קובי הדדי: "אני חי בשביל הילדים. זו הצוואה של מזי"

שיחת הטלפון הראשונה, הבן שמקדיש כל שער לאימו והעתיד שנראה אפור. שנה וחצי אחרי שאיבד את אשתו ואם ילדיו, כדורגלן העבר קובי הדדי לא מוצא מנוח ומשוכנע שהיא נרצחה: "האמת לא יצאה לאור". המשטרה: "התיק נסגר בהנחיית הפרקליטות". ריאיון קורע לב

  • קובי הדדי
  • מזל הדדי
צילום: יותם רונן, עריכה: תומר לוי

העונה הזו הייתה עונת השיא של בן הדדי. הוא עוד לא בן 17, ורק משבר הקורונה הצליח לעצור את קשר נערים א' של הפועל תל אביב, שסגר 14 שערים ו-12 בישולים עד שהכל פסק. אחרי כל שער הביט לשמיים ומילמל: "זה בשבילך, אימא".

אביו, קובי הדדי, לא פיספס משחק של בן. שחקן העבר של הפועל תל אביב משנות ה-90 מתמודד כבר יותר משנה וחמישה חודשים עם כאב עצום ותעלומה בלתי פתורה; מזי (מזל) הדדי, רעייתו ואם שלושת בניו, נמצאה ללא רוח חיים ב-20 בנובמבר 2018 מתחת לבניין בו עבדה, "בית נועם" בבורסת היהלומים ברמת גן.

אף שהתעקש ועמד על כך שאין שום סיכוי בעולם שאשתו התאבדה, משטרת ישראל סגרה את התיק כעבור זמן קצר מיום הפטירה בטענה כי היא לא מוצאת ראיות למקרה של רצח. הדדי לא מקבל זאת, ולא מוכן להשלים עם סגירת התיק. הוא מסרב לקבל את הטענה שאשתו, שהייתה עמוד התווך של המשפחה והתנהגה כרגיל לחלוטין ביום מותה, קפצה מהקומה העשירית ושמה קץ לחייה, כפי שטוענים השוטרים.

עוד בוואלה!

ארז כלפון בריאיון: "רוצה לבוא עוד שבועיים לגרוטו ולומר: 'הכל בסדר'"

לכתבה המלאה
"אילנה ראדה סיפרה שהמרדף אחר האמת פגע לה במשפחה. אמרתי לעצמי: קובי, עצור". משפחת הדדי (צילום: באדיבות המצולמים)

הדדי הייתה נתונה ללחץ בימים האחרונים לחייה. היא נחקרה במשרדי להב 433 כמנהלת חשבונות בחברת LLD של לב לבייב בפרשת הברחת יהלומים גדולה, שזכתה לכינוי "היהלום השחור". היה לה קשה מאוד בחקירה, אבל קובי לא משלים עם התזה שהלחץ הוביל אותה להתאבדות.

אלה ימים קשים שעוברים על כל אחד. נגיף הקורונה מערער כמעט כל בית; רבים חולים או מתים כתוצאה מהווירוס, ויש יותר ממיליון מובטלים בגללו. כל משפחה מתכנסת לתוך עצמה ומנסה לשמור על שפיות. "אני לא מאחל לאיש לחוות את השבוע שהייתי בבידוד בתחילת ימי הקורונה", מספר קובי הדדי בריאיון מיוחד על מה שעובר עליו מאז שנפרד מאשתו מזי לעולמים. "חבר התגלה כחולה קורונה והייתי צריך להכניס את עצמי לבידוד. זה התגלה מאוחר, אז הייתי שבוע לבד בחדר כדי לא לסכן, חס וחלילה, את הבנים שלי. שבוע שלם, רק לחשוב עוד ועוד מחשבות על מזי. זה היה אולי השבוע הקשה ביותר מאז מותה".

- אתה לא מצליח למצוא קצת מנוחה לנפש?

"אין סיכוי שאני אמצא מנוחה לנפש, כי את האמת אני יודע, והאמת לא יצאה לאור".

- מבחינתך, מזי נרצחה?

"אין בזה ספק בכלל. לך למקום ותראה אם אפשר לעלות ולקפוץ מהמקום שבו הם טוענים שהיא קפצה. אני, 1.85 מ', לא יכול להגיע לחלון למעלה בתא השירותים שם, אז איך היא הייתה יכולה לעלות לשם וכביכול לקפוץ? זה אפילו לא בדיוני. אין טביעות אצבע. אין כלום.

