בסרטון: ההצהרה של פרופ' גרוטו שהסעירה את הספורט בישראל
אבנר קופל נמצא מחוץ לפרונט של עולם הספורט כבר כמה שנים. יו"ר מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל לשעבר, שהיה בכל מקום, סיים את דרכו כאיש השיווק של בית"ר ירושלים בתקופת אלי טביב, והיום הוא נשאר רק חבר עמותה במרכז בית"ר, הרחק מהלחץ שמביא איתו אור הזרקורים. אבל כשמדברים עם קופל על המצב הנוכחי בעולם הספורט, הוא נדלק בשנייה ושולף רעיון שבעיניו נראה אופרטיבי להצלת הקבוצות בכדורסל ובכדורגל מקריסה.
"אני מתפלא על ראשי הספורט בארץ שלא התאגדו ביחד", אומר קופל בריאיון לוואלה! ספורט. "לספורט הישראלי יש סכומי כסף ששייכים לו, והם נמצאים במועצת ההימורים. בשלוש השנים האחרונות לקחו את הכסף והעבירו למשרד האוצר - 700 מיליון שקלים ב-2018, 600 מיליון שקלים ב-2019, וזה נמשך השנה. יותר ממיליארד שקלים לקחו מהספורט בשנתיים האחרונות. באו גורמים במועצת ההימורים ואמרו למשרד האוצר שיש להם הוצאות שונות, והאוצר למיטב הבנתי התחייב לכסות את זה. מתוך הכסף שהועבר, הושקעו בחזרה רק בערך 100 מיליון שקלים. חלק גדול מהכסף שלא הוחזר מגיע מהימורים על הכדורגל והכדורסל הישראלי. אם יבואו ראשי הענפים האלה ויבקשו את מיליארד השקלים שלהם בחזרה, או לפחות את הכסף של 2019 ו-2020, הם יוכלו להעביר את זה למועדונים. הכסף יחזור לספורט".
לדעתו של קופל, מנהלת הליגה - אותה בנה לפני קרוב ל-20 שנה - חייבת להכריז על סיום העונה. "אני רוצה להחמיא לאנשי המנהלת על כל מה שהם עשו בשנים האחרונות לטובת הקבוצות מבחינה כלכלית. הם גרמו לכך שרוב הקבוצות קיבלו דרכם חלק גדול מהתקציב. אין ספק שאנחנו בתקופה קשה, לא רק בספורט, אלא בכל מערכות החיים שלנו. אני לא מכיר את הדקויות, אבל אם הייתי שם, או יכולתי לעשות שינוי, הייתי מודיע על סיום של עונת המשחקים הנוכחית. אנחנו כבר בחודש מאי, עד שיתחילו לשחק זה יולי-אוגוסט. זו לא אותה עונה, ולא צריך למשוך את זה. הסיבה היחידה שממשיכים לחכות היא כלכלית, מפחדים לאבד הכנסות".
- ראינו ויכוחים קשים בין השחקנים להנהלות המועדונים בכדורגל בנוגע לקיצוצי השכר.
"צריך להגיע להבנות עם השחקנים. בזמנו הגעתי ללא מעט הבנות מול ניר אלון, שהוא יו"ר טוב של ארגון השחקנים. אם המנהלת תיכנס למגעים עם הארגון ועם בעלי הקבוצות, יש לסכם על קיצוץ רוחבי של כל השחקנים, ולקבוע מדרגות ששחקנים לא ייפגעו בהן. ככה המועדונים יידעו מה גובה ההוצאות שלהם, ואז, אחרי שעצרת את הליגה, צריך לעבוד על הצד השני של המשוואה - ההכנסות.
"ראיתי שמנהלת הליגה רוצה 100 מיליון שקל לכיסוי החובות השונים של המועדונים. אני חושב שיו"ר המנהלת היה צריך לבקש 200 מיליון, גם על העונה הבאה שתהיה קשה. אם מחזירים לקבוצות את הסכומים האלה, זה ייראה אחרת".
לדברי קופל, גם הגופים המשדרים צריכים לתת יד להצלת הספורט. "הם יכולים לבוא ולהגיד, ואני מבין שזה מה שהם עושים, שהם לא רוצים לשלם את מה שעדיין לא שילמו - כי הם רוצים שהמשחקים יושלמו. כמו שאנחנו רואים באירופה. גם פה אפשר להגיע להבנות עם הזכיינים. אנחנו, כלקוחות, משלמים כסף לערוץ הספורט, ולא מקבלים שירות עכשיו. במקום להתנתק מהם, צריך למצוא איתם פתרונות. אולי לא להעביר את כל הכסף, אלא לבצע קיצוץ קטן. המסה העיקרית של האנשים ממשיכה לשלם, וזה שירות שמגיע לה. מנהלת הליגה מכרה את הזכויות כדי שהזכיין ישדר את זה לציבור".
