העובדה שעזיבתו של טום בריידי את ניו אינגלנד פטריוטס הדהדה בכל הכותרות הראשיות בארצות הברית אינה מפתיעה, אבל בימים כתיקונם היא הייתה מככבת אפילו בכותרת הראשית של מדורי הספורט בישראל ובאירופה. באופן כללי, ההודעה הגיעה בשיא הטירוף של ימי הקורונה. באופן פרטני יותר, היא באה דקות ספורות לאחר הכרזת אופ"א על כך שהיורו נדחה בשנה. קורונה, יורו - למי יש כוח וזמן לדבר על בריידי?
למעשה, באופן אירוני מדובר בשני אירועים דומים. בהתחלה לא חשבנו שזה באמת יקרה, אחר כך התחלנו לראות את הסערה מגיעה וכשהמכה באה היא עדיין הייתה מפתיעה. מכיוון שבריידי לא תכנן לפרוש, האפשרויות שעמדו בפניו היו להפוך לשחקן החמישי בהיסטוריה שרושם קריירה בת 20 עונות בקבוצה אחת בלבד, או להמשיך לדרכו ולא במדי הפטריוטס. למרבה הבעתה, שתי האפשרויות עשויות להתגשם. גם אם - סליחה, כאשר - בריידי יחתום בקבוצה אחרת, הלוחמה הביולוגית שאופפת אותנו עשויה להכריע גם את העתיד הספורטיבי החדש שלו.
כן, הכתובת הייתה על הקיר מהרבה כיוונים, ובמיוחד מזה של ביל בליצ'יק. הדיבורים על מיצוי של שני הצדדים הלכו והתחזקו. הגורלות שלהם נקשרו ושניהם הרגישו שהגיע הזמן להפרידם. בליצ'יק ובריידי היו הביצה והתרנגולת של עולם הפוטבול. השאלה שתמיד עלתה היא מי אחראי יותר לשושלת המפוארת שהתפרשה על פני שני עשורים שלמים, המאמן שהגיע ב-1999 או הקוורטרבק שאותו הכניס לגמרי במקרה למשחק כמחליף חמישה ימים אחרי אירועי 11 בספטמבר. מובן שהתשובה הקלה היא שאחד לא מתקיים בלי השני. לשניהם נמאס מהתשובה הזאת.
אל תפספס
בריידי היה, נשאר ויהיה אחד הסמלים הכי גדולים של בוסטון. בניגוד ללארי בירד או לטד וויליאמס, הוא לא יסיים בה את הקריירה וזו כשלעצמה צביטה בלב. כששחקן ההוקי קרח ריי ברק עזב את הברוינס אחרי קריירה בת 21 שנה בבוסטון רק כדי לחזור אליה עם גביע סטנלי שזכה בו במדי קולורדו אוואלאנש, אלפים יצאו לרחובות לחגוג איתו את ההישג. הם העריכו את הניצחון, גם אם זה קרה בקבוצה אחרת, פשוט משום שידעו שהוא קיבל את הפרס שהגיע לו. בריידי לא צריך תארים וטבעות, לאף אחד אין כמיהה לפרסים שיקבל במקום אחר. הוא עמד במצעד ניצחון מול מאות אלפי אנשים שש פעמים לאורך הקריירה.
אבל יש גם גבול, כנראה. בריידי עשה בעבר לא מעט ויתורים כדי לאפשר לפטריוטס להיות הכי חזקים. ריאן טנהיל, קוורטרבק בינוני להחריד, קיבל עכשיו חוזה של 118 מיליון דולר לארבע שנים בטנסי. דרו בריס חידש את חוזהו בניו אורלינס במקביל להודעת הפרישה של בריידי וקיבל 50 מיליון דולר לשנתיים. בריידי היה צריך בשנים האחרונות ללכת על קצות האצבעות. החוזה הרב-שנתי האחרון שלו נחתם ב-2016, 41 מיליון דולר לשנתיים. בשנה שעברה שיחק על חוזה לעונה בודדת ב-23 מיליון דולר. הפעם קיבל מסרים שהסכומים הללו לא ישולמו לו.
הפטריוטס תמיד היו קרים כשזה מגיע לעסקים. בוב קראפט ובליצ'יק רב הסמכויות לא חשבו שיש הצדקה לשלם כל כך הרבה לקוורטרבק בן 42, גם אם הוא בריידי. אפשר להתווכח איתם ואפשר להצדיק אותם - כנראה שכל הטיעונים יהיו צודקים. השורה התחתונה מבחינתם היא שניו אינגלנד יוצאת כעת לדרך חדשה וכואבת. בליצ'יק יודע שהוא לא ימצא עוד בריידי, המשימה שלו היא להרים בדראפט עוד גארופולו, קוורטרבק סביר שבעזרתו יוכל להמציא מחדש את הקבוצה. הפטריוטס יוצאים עכשיו, כמו מדינות העולם, למיתון שלא ברור כמה זמן יימשך.
בריידי עצמו צפוי לחתום, על פי הדיווחים האחרונים, בטמפה ביי. הוא הוזכר תחילה כמועמד ללוס אנג'לס צ'ארג'רס, לה הוא תפור בזכות אופיו ההוליוודי והעובדה שיכול היה לחזור לקליפורניה בה גדל. הבאקנירס הם מועדון אפור שמאז האליפות של 2002 עדיין מחפש את עצמו. לא ברור האם המטרה שלו היא בעיקר לשחק או לנסות לזכות באליפות בלי בליצ'יק, להוכיח שיש ביצה ויש תרנגולת וההבדל ביניהן מאוד ברור. ברוס אריאנס, מאמן הבאקנירס, היה אחראי לפריחה המחודשת של קרסון פאלמר באריזונה. לאמן את בריידי יהיה מבחינתו כיף חיים ויפתח את האופציות שנסגרו בעקבות הבחירה בג'יימיס ווינסטון הכושל. האם הקבוצה שיש שם מספיק טובה? קשה כרגע לבנות על זה.
בריידי ללא ניו אינגלנד, ניו אינגלנד ללא בריידי - בין אם אתם מהאוהבים או השונאים, זו מציאות חדשה שלא פשוט להתרגל אליה.
הזכרנו את בריס, שבמקביל להודעה של בריידי קיבל מניו אורלינס 50 מיליון דולר כדי לסיים בה, כנראה, את הקריירה. זה חוזה שכנראה היה משאיר את בריידי בפטריוטס, ובניגוד לעמיתו, החתימה של בריס לא הייתה מוטלת בספק. הסיינטס מעריכים את הקוורטרבק שהגיע אליהם בימי סופת קטרינה והפך אותה לקבוצה בצלמו ובדמותו, במיוחד לאחר שרשם עוד עונה טובה אפילו שהחמיץ 5 משחקים ממנה.
אז מדוע בריס כן ובריידי לא? "אני רואה את המספרים שלו", אמר המאמן שון פייטון, "הם יותר טובים אפילו מהעונה הקודמת". בניו אורלינס לא רוצים ללכת לבנייה מחדש. לא עכשיו, כשקרוליינה ואטלנטה לא נראות כמו יריבות רציניות וטמפה ביי מוגבלת עם או בלי בריידי. אחרי שתי עונות עם מאזן 3:13 ואחת של 5:11, ניו אורלינס לא רוצה לוותר על חלון ההזדמנויות שעדיין קיים.
אם בריידי יחתום בטמפה ביי, נראה שני מפגשים עונתיים בין שניים מהקוורטרבקים הגדולים בהיסטוריה. לא ברור מה תהיה החשיבות שלהם מבחינה מקצועית, אבל הפרסטיז'ה תחייב אותנו לראות את המשחקים האלה. כמובן, אם הם בכלל יתקיימו.