שרון מימר הוא לא איש של טלוויזיה. בימים רגילים הוא מקסימום רואה קצת כותרות במהדורות החדשות ומעביר ערוץ לכדורגל. אבל בתקופה הזו אין כדורגל, ומאמן הפועל חדרה התחיל להתחבר לסדרות טלוויזיה וסרטים. "אף פעם לא ישבתי כמות שעות כזו מול המסך", סיפר אתמול (שני) מימר בראיון לוואלה! ספורט, "אבל בימים האלה אין יותר מדי מה לעשות ואני מחלק את הזמן בין סדרות וסרטים לבן שלי בן ה-4. צריך לעשות תורנויות בשמירה עליו עם אשתי ושתי הבנות הגדולות שלי. אשתי עובדת רגיל, כך שרוב הזמן אני איתו. יש לי ילדה בת 18 וילדה בת 15 והן עוזרות לנו להעסיק את הקטן שאין לו גן. התחלתי לעשות לו אימונים אישיים בגינה במקום אימונים בהפועל חדרה".
תן המלצות על סדרות טובות.
"שמע, מה שאני רואה עכשיו בטח כולם כבר סיימו. אני משלים עכשיו עונה אחרונה של הומלנד ופאודה".
אתה לא מחובר באינפוזיה לחדשות?
"רואה את הכותרות וזהו. לא יכול לראות את כל הכתבות אחרי זה, כשלוקחים נושאים כדי למלא זמן מסך".
שאלתי את השדרים מה היה המשחק האחרון שהם שידרו לפני שנגמר כאן הכדורגל והם לא זכרו.
"אצלי זה קל. זה משחק שלצערי יהיה צרוב אצלי בזיכרון. ההפסד שלנו להפועל תל אביב ילווה אותי עוד הרבה זמן. זה היה המשחק שסיים את העונה הסדירה ולא שוכחים אותו כל כך מהר. בלי קשר לקורונה, אזכור את זה כי זה היה משחק משמעותי על הפלייאוף. היו לנו המון החמצות. הרבה אמוציות היו במשחק הזה".
יכול להיות שהיית צריך באמת חודש חופש אחרי המשחק ההוא ומה שקורה כרגע טוב לך.
"כשאתה חווה טראומה, אתה חייב לחזור מיד למסלול, כמו ההוא שנופל מאופניים וחייב שוב לרכוב. אני רציתי לחזור למסלול כמה שיותר מהר אחרי ההחמצה שלנו מול הפועל תל אביב. למרות המועקה, הייתי כבר בראש למשחק מול נס ציונה שהיה אמור לפתוח את הפלייאוף התחתון. למרות מה שהיה מול הפועל תל אביב, רציתי שהפועל חדרה תעשה פלייאוף טוב ומכובד".
השחקנים מתחזקים את הגוף שלהם בהשבתה הזו. מה עושה מאמן בתקופה כזו?
"אם אתה מדבר מבחינת המוח והמחשבות, אני יכול לספר לך שהיינו בחדרה בעיצומה של בניית הקבוצה, אחרי שסגרתי חוזה לעונה הבאה והראש כבר חשב איך הפועל חדרה תיראה בעתיד, אבל עכשיו, למרות שיש את הזמן לראות שחקנים, הראש לא יכול לעסוק בעונה הבאה. הראש מרוקן. אני מניח שכאשר נראה את האור בקצה המנהרה, נחזור לעסוק בפול כוח וזמן בבניית הקבוצה".
אם אני שולח לך לינק של שחקן מבלארוס שמשחק עכשיו ואומר לך ששווה לך לעקוב אחריו, הראש לא מסוגל?
"יהיה מאוד קשה. אני בטח אציץ בקטנה ולא יותר, כי באמת שהתקופה הזו קשה. זה לא זמן לנתח שחקנים לעומק. היום זה לראות על הדרך כי אנחנו הולכים אל הלא נודע ולא יודעים לאן משבר הקורונה ייקח אותנו".
הראש לא מסוגל לתפקד?
"כשאני בתוך העשייה של הכדורגל, אני במאה אחוז ויכול לעשות שבעים דברים ביחד באותו יום, כולל אימון ומעקב אחר שחקנים. עכשיו, בגלל שהולכים אל הלא נודע ואין יעד, אתה מרגיש מרוקן".
אז אולי אפשר להרגיש סוג של אמפתיה למה שמרגישים כעת הכדורגלנים שצריכים להתאמן לבד בבית. אתה תבין אם תשמע ששחקן לא יכול להתאמן לבד באופן אישי?
"שחקן חייב לשמור על הגוף שלו ולשמר אותו ליום שהוא יחזור. אני אבין אם לא כולם נמצאים במאה אחוז של מאמץ, עשייה והכנה. אני אבין אם טיפה מבחינה מנטלית החשק שלהם יירד, אבל מי שמקצוען לא יכול להשבית את עצמו לחלוטין".
ממתי לא ראית את השחקנים?