"הייתי לפני חודש במשטרה ולקחתי את הסלולרי שלה. אמרתי לקצין שם שהחקירה שלהם הייתה בזיון, והוא ענה לי: 'אין מאה אחוז לכיוון הזה או לכיוון ההוא'. שאלתי אותו איך אפשר היה לקפוץ משם בכלל, הרי המצלמות הראו שהיא חוזרת בסדר מתחנת הרכבת למקום העבודה. לא היה שום סימן לזה שהיא תקפוץ למותה. אני לא מאמין בזה. זו לא האמת".

"בכל פעם שהוא מבקיע שער, והוא מבקיע הרבה, הוא מביט לשמיים ומדבר אל אימא שלו. היא חסרה לו מאוד ביציע". בן הדדי (צילום: אתר רשמי, באדיבות המצולם)

- מה האמת שלך?

"אין משהו אחר מלבד זה שחיכו שם אנשים, סיממו אותה ודחפו אותה למותה. אין משהו אחר. רק כך זה היה".

- המשטרה לא ניסתה לחקור אפשרות של רצח?

"כבר למחרת המשטרה קבעה שזו התאבדות. שאלתי אותם 'איך אתם קובעים את זה?' אתה מבין שהיא לא נותחה? הגופה של מזי לא נותחה. אין פצע ירי ואין דקירה, אז לא ניתחו אותה. לא רצו לנתח אותה כדי לראות אם סיממו אותה. אתה מבין איזה דבר? בצילומי הווידאו ראו מישהו שעוקב אחריה. שאלתי את המשטרה: 'חקרתם אותו?'. הרי היום תעמוד ליד מישהו שיש לו קורונה, יאתרו אותך בתוך כמה שעות. מה הייתה הבעיה להגיע לבן אדם שדיבר בטלפון? רואים מישהו שמחכה לה ועוקב אחריה. אומר לי החוקר: 'זה במקרה'".

- במשטרה טענו שהיא לא עמדה בלחץ של הפרשה סביב לבייב ושמה קץ לחייה.

"אתה מבין, אישה עם בעל, שלושה ילדים וחיים שלמים תקפוץ למותה בגלל חקירה? היא הייתה משתמשת באותה תקופה בציפרלקס כדי להוריד לחץ. הם חשבו שזה סימן שהיא התאבדה. אמרתי לשוטרים: '70 אחוז מהאנשים משתמשים בציפרלקס'. אל תעשו ממנה מה שהיא לא. היא השתמשה בציפרלקס בכל פעם שהיה אירוע של אחד הבנים שלנו. היא הייתה נכנסת ללחץ לפני כל בר מצווה של הילדים ואחרי שזה היה נגמר, היא הייתה נרגעת".

- כואב לך שטוענים שהיא התאבדה.

"בוודאי, כי אין אימהות כמוה. אין נשים שכל כך דואגות לילדים כמו שמזי דאגה. באותו יום היא תיכננה דברים לשבת, קבעה דברים עם אשתו של אבי אזולאי (שחקן עבר בהפועל תל אביב), קבעה תור לאימא שלה לרופא. היא קבעה עם חברות ארוחת בוקר ליום שישי. באותו יום היא עשתה לעצמה מנוי לרכבת לחודש.

"מי רוצה להתאבד ועושה תכנונים קדימה לשבוע ולחודש? כל דבר שהבאתי למשטרה, נדחה. ישב אצלי חוקר של המשטרה בשבעה ואמר לי: 'היא לא התאבדה'. גם כשהגעתי באותו יום לראות את גופתה במקום הנפילה, השוטרים אמרו לי שאי אפשר לקפוץ מהמקום שבו היא הושלכה".

"הגדול היה במשחק בנתניה וראה איזה פוש, אבל לא קלט שזו אימא שלו. רק כשהגיע הביתה הוא הבין. בבית סיפרתי לשני הקטנים. מאותו רגע נגמרו החיים, והחלו חיים אחרים, קשים מאוד". קובי ומזי הדדי (צילום: באדיבות המצולמים)

- שקלת לשכור חברת חקירות פרטית?

