קשר באיירן מינכן ונבחרת גרמניה לאון גורצקה התראיין היום (שני) באתר SPOX הגרמני לקראת המשחק מול צ'לסי, אבל הראיון שלו לא עסק כמעט כלל בכדורגל.
תחילה דיבר גורצקה על הכוריאוגרפיה שעשו אוהדי באיירן מינכן לכבוד 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ לפני המשחק מול שאלקה. "אסור שדבר כזה יחזור בהיסטוריה שלנו", אמר גורצקה, "זה חשוב מאוד להדגיש את הנושא הזה ולשחזר את הזיכרונות שוב ושוב. אני אסיר תודה על כל פעולה כזו. גם לאוהדים וגם לשחקנים יש אחריות עצומה בנושא הזה. פריץ ואלטר (כדורגלן עבר גרמני) אמר פעם שכל שחקני הנבחרת הם שרי חוץ במכנסיים קצרים ואני מסכים. אנחנו השחקנים צריכים להשתמש בתשומת הלב שאנחנו מקבלים כדי להגביר את המודעות לנושאים כאלה. כרגע לא מתעסקים בזה מספיק. אני יכול להשתמש בכוח שלי כדי לעורר מודעות ולהעביר את זה לאוהדי הכדורגל הצעירים להם אני משמש מודל לחיקוי. אני חייב לעשות את שלי".
גורצקה המשיך ואמר: "אני קורא לכל שחקן כדורגל לנהוג באותה צורה. פרט לפריץ ואלטר יש לי עוד מודלים לחיקוי והם כל השחקנים שמעורבים בקמפיינים נגד הגזענות. בנוסף, קפטנית נבחרת ארצות הברית מייגן רפינו משמשת השראה. היא מיצבה את עצמה באופן ברור בנושאים פוליטיים וחברתיים". הקשר נשאל מה היו התגובות ברשתות החברתיות על הציוץ שלו ביום שחרור אושוויץ ואמר: "רוב הפידבק שקיבלתי היה מהסביבה שלי והיה חיובי. אני מרגיש שהחברה שמחה מאוד כשאנשים מהחיים הציבוריים מבטאים את עצמם כך בצורה אותנטית. ברשתות החברתיות אתה עלול לחטוף בגלל דברים כאלה".
גורצקה נשאל מתי הייתה הפעם הראשונה שנחשף לעבר הנאצי של מדינתו ואמר: "בבית הספר. אני חושב שבשיעורי היסטוריה היו צריכים ללמד את זה בצורה קצת אחרת, לדוגמה דרך קשר עם אנשים שחוו את זה או בעזרת סרטים ודוקומונטרים. לא פיתחתי לזה קשר משמעותי בבית הספר, רק לאחר מכן. צפיתי בהרבה סרטי דוקו וקראתי הרבה ראיונות עם אלה שהושפעו מהמשטר הנאצי. אני מקבל צמרמורות בכל פעם שאני קורא את זה וחושב על מה שקרה פעם. הפעם הראשונה שהייתי במחנה ריכוז הייתה כשהייתי בן 12 או 13, הייתי עם אבא שלי ועם המשפחה של חבר במחנה הריכוז בדכאו. פתאום הכול היה ונראה אמיתי. ראיתי תמונות על הקירות ואז רצתי לחצר, שם זיהיתי מקומות שראיתי בתמונות. אז פרצתי בבכי וזה השתלט עליי. ביקור במחנה ריכוז צריך להיות מחויבות של כל אחד".
עוד בוואלה!
קשר באיירן נשאל האם יש סיכוי שמחנות ריכוז והשמדה ישובו ואמר: "אני מקווה מאוד שלא יקרה דבר כזה, אבל ברור שיש טרנדים מסוימים כרגע. אני חושב שהרבה אנשים בגרמניה מפחדים מהעתיד ומרגישים שנותרו מאחור. עבור אנשים כאלה יש נטייה לראות את כל הצרות שלהם ככאלה שנובעות מבעיות מסוימות כמו מהגרים. העבודה של כולם היא לחנך את האנשים האלה לידע. אם ידעו לזהות את זה ולטפל בבעיות שלהם, כל בעיית הפופוליזם של הימין הקיצוני תיעלם. המפתח להצלחה הוא לשפר את המצב של כולם, לא במילים גבוהות, אלא במילים שכולם מבינים". גורצקה התייחס לסוגייה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה דרך המפלגה AFD ואמר: "זה נובע מדאגה. אתה נוגע בראש ותוהה איך דבר כזה יכול לקרות. אבל אני חושב שהרבה אנשים בחרו ב-AFD לא בגלל שכנוע, אלא בשל היעדר אלטרנטיבה".
גורצקה נשאל האם הוא מדבר עם חבריו מבאיירן או נבחרת גרמניה על הסוגיות הללו וענה: "חדר ההלבשה הוא לא המקום לזה, שם מתעסקים רק בחיי היומיום של הכדורגל, אבל כשאני יוצא לאכול או לשתות קפה עם חברים מהקבוצה כמו יוזואה קימיש, סרג' גנאברי, ניקלאס זולה, מנואל נוייר או תומאס מולר, הנושאים האלה תמיד עולים.