חכמה על גדולות: בית"ר ירושלים מועדת דווקא מול הקטנות

בווידאו: התגובות מטדי

- בית"ר ירושלים אוהבת לשחק העונה דווקא מול הגדולות

- שחקנים היו מתוסכלים: "הרגשנו ששטפנו את המגרש, אנחנו פראיירים"

- ורדאסקה לא התאושש מהפנדל שגרם, ממן עדיין מחפש את מקומו

ב-11 משחקים שקיימה בית"ר ירושלים בסיבוב הנוכחי, הקבוצה צברה 20 נקודות, שבע מתוכן מול שלוש קבוצות בכירות - מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע עם קרוב ל-80% הצלחה ועוד 13 נקודות ב-8 משחקים נגד יתר קבוצות הליגה עם קצת יותר מ-50% הצלחה. בית"ר מצליחה נגד הגדולות ומתקשה מאוד נגד הקטנות, או כמו שאמר על כך רוני לוי בסיום עם מעט ציניות: "אנחנו צריכים לתת את הדעת על זה, זה אומר שאנחנו לא יכולים להרגיש בנוח בשום סיטואציה, תמיד צריכים לבוא ולתת מאה אחוז, אין לנו משחק קל. לפי הנתונים הפלייאוף העליון לטובתנו ויש לנו יותר סיכוי, אפשר להיות אופטימיים".

משה חוגג העלה פוסט יחסית אופטימי בסיום עם נתוני המשחק, אך במנהרה בטדי גם הוא שידר אכזבה גדולה. הוא לא ציפה לשלושה הפסדים בארבעה משחקים. לפני המשחק עם בני יהודה לפני שבועיים הוא כבר חשב שניצחון יחזיר את בית"ר למאבק האליפות, היום הוא מבין שאם ישיג כרטיס לאירופה זה יהיה בשיניים. בבית"ר אף הסתכלו קדימה ואמרו: "כולם כאן יצטרכו לקחת את עצמם בידיים. חדרה תבוא בטירוף להילחם על המקום שלה בפלייאוף העליון. מה שלא הספיק להפועל תל אביב לא יספיק לחדרה, כולם כאן צריכים להתעורר".

רוני לוי שידר רוגע בסיום ואף הסביר את הלחץ של שחקניו, אך גם בניתוח שיעשה איתם השבוע הוא יסביר להם מדוע הוא ציפה ליותר. אז נכון, בית"ר שלטה, או כמו שהשחקנים אמרו: "הרגשנו שאנחנו שוטפים את המגרש והגולים יבואו, אנחנו פראיירים, לא יכול להיות שמשחק כזה נפסיד". ונכון, היו מהלכים טובים עד הקרוסים והמסירה האחרונה, אך עדיין, משחקים כאלה צריכים לדעת לנצח גם עם עוד קצת אגרסיביות, יותר ריכוז ולהרוויח את הדחיפה של הקהל, זאת המשמעות של להיות במועדון גדול. אתמול היה נראה שהאווירה של יציעי בית"ר מלאים הלחיצה חלק מהשחקנים ולא היה להם את השקט הדרוש לעמוד במשימה. נגד מכבי חיפה בית"ר הגיעה כאנדרדוג, אתמול הקהל ציפה להצגה ואפשר היה לראות את הפער בביצועי השחקנים.

וזה לא רק שבית"ר הפסידה משחק שלישי בארבעה משחקים, כבר בימים שלפני המשחק רוני לוי הרגיש שהשחקנים לא מאה אחוז, שהניצחון היפה על מכבי חיפה גורם לחלק מהשחקנים קצת לעופף. את אימון מוצ"ש הוא עצר וגער בשחקנים על איך שהם נראים והזהיר אותם מהגישה. סביר להניח שהוא יזכיר להם את זה גם השבוע.

גם ברמת היכולת האישית של השחקנים זה היה משחק מוזר מבחינת בית"ר. דיוגו וארדסקה, שבשבוע שעבר נגד חיפה נתן אולי את משחקו הטוב ביותר בבית"ר, לא התאושש מהפנדל וכל המשחק היה לא רגוע ולא שקט, חנן ממן עדיין מחפש את מקומו, אלירן עטר המשיך לקחת עליו ולהוביל ובסף הכל הוא היום השחקן המוביל של בית"ר בחלק הקדמי. גם פרדי פלומן נתן את אחד ממשחקיו הטובים בבירה ויכול להיות שיחד עם ליוואי גרסיה שיחזור, החלק הקדמי של בית"ר יהיה אחד האיכותיים בליגה, אך עד שזה יקרה היא צריכה לחזור מהר למסלול הניצחונות וצבירת נקודות, שניה לפני שבאר שבע חולפת על פניה.

השורה התחתונה היא שיותר מדי שחקנים של בית"ר עדיין מתאקלמים בגודל המעמד וצריכים את הזמן על מנת לייצר יציבות. למעשה, המאבקים שנותרו בגביע יחד עם משחקי הפלייאוף העליון יהיו המשך ההתחשלות וההתפתחות של הסגל הנוכחי, שמרביתו ימשיך עם הקבוצה גם בעונה הבאה. איך הם יסיימו את העונה הזאת? לא ברור, וזה מה שיפה בכדורגל.