"שקלתי, אבל גם היה מדובר בהרבה מאוד כסף, ויותר מזה - פחדתי להיכנס לסיפור הזה עד הסוף ולפגוע בילדים שלי ובמשפחה. באותה תקופה ראיתי ריאיון עם אילנה ראדה, אימא של תאיר, והיא סיפרה שכל מה שהיא עשתה כדי לרדוף אחר האמת, פגע לה במשפחה והביא להזנחה של המשפחה. אמרתי לעצמי: קובי, עצור. אי אפשר להחזיר את מזי. ומי שעשה את זה, עשה עבודה מאוד נקייה כביכול. אני פוחד להרוס את המשפחה. החיים שלי נגמרו באותו יום והפכו לגיהינום".

- לא הצלחת להשתקם בכלל?

"כלום. אני חי בשביל הילדים. זו הצוואה של מזי. אני עדיין באותו יום, עדיין מחכה לה ברכבת, נשארתי שם, בתחנת משה דיין במערב ראשון לציון. כמו תמיד, חיכיתי לה שתגיע ברכבת מתל אביב".

- איך זה נודע לך?

"ישבתי ברכב ליד תחנת הרכבת. היא הייתה צריכה להגיע ב-16:10. הייתי שם כבר ב-16:00. היא לא הגיעה. צלצלתי כמה פעמים והיא לא ענתה. אמרתי לעצמי שאולי היא נרדמה ברכבת והגיעה עד יבנה. נסעתי הביתה, ואז הגיע טלפון מבת דודה שלי שגם עובדת באזור הבורסה ברמת גן ואמרה לי שיש דיבורים על מישהי שקפצה והתאבדה בסביבה. אמרתי לה שאני לא יודע דבר. היא אמרה לי שמצאו את התג של מזי ליד הגופה. לא חשבתי לרגע שזה נכון. עדיין לא עיכלתי. אמרתי, מה אני קשור לזה.

"עברו כמה דקות והיא שוב התקשרה. אמרה לי שזו כנראה מזי. נסעתי מיד לבורסה. אחי היה שם. לא נתנו לי לראות אותה בשטח. היא הייתה בתוך אמבולנס. באבו כביר ראיתי את הגופה".

- ואיך הילדים ידעו?

"הגדול היה במשחק בנתניה. הוא שיחק בדיוק. הוא ראה איזה פוש, אבל לא קלט שזו אימא שלו. רק כשהגיע הביתה הוא הבין. בבית סיפרתי לשני הילדים היותר קטנים שלי. מאותו רגע נגמרו החיים, והחלו חיים אחרים, קשים מאוד".

"יש לי הכל, אבל חסר לי הדבר הכי יקר. אני מדבר איתך, ואני עדיין לא מעכל" (צילום: באדיבות המצולמים)

- אתה בוכה הרבה?

"אין יום שאני לא בוכה בו. אין נשים כמו מזי. היינו נשואים 20 שנים. הכרנו דרך אחותי, שהייתה חברה שלה".

- הבנתי שהייתם קבוצה מאוד מגובשת של חברים סביב מזי. שחקני עבר ונשותיהם, כמו שרון מימר ואבי אזולאי.

"עד היום. החברים לא עוזבים לרגע. חברים ומשפחה. מזי הייתה מאוד מרכזית בחיים שלהם. היא הייתה אדם של כולם. טוב הלב שלה היה ידוע אצל כולם. תיכננו לעבור דירה כמה שבועות קודם, כדי שיהיה יותר מרווח לילדים. היו מיליון ואחד חלומות, והם נגמרו".

- אני מניח שניסית לשחזר כל הזמן את השיחות האחרונות שלכם. הרי כל אדם שהולך לחקירה במשטרה חש במצוקה.

"ברור שהייתה מצוקה, אבל כשנסעתי לקחת אותה מהמשטרה אמרו לי שהכל בסדר".

- איך נגמרה הפרשה שם?

"מאז לא שמענו כלום".

- מתי אתה חווה את הרגעים הכי קשים?

"להיכנס לחדר השינה בלילה לבד, זה גיהינום שלם".

- לא בימי ההולדת של הבנים?

"ברור. בימי ההולדת ובחגים, בימי שישי. מזי הייתה עושה הכל. מה הייתי עושה? לזרוק זבל וקניות. היא הייתה מטפלת במיליון דברים יחד".

- איך היא הייתה בתור אשת כדורגלן?

