בווידאו: אוהדי מנצ'סטר סיטי חוגגים בפלאסה מאיור במדריד לפני המשחק
הכול הלך לפפ גווארדיולה לפי התוכנית. הוא שיתק את החלק הקדמי של ריאל מדריד, הקבוצה שלו הייתה יותר מסוכנת במחצית הראשונה ובתחילת השנייה. נראה היה שמנצ'סטר סיטי תצא עם משהו מסנטיאגו ברנבאו, ואז הגיעה הדקה ה-60. פתאום ההגנה נראית כמו חוליה אחורית ממוצעת מהליגה הלאומית. כדור של ויניסיוס העמיד את איסקו באחד על אחד מול אדרסון והדרך לרשת הייתה קצרה. 0:1 מהדהד.
אין כנראה אדם ביקום כולו שאוהדי ריאל מדריד שונאים יותר מגווארדיולה. לפני ובמיוחד אחרי השער הם לא הפסיקו לשגר לעברו כינויי גנאי. כל גיחה ויבבה שלו כלפי השופט הרביעי מקפיצה אותם. בעולם דמיוני שבו גווארדיולה עומד על הקווים פעם בשבוע בסנטיאגו ברנבאו, המילה "פוטה" משאירה אבק ל"קורונה" בחיפושי גוגל. כל כך הרבה פעמים הוא הציק להם כשחקן וכמאמן, שהדקה הזאת, הדקה ה-60, נראתה כמו סגירתו של חשבון ארוך.
קצת מוזר שהמאמן הקטלאני, שזכה פעמיים בליגת האלופות, מקוטלג במפעל כלוזר. למה? כי הוא לא זכה בתואר "מחוץ לברצלונה". כאילו שמאמנים אחרים של הבלאוגראנה עשו את זה אחריו רק משום שהיה להם את מסי (תכלס, הם לא עשו את זה בכלל). אלא שאתמול הרגיש "נכון" יותר שפפ יפסיד. כשהכול קורה כמתוכנן - סיטי שולטת ואז מקבלת גול שטותי, התחושה היא שספר החוקים הלא כתוב של ליגת האלופות שוב לא יכזיב. באותם רגעים נראה היה שהסדר שב על כנו.
ואז בא קווין דה בראונה, שמשום מקום סבסב שלושה שחקנים, מצא את הראש של ז'סוס וחמש דקות לאחר מכן השחיל פנדל אלגנטי כדי לקבוע מהפך מהיר ולא הגיוני ביחס למהלך המשחק. על דה בראונה נשפכו מספיק מילים בשנים האחרונות, ובכל זאת, אף פעם לא נמאס לראות כמה קשה הוא עובד, בלי מניירות, כדי לשמור על מעמדו כאחד השחקנים הטובים בעולם. אתמול הוא גירד את השוויון אחרי 18 דקות ארוכות שבהן סיטי פשוט לא הייתה במשחק. מאותו רגע היא יכלה גם לנצח 1:4, ובכל מקרה זכתה במקדמה הרבה יותר טובה מכפי שגווארדיולה יכול היה לחלום לפני ההתמודדות.
אל תפספס
באותה דקה 60 עברה המטוטלת לכיוון של זידאן. ריאל של הצרפתי היא לא אותה ריאל של הקדנציה הקודמת שלו. את הווירטואוזיות של רונאלדו החליפה המתכתיות והאפרוריות של שחקנים כמו מנדי וקאסמירו. זו לא ריאל הדורסנית, אבל עד לפני שבועיים זו כן הייתה ריאל שיודעת לשמור על 0:1 בבית, ועוד מול קבוצה שכבר הוכיחה בעבר שקשה לסמוך עליה ברגעי ההכרעה.
ימים לא קלים עוברים על זידאן. עד לא מזמן הוא הוביל על ברצלונה בפער של משחק, ריאל שלו נראתה טובה ושלמה יותר מהקבוצה של ולוורדה/סטיין. אתמול, ארבעה ימים אחרי ההפסד המביך ללבנטה וארבעה לפני הקלאסיקו, הוא היה חייב את הניצחון. כשאיסקו הבקיע, הברנבאו עמד להתפוצץ. יותר משמחה זו הייתה הקלה. גם 0:1 קטן יהיה זריקת עידוד לפני המשחק הכי גדול של העונה, ולא רק בגלל היוקרה שבו. אלא שאז באה סדרת תקלות הרסנית שכנראה השליכה את העונה האירופית של ריאל לפח ועכשיו לך תנסה לייצר קסמים.
במשחק הקרוב זידאן יצטרך להוציא יותר מהשחקנים שלו, אולי גם להטיל למערכה שוב את טוני קרוס שהיה חלש מול לבנטה ואתמול לא שותף. מי שכנראה לא יקבל קרדיט גדול מדי הוא גארת' בייל. כשהוא נכנס בדקה ה-75 לא היה שום רחש של אופטימיות ביציעים. לא אוהבים את בייל במדריד והוא לא נותן שום סיבה לאהוב אותו. מתמטית, כשהוא נכנס ריאל הייתה ביתרון 0:1. כשהמשחק הסתיים היא ירדה בפיגור 2:1 מינוס ראמוס בגומלין. אי אפשר להפיל את ההפסד על הוולשי, אבל לא הוא נראה כמו מי שיהיה איש המפתח של זידאן ביום ראשון.
לא רק המומנטום, גם הסטטיסטיקה נגד ריאל. הקלאסיקו הביתי האחרון שהסתיים בניצחונה היה ב-2014, אז גברה על ברצלונה 1:3. מסי וחבריו ניצחו בכל ארבעת המפגשים האחרונים בברנבאו ובאים במומנטום טוב יותר. זידאן יודע שעם יכולת כזאת של קאסמירו צפוי לקורטואה יום ארוך ביותר מול מסי וגריזמן. בהנחה שבליגת האלופות המאמן הצרפתי כבר לא יצלח שלב, המשחק הזה הוא לא רק משחק על העונה של ריאל, אלא אולי גם על המשך הדרך שלו. הפסד נוסף ומשחק ביתי שלישי ברציפות (כולל ה-2:2 מול סלטה ויגו) ללא ניצחון, והטפרטורות בסביבות הברנבאו יתחילו במהרה לעלות, ולא בגלל הקורונה שבדיוק אתמול הגיעה רשמית גם למדריד.
לפני המשחק חגגו אוהדי סיטי בפלאסה מאיור בשירה קולנית. נכון לשעות הצהריים, אלה נראו כמו ימי פומפיי האחרונים. פתאום, בתוך חמש דקות קסומות, הם קיבלו חיים חדשים. "That was the best fooking away win ever" סיכם אחד האוהדים בסיום. אחרי המשחק הם דווקא חגגו בצנעה. חלקם מיהרו לשדה התעופה כדי לקחת את הטיסה הראשונה חזרה למנצ'סטר, אחרים התגודדו בקבוצות קטנות בפאבים במרכז העיר. "אני זקן מדי, זה הרבה מעבר לשעת השינה שלי", אמר לי ברנש חביב בשם קרוג באוטובוס שהחזיר אותנו למלון. מהאוהדים האנגלים ציפינו להרבה יותר אחרי ניצחון כזה, אבל אי אפשר שלא לשמוח בשמחתם. עבורם זה בכלל היה אמור להיות משחק החוץ האחרון באירופה בשנתיים האחרונות. כרגע נראה שתהיה להם עוד הזדמנות.
הכותב היה אורח של "טיקטיק" מקבוצת ישראייר תיירות ספורט, חברה מובילה בישראל לאירועי ספורט ולהופעות בחו"ל.