ולבסוף, הוא לא שוכח את הכובע שהחזיק כיו"ר איגוד הכדורסל, ומדבר גם על מחלקות הנוער: "צריך גם לדאוג לקבוצות הקטנות ולמחלקות הנוער. היום עולה 3,500 שקלים בממוצע לרשום ילד לקבוצת ספורט, והילדים הפסיקו את העונה באמצע. אם ההורים יבקשו את הכסף בחזרה, המועדונים יתמוטטו. האוצר צריך להבין שהכסף הזה ישאיר את הספורט בחיים. אם מעבירים בין 600 מיליון למיליארד שקלים, שנמצאים בספורט ושייכים לו, וזו לא טובה שאתה מבקש מאף אחד, בסדר גודל הזה מוצאים פתרונות לבעיה".
לפני כשנתיים סיים קופל לרצות עונש מאסר בגין העלמות מס, והוא לא ממהר לחזור לשדרת הניהול בעולם הספורטיבי. "טוב לי איפה שאני נמצא כרגע, יש לי עסקים פרטיים ענפים, ילדים ונכדים. אני עדיין חבר עמותה בבית"ר, ממנה נציגים במוסדות הספורט. בינתיים זה עושה לי טוב. עד שפרצה מגיפת הקורונה, צפיתי בטלוויזיה והלכתי למשחקים נבחרים. אני עסקן סוג א', רואה משחקים ולא עובד קשה... ימים יגידו, ואני לא סוגר דלתות אף פעם, אבל זה לא הרצון שלי לחזור".
אחד החששות הגדולים של בעלי הקבוצות בכדורגל ובכדורסל הישראלי הוא אובדן ההכנסות מהקהל, בעיקר מצד הקבוצות הגדולות. החשש מדבר על כך שלא יוכלו להמשיך ולשלם את המשכורות הגבוהות שהשחקנים התרגלו אליהן, וקיימים שחקנים שמחזיקים בחוזים לעונה הבאה בגובה מאות אלפי דולרים, שנחתמו לפני פרוץ המשבר.
"השחקנים צריכים להבין שהעונה הזאת והעונה הבאה הן כמו עונה אחת, ואם הם רוצים לשמור על עבודתם בעתיד, הם צריכים להיות שותפים של הכדורגל ולוותר. הם היו שותפים של הכדורגל כשקיבלו סכומים גבוהים ומכובדים, אז עכשיו גם הם צריכים לתת יד. אלונה ברקת היא גברת מאוד מכובדת, שהשקיעה סכומי כסף גבוהים בספורט, והיא סממן בכדורגל הישראלי. אם לא רוצים שבעלים יברחו ממועדונים נוספים, ואני שומע זמזומים מכל מיני מקומות, השחקנים צריכים להבין שזאת תקופת חירום וזה תלוי בהם. הגדולים צריכים להוריד 50 אחוזים, והקטנים, שמשתכרים 15 אלף שקלים ברוטו ומטה בחודש, מורידים 10 או 20 אחוזים. מגיעים להסכם כללי".
- איך דואגים לקבוצות שנפגעות יותר מהמצב, כדי שלא יינזקו באופן משמעותי?
"אני מסתכל על קבוצות כמו מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל באר שבע, שיפסידו הרבה כסף, ובמקום שתהיה חלוקה שווה - תהיה חלוקה שונה, כשהגדולות יקבלו יותר כסף. כולם יצטרכו לתת מאמץ כדי לשרוד. שחקנים ייאלצו להוריד כסף, בעלי קבוצות יחזיקו את המועדונים ולא ישתגעו עם סכומים גדולים, ותהיה סולידריות כשהקבוצות עם הקהל הגדול יקבלו יותר מהתמלוגים, וכל גופי הספורט ילכו יחד למשרד הספורט וייקחו את הכסף מהאוצר".
- בכדורסל מנהלים מלחמה גם על העלאת מספר הקבוצות בליגת העל ל-14.
"אני חתמתי על החוזים, בכל פעם מצד אחר, ולכל אורך הזמן אמרתי שאיגוד הכדורסל צריך להיות הריבון, והמנהלת צריכה לנהל את זה בלי שיתערבו לה בניהול. אחרי שיו"ר מנהלת הליגה הנוכחי הגדיל את הסכומים לקבוצות, אמרתי לו שצריך להגדיל את הליגה ל-14 הקבוצות. אז נכון שהקבוצות מפסידות כסף על זה, ולמעשה מקבלות פחות, אבל כך מפתחים עוד שני מקומות של כדורסל. מנהלת הליגה החזירה לחיים את מכבי חיפה, בנתה את הפועל באר שבע, נתנה אליפויות לראשון לציון, לגליל ולחיפה, וגרמה להן לרצות עוד. המנהלת יכולה להגיד שזה לא התפקיד שלה לפתח קבוצות, אבל דרך המנהלת צומחות קבוצות, ולא הייתי פוסל קבוצות מהפריפריה. ככה בונים את המועדונים, יש פה אפקט חינוכי ותרבותי.
"היום המצב קצת שונה כי הכסף מתכווץ קצת יותר. בעבר הייתי חסיד של 14 קבוצות, עם שתי עולות ושתי יורדות, והיום בקושי יש כסף ל-12. אם סך התשלומים יירד, הספורט צריך להבין ש-2020/21 היא עונת חירום של כל הגורמים יחד, משיגים את הכספים מהמקורות הספורטיביים, שהמדינה צריכה לא לקחת. ככה הספורט יוכל לחזור לעצמו".