"התאמנו בפעם האחרונה ביום שלישי שעבר. ביום רביעי נפגשנו שוב אבל החלטנו לא להתאמן. יש מאמן כושר בקבוצה שאחראי על תכנית וקשר ישיר עם השחקנים בתקופה הזו".
היית מעדיף שיגמרו עכשיו את הליגה ויצהירו שכל קבוצה מסיימת במקום בו היא נמצאת, או שעדיף להשאיר את המצב כך עם אופציה לחזרה?
"כל עוד משרד הבריאות לא סגר את העונה הזו, אסור לנו לסגור את הליגה. אם נצליח להתגבר על האירוע הזה או להוריד את הכוננות, נשמח לחזור להתאמן. אני חושש מפגיעה גדולה בכדורגל שלנו. יש במדינה כל כך הרבה צרכני כדורגל וספורט וככל שהכדורגל יחזור יותר מהר לפעילות, נוכל לעזור לאנשים שצריכים את השפיות שלהם".
תהיה מוכן לחזור גם באוגוסט לשחק?
"אנחנו בחדרה לא תלויים בפלייאוף, אבל יש קבוצות שצריכות את סיום העונה כי אם זה יסתיים כך זה לא יהיה הוגן מבחינתן. אני מחפש הוגנות ויש קבוצות מליגה לאומית שחלמו לעלות לליגת העל. צריך לעשות הכל כדי לגמור את העונה הזו על הדשא".
מה הכי קשה לך בתקופה הזו?
"חוסר מעש וחוסר עשייה בכדורגל. הכדורגל ממלא לי את היום והריקנות הזו מאוד קשה".
לצערך חווית כמו מאמנים רבים תקופות בהן לא עבדת.
"אי אפשר להתרגל לא לעבוד כמאמן. אני אספר לך על עצמי, אני שונא פגרות. אני לא אוהב את הפגרה של חודש יוני. מבחינתי שישחקו כדורגל רצוף בלי חופש. כמה שאני אוהב לטוס לחופשות ולראות את העולם, הייתי מעדיף לאמן רצוף בלי הפסקה".
למדת להתרגל למושג חדש, חל"ת.
"אמת. זה הפיתרון כרגע ואני מבין את ההחלטה שקיבלה הפועל חדרה וגם קבוצות אחרות. הנגיף הזה פגע בכולם ובגלל שהולכים אל הלא נודע, חייבים להבין את זה".
היום נרשמים ללשכת התעסוקה ולביטוח לאומי דרך האינטרנט בצורה מקוונת. אם היית צריך להגיע לשם פיזית, עדיין היית הולך?
"בהיבט הבריאותי של יציאה מהבית למקום עמוס באנשים, אני חושב שאין הוראה ברורה וזו בעיה, ולכן הייתי יוצא".
אני מדבר יותר בקטע של האגו? הרי מאמנים ושחקני כדורגל הם אנשים מפורסמים ולא תמיד נוח להגיע למקומות האלה.
"אין לי אגו ואם הייתי צריך לבוא פיזית ללשכה, הייתי עושה את זה. אגו זה לא משהו שמוביל אותי בחיים, כל שכן כשמדובר בפרנסה שלי ושל המשפחה שלי. אני לא אפגע במשפחה שלי ובי בגלל שאני לא רוצה להתייצב בביטוח לאומי ובלשכת התעסוקה. אבל כרגע הכל מתנהל דרך האינטרנט".
בימים כאלה אתה בטח מסופק מזה שיש למאמנים באופן כללי משכורת מכובדת שיכולה להחזיק אותם לימים קשים.
"כל אחד והאישיות שלו, וזה לא משנה באיזו עבודה אתה עובד. אם אתה אחראי ויודע לנהל את החיים שלך בצורה טובה, אתה יודע לשים בצד גרוש לבן ליום שחור. יש אנשים שמרוויחים מיליון דולר ולא יודעים לנהל את החיים שלהם כלכלית".
מה התסריט האופטימי שלך?
"שתוך חודש מעכשיו נחזור להתאמן ונוכל להתכונן לחזרה לליגה באמצע חודש מאי. הנזק יהיה במצב כזה מינימלי".
ממה אתה חושש?
"זה יהיה אסון בלתי הפיך אם זה ימשך עוד זמן רב. אם אנשים יישבו בבתים בחודשים הקרובים זה יוביל למקומות לא טובים ואני מאוד מקווה שלא נגיע לעתיד שחור".
אתה יוצא מהבית עם מסיכה וכפפות?
"לא, אבל משתדל להיזהר. עושה קניות כל יום. אני לא כזה פנאט. צריך לשמור על עצמך ותמיד חשוב שיהיה לך מזל".
איך אתה מסתדר בלי כדורגל ותיקים?
"קשה מאוד. אני רגיל שלוש פעמים בשבוע לשחק כדורגל עם חברים ועל זה ויתרתי. אני מנסה קצת טניס שם אפשר להיות לבד בלי התקהלות. כל עוד אין הנחיות של סגר כללי, נשתדל לעשות קצת ספורט יחידים".