"היא לא הייתה אישה של החיים הזוהרים. עניין אותה רק הבית. התחתנו מוקדם. הייתי בן 24 בלבד. היו לי פעם חיים, היה לי קידוש, היה בית. הכל הלך".

- אתה מתנחם קצת מזה שהילדים גדולים?

"דווקא לא. הכאב שלי מאוד גדול כשאני רואה שהילדים מתפתחים ושיש להם חברות. אני אומר לעצמי: 'מה, מזי לא תראה את זה?'. זה מחרפן אותי".

"חבר התגלה כחולה קורונה ונכנסתי לבידוד, עם עוד ועוד מחשבות על מזי. זה היה אולי השבוע הקשה ביותר" (צילום: באדיבות המצולמים)

- אתה מצליח לצחוק קצת לפעמים?

"כלום. אני בעולם משלי. אנחנו לפני יום הזיכרון, ואני רק מרגיש יותר גרוע. זה הדבר הכי גרוע שיכול היה לקרות לי. היא הייתה הכל בשבילי. אני משתדל כמה שפחות להישבר ליד הילדים. הכל בשקט. בחדר".

- אתם מדברים עליה בבית?

"קשה לנו. קשה לי לדבר עם הילדים על זה. הם רוצים את אימא. הצל שלה מאוד גדול".

- איך ההורים שלה הצליחו לשקם את עצמם?

"הם לא הצליחו. מזי הייתה העולם שלהם, בת יחידה לצד שני בנים. 95 אחוז מהזמן הם היו אצלנו. הם הרגישו כאן הכי בנוח".

- עוזרים לך מסביב?

"יש לי הכל, אבל חסר לי הדבר הכי יקר. אני מדבר איתך, ואני עדיין לא מעכל. הבן הקטן בא אליי השבוע ואמר לי: 'אבא, חלמתי על אימא. היא לא מתה'. מה אני אגיד לו? הוא נכנס לחדר לבכות. הוא בן 14 וחצי. הוא הכי קטן".

- הכי קשה לו מכל הבנים?

"כן, בוודאי. כשאנחנו עולים לקבר, הוא הכי מתפרק. בשנה הראשונה הייתי הולך כמעט כל יום, אבל הבן הקטן לא חוזר אותו הדבר מבית הקברות, אז העדפתי ללכת יותר לבד. בשנה הזו, השנה השנייה, אני הולך פחות, כי כביכול אומרים שזה מפריע לנשמה להתנתק מהגוף".

- התקרבת לדת?

"הייתי קרוב מאוד והתנתקתי. אני לא מצליח להבין למה זה קרה לי. אחרי שאבא שלי נפטר לפני 17 שנים התקרבתי מאוד לדת, אבל כשמזי נפטרה, התנתקתי".

- אתה כועס על אלוהים?

"אני כועס על כל העולם. אבל מי אני בכלל? אני מרגיש שעד יום מותי ארגיש כך. זה מה שנגזר. הלוואי שזה ישתנה".

- לא תמצא מנוח ונחמה בעוד כמה שנים?

"אין סיכוי".

- העיקר שתרווה נחת מהילדים.

"מזי השאירה לי ילדים טובים. זה המזל הגדול שלי. יש לי בנים נהדרים. מושיקו הגדול היה חלוץ ועבר לשחק מגן שמאלי בנוער של בית"ר תל אביב/בת ים. בן יעלה לנוער של הפועל תל אביב, ואני מקווה שיצליח כשחקן בוגרים. הוא הרבה יותר מוכשר ממה שאני הייתי, ואני הגעתי לבוגרים של הפועל.

"בכל פעם שהוא מבקיע שער, והוא מבקיע הרבה, הוא מביט לשמיים ומדבר אל אימא שלו. היא הייתה מלווה אותו המון. אני הייתי הולך יותר עם הבן הגדול, ומזי הייתה הולכת עם בן. היא חסרה לו מאוד ביציע".

תגובת משטרת ישראל לכתבה

"עם הגשת התלונה בשנת 2018, נפתחה חקירה במסגרתה בוצעו מגוון פעולות חקירה בהתאם לנדרש. מכיוון שמדובר בנושא רגיש ומבלי לפגוע בצנעת הפרט, רק נבהיר כי מאמצי החוקרים נעשו כדי להגיע לחקר האמת. החקירה נוהלה בתיאום ובליווי של הפרקליטות וע"פ הנחייתם הוחלט לסגור את התיק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully