בכל קמפיין בחירות משקיעות המפלגות הגדולות את מרבית המשאבים בניסיון להניע בוחרים מגוש לגוש. המאמץ הזה יורד, בדרך כלל, לטמיון. לכל הלכלוכים, ההשמצות, ההקלטות והספינים יש מבחינה אלקטורלית משמעות נמוכה מאוד, מעטים הם אלה שלא התבצרו זה מכבר בעמדותיהם. מעטים, אם כי לפעמים קול קטן יכול לייצר הבדל גדול. זו הסיבה שממשיכים לנסות את השיטה. גם אם ברוב המקרים הסיכויים נגדך, תמיד יכול להגיע המהלך המבריק שמשנה את התמונה.
ברוח הימים הללו, חלון ההעברות של ינואר כמוהו כמסע בחירות. לא אחת עושות קבוצות מהלכים שמשמעותם המקצועית דלה. הם אולי מרצים את האוהדים אבל לא מסיטים את ההגה. מי שמתמחה בכך היא הפועל באר שבע, המועדון הכי מכור לאדרנלין שמספקת מתיחת הפנים החורפית. הריגוש שהעניקו הימים האחרונים של החלון בתחילת פברואר היה פיצוי יקר ערך, לפחות בעיני המועדון, לאוהדים על שנתיים של בנייה לא טובה. ריגוש שנרכש במהרה חולף במהרה ובאר שבע צריכה להתמודד עם ההשלכות של הצירופים הללו - התקפה לא מתואמת, קישור פרוץ, הגנה איטית, מבוגרת ומסורבלת ושוער מחליף אחד שלא בדיוק לוקח, תרתי משמע, את ההזדמנות בשתי הידיים.
מאז סגירת החלון באר שבע רשמה שלושה ניצחונות רצופים במאזן שערים כולל 1:7. זו הייתה פתיחה טובה, ולכן נשמע אולי קטנוני לבוא אליה בטענות אחרי תבוסה לאחת משתי הקבוצות הטובות בארץ, אבל כשמנתחים את הניצחונות הללו מגלים שמה שהיה הוא שיהיה. את שלושתם קצרה באר שבע על קבוצות שסיימו בחלק התחתון של הטבלה, שניים (נס ציונה וכפר סבא) בטרנר, עוד אחד בבלומפילד על בני יהודה, אחת מקבוצות הבית החלשות בליגה.
כשמגיעים לתבוסה למכבי חיפה, הגבוהה ביותר של באר שבע העונה, הנתונים כבר מתיישרים עם הסטטיסטיקה לפני החלון ולפני יוסי אבוקסיס - שלושה ניצחונות בלבד בעשרה מפגשים עם קבוצות הפלייאוף העליון, שניים על הפועל חיפה ואחד על הפועל תל אביב. בשבעת המשחקים האחרים היא צברה שתי נקודות. אפשר להמשיך ולהתפלפל, אבל לפחות כרגע נראה ששום דבר לא השתנה בבאר שבע. היא ממשיכה להפסיד לקבוצות שמעליה ולנצח את אלה שמתחתיה, מקובעת במקומה הרביעי. הצירוף של לא פחות מחמישה שחקני רכש, חלקם ברעש גדול, לא באמת שינה משהו לטובה.
באר שבע מנסה להזריק לעצמה מרץ מהמרדף עם בית"ר ירושלים, אבל לקבוצה שלא מכבר זכתה שלוש פעמים ברציפות באליפות קשה להתרשם ממרוץ נרפה ועצל למקום השלישי. התקווה היחידה שלה היא משחק הגביע בחיפה, שייערך שלושה ימים בלבד אחרי ה-4:0 המביך בנתניה. התקדים שהיא מבקשת להסתכל עליו הוא הניצחון של מכבי חיפה בגמר ב-2016 על מכבי תל אביב, שלושה ימים אחרי שחטפה ממנה שישייה בבלומפילד.
אל תפספס
יתרון (3) 199
20:00

ז'לגיריס קובנה
(3.5+)

