובר באליפות שהגיעה אחרי שלוש אליפויות רצופות של ברצלונה, בימים בהם היריבות הייתה בשיאה וריאל וברצלונה התהדרו בשני השחקנים הטובים בעולם (מסי ורונאלדו) ולכאורה בשני המאמנים הטובים בעולם (מוריניו מול פפ גווארדיולה).
איך ההתמודדות עם הקורונה? "האמת היא שבימים אלה אני רואה יותר כדורגל מאי פעם, מנתח ולומד מקבוצות אחרות ומאמנים אחרים. אני מתגעגע לכדורגל, מתגעגע לעולם שלנו, אבל כמובן שעלינו להיות סבלניים, זה מאבק גדול שנוגע לכולנו. אם נחזור לשחק את 9 המחזורים שנותרו באנגליה, זה יהיה טוב לכולם, וסימן טוב לכולם. בלי קהל? אני לא רוצה לחשוב ככה, כי המצלמות שם, ומיליונים יצפו בנו".
האם האליפות ההיא במדריד היא רגע שיא בקריירה? "קשה להגיד, אבל כמובן שזה רגע חשוב מאוד, כי זה קרה בתקופה מיוחדת של דומיננטיות של ברצלונה. לעצור את השליטה של ברצלונה, ולעשות את זה תוך שמשיגים שיאי כיבוש ונקודות הפך את זה ליותר מעניין וליותר חשוב, כי עשינו את זה בדרך הכי טובה שאפשר. זה לא רק שזכינו באליפות, עשינו את זה בדרך היסטורית".
ובכל זאת, הפסדתם בחצי גמר הצ'מפיונס בפנדלים לבאיירן מינכן. "כן. בעונה הזאת ריאל הייתה הקבוצה הכי טובה בספרד, והכי טובה באירופה. בגלל זה היה לי כל כך קשה לקבל את ההדחה מול באיירן. זו הייתה הפעם היחידה שבכיתי מהפסד. היינו קראנקה ואני מול הבית שלי, ישבנו בתוך האוטו ובכינו... זה היה מאוד קשה, כי באותה העונה היינו הכי טובים באירופה".
התמודדת בספרד מול ברצלונה הגדולה של מסי, צ'אבי, אינייסטה ופפ. מה היה המפתח לתואר? "מצאנו את הדרך הכי נכונה להוציא מעצמנו את המיטב. בנינו זהות שהתאימה לתנאים ולאיכות של השחקנים. כמובן שהיה גם כישרון אדיר לשחקנים, והייתה ביניהם הבנה. כולם היו קרובים, היה ביניהם קשר שמבוסס על תשוקה להיות אלופים".
על הקלאסיקו במחזור ה-26 של אותה עונה שבו ריאל ניצחה 1:2: "ידענו שניצחון יהיה טוב, אבל גם תיקו. התכוננו טב למשחק בקאמפ נואו. אמרתי כל הזמן לשחקנים שלי, 'אנחנו הולכים לנצח במשחק, אנחנו הולכים לנצח'. היה עליהם הרבה לחץ, הם שיחקו בבית, ואמרתי ש'נהרוג' אותם במתפרצות. וזה מה שקרה".
כמה חשוב היה כריסטיאנו? "אני כבר לא אוהב להסתכל על תרומה אישית. כל שחקן הוא חשוב, כי לכל אחד יש תפקיד ברור. כולם תורמים למאמץ. היינו יצאים למשחקים בקאמפ נואו או בקלדרון בתחושה שאנחנו הכי טובים. הייתה לנו מוטיבציה מיוחדת".
על הטענה שהוא מאמן הגנתי: "אני לא אומר כלום. הסיפור שם, ואין משהו טוב יותר שאני יכול להוסיף על זה. בסופו של דבר, השאלה היא מה נשאר. בסוף הילדים האלה שאימנתי לאורך הקריירה שלי הצליחו להשתפר ולהשיג משהו בכדורגל".