בעוד לא מעט זרים מעדיפים לחזור הביתה במשבר הקורונה, יש כאלו שנשארים בלי לחשוב פעמיים. אחד מהם הוא קובינה אמואה מקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים, הבלם הגנאי בן ה-19 יצא בפעם הראשונה בחייו מאפריקה. סוכן השחקנים עידן בן אבו הביא אותו בינואר לבירה, ומבחינתו של אמואה המלחמה היא על הקריירה שלו.
"יש לי ספייס קטן בצד של הבניין אז אני יכול להתאמן", הוא מספר בשיחה עם וואלה! ספורט במהלך אימון ביתי. "עכשיו אמרו שאסור לצאת בכלל אז הפסקתי ללכת לפארק ולמקומות כאלה. יש מספיק מה לעשות לבד, כמו לחזק שרירים שאתה לא מחזק מספיק בשיגרה, אבל זה לא כמו לרוץ ולשחק כדורגל, זה משהו אחר לגמרי".
קובינה קשוב להוראות אבל מודה: "אני מבין שכאן ובאירופה אנשים רגילים להישאר לא מעט בבתים עם מחשבים וסמארטפון, אבל אני כל החיים שלי רגיל להיות מחוץ לבית כל היום, לשחק ולהתאמן, אני לא מכיר משהו אחר. קשה להישאר סגור בבית, נקווה שזה יעבור מהר".
כמו כל שחקני הנוער שמגיעים לארץ, קובינה מקבל סכום של דמי כיס למחיה ולא מעבר. "זה מספיק לאוכל ומה שצריך", הוא מספר. "גם עכשיו חברים מהקבוצה כמו אביאל זרגרי, ליאון מזרחי, דוד דגו וגיל בן שלוש עוזרים לי, שואלים כל הזמן מה איתי ואם צריך דברים, אפילו עם אוכל כשצריך. אני מקווה בעתיד להרוויח מספיק כסף כדי שאוכל לעזור גם למשפחה שלי בגאנה".
המשפחה לא מודאגת?
"כן, הם שואלים ומודאגים מכך שהקורונה חזקה באיזור ושלא יוצאים מהבתים, אבל אני לא מתרגש. יש לי מטרה ואני אעמוד בה, הגעתי כדי להצליח ובזכות זה לעזור לעצמי ולמשפחה שלי. אילו אפשרויות אחרות יש לנו? זה רק הכדורגל. קיבלתי הזדמנות כאן ואני אילחם עליה, כל משבר כזה הוא גם הזדמנות, אעשה הכל כדי להישאר כאן".
דיברת עם שחקנים מהקבוצה הבוגרת?
"עלי מוחמד מגאנה, הוא דיבר איתי כשהגעתי, הסביר לי איך להתנהל בישראל, מה השוני בתרבויות ואמר לי שאוכל להיעזר בו מתי שאצטרך. מי יודע, אולי בעתיד עוד נשחק ביחד בבית"ר, כרגע כולם רק מתפללים לעבור את משבר הקורונה ולחזור לחיים הרגילים".
לפחות הכרת את ירושלים?
"הייתי קצת בעיר העתיקה, שזה משהו שכל נוצרי רוצה. אנשים בגאנה שומעים שאני בירושלים ואומרים וואו... בשביל הנוצרים זה מקום כל כך קדוש, פתאום כולם רוצים לבוא לבקר, שואלים אותי על כל מיני מקומות שאני אפילו לא מכיר ואומרים לי לבקר. לאט לאט נגיע להכל, אם אשאר כאן הרבה זמן אביא גם את המשפחה לביקור, כולם רוצים להגיע לירושלים".
איך אתה מסתדר עם האוכל? בדרך כלל ההתאקלמות עם האוכל מחוץ לאפריקה לא פשוטה.
"ההתחלה הייתה קשה מאוד. אני רגיל לאכול אורז ודברים אחרים, לא את כל הבשר, עופות, טונה, גבינות וכל מה שיש כאן, סוג אחר של אוכל. אבל לגוף ולבריאות שלי זה הרבה יותר טוב אז לאט לאט אני מרגיל את עצמי. אני גם מבשל לעצמי המון בבית, הרבה בשר, ירקות ופחמימות. זה טוב להתפתחות שלי, יש לי כאן אפשרות לאכול כמו שלא יכולתי בגאנה. האוכל כאן מאוד טעים כשמתרגלים אליו, רק צריך להיזהר מהאוכל הפחות בריא, כי יש אותו בכל פינה".