פנאתינאיקוס
ז'לגיריס עוברת חודש רע, למרות הניצחון הענק על פרטיזן. היא הפסידה למכבי ואנאדולו וניצחה בקושי את פאריס. פאו אחרי ניצחון ענק על הפועל תל אביב ובמומנטום מרשים. היוונים ימשיכו את המומנטום
יתרון (3) 217
20:15

אל איתיחאד

נאסף קארשי
(2+)
מפגש במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות האסיאתית; אל איתיחאד הסעודית אמנם לא בשיא יציבותה העונה, אך היא מחזיקה בסגל איכותי בהרבה מהיריבה האוזבקית, שמתקשה מאוד במשחקי החוץ שלה לאחרונה.
יתרון (3) 224
20:30

באיירן מינכן
(6.5+)

הפועל תל אביב
מפגש קצוות. באיירן בעונה הכי חלשה שלה במפעל מזה שנים, בעוד הפועל תל אביב עדיין מובילה את הטבלה ובאה אחרי הפסד ביוון לפנאתינאיקוס. עבור האדומים זו הזדמנות נהדרת להתאושש מההפסד. הפועל תל אביב תנצח ומעל הליין
יתרון (3) 268
21:45

פאריס באסקטבול
(1.5+)

הכוכב האדום בלגרד
פאריס הייתה שווה ניצחון בכמה וכמה מהמשחקים האחרונים שלה שהסתיימו בהפסד. הכוכב האדום אמנם בצמרת אבל עוברת קצת ירידה ביכולת שלה לאחרונה. פאריס שווה ניצחון בבית שישים סוף לרצף ההפסדים שלה
רגיל (3) 279
22:00

טוניסיה

אוגנדה
משחק פתיחה בשלב הבתים של אליפות אפריקה. תוניסיה נחשבת לנבחרת מנוסה וחזקה משמעותית, עם רקורד היסטורי מושלם מול אוגנדה שחוזרת לטורניר לראשונה מאז 2019.
רגיל (3) 297
22:00

ארסנל

קריסטל פאלאס
רבע גמר גביע הליגה; ארסנל מגיעה כפייבוריטית ברורה, בעוד פאלאס מתקשה העונה ומגיעה אחרי תקופה פחות טובה. למרות שארסנל צפויה לעלות עם הרכב רוטציוני, העומק והביתיות באמירויות אמורים להספיק לה.
תוצאות אמש קבעו כי לאחר משחק הגביע תצא הפועל באר שבע לטדי. במקרה של הפסד לבית"ר העונה שלה תסתיים כבר ביום שני, לפחות בכל הקשור לתוצאות התלויות בה (היא תוכל להגיע לאירופה מהמקום הרביעי אם מחזיקת הגביע תהיה מכבי חיפה או בית"ר). אבל יום שני עוד רחוק, המשחק החשוב באמת יהיה מול מכבי חיפה ברביעי. הוא זה שממנו אין דרך חזרה.
אבוקסיס חייב להכין את הקבוצה שלו כך שתיראה שונה לחלוטין - יותר לוחמת, יותר מחויבת והרבה פחות מתרפסת. הוא יצטרך את אוהד לויטה ביכולת טובה בהרבה מזו שגילה בנתניה, את מיגל ויטור ממוקד כפי שלא היה כמעט בשום שלב העונה, את ז'וזואה, ספורי, בן שהר ואלטון אקולטסה (אם השניים האחרונים בכלל ישחקו) מתואמים בהתקפה. בקיצור - אבוקסיס צריך שינוי של 180 מעלות ב-72 שעות. כרגע לא נראה שזה יקרה, אבל הרביעייה אמש, ההתרכזות של הירוקים בליגה, מתיחת הגבולות הפיזיים של הרוטציה הקצרה ומעל לכל, היכולת של המאמן להוציא את הנשמה ליריבות בגביע, עשויים דווקא להעניק לבאר שבע יתרון פסיכולוגי מסוים.
הכול טוב ויפה, רק שפסיכולוגיה לא מנצחת משחקים. כדי לנצח צריך לייצר גם קצת יכולת ובעיקר הרבה